היצוא הביטחוני: 17% עלייה ברישיונות יצוא של נשק ישראלי

במקביל, ירידה של 20% במספר בקשות השיווק שהגישו חברות ביטחוניות ויצואנים ביטחוניים מישראל בשנת 2015

דובי לביא. רכש וסיוע ב–7 מיליארד דולר / צילום: איל יצהר
דובי לביא. רכש וסיוע ב–7 מיליארד דולר / צילום: איל יצהר

ירידה של 20% במספר בקשות השיווק שהגישו חברות ביטחוניות ויצואנים ביטחוניים מישראל בשנת 2015, כך עולה מנתונים שפרסם היום (ב') האגף לפיקוח על היצוא הביטחוני (אפ"י) במשרד הביטחון. מדובר בבקשות שמוגשות לבחינת אפ"י עוד לפני שהחברות הביטחוניות או סוחרי נשק מציעים מוצרים ביטחוניים ללקוחות זרים.

על פי נתוני אפ"י, אשתקד הוגשו לו כ-40 אלף בקשות המתייחסות לשיווק של מוצרים ביטחוניים לכ-190 מדינות ברחבי העולם. באפ"י הסבירו את הירידה במספר בקשות השיווק בהחלטת משרד הביטחון להרחיב את רשימת המדינות שבהן ניתן לשווק מוצרים ביטחוניים ישראליים שאינם מסווגים תוך פטור מקבלת רישיון כזה מראש. הרשימה מונה 98 מדינות.

מנתוני אפ"י עולה עוד כי רוב בקשות השיווק שהוגשו לו אשתקד, התייחסו למוצרים שמוגדרים מסווגים וחלקם עוסקים גם בתחומי הלוחמה בטרור וביטחון המולדת. כ-40% מכלל הבקשות לקבלת רישיונות שיווק שהוגשו לו התייחסו לשיווק של מוצרים בלתי מסווגים.

במקביל, משרד הביטחון קיבל אשתקד כ-9,000 בקשות לרישיונות יצוא של מוצרים ביטחוניים - שמהווים עלייה של 17% ביחס להיקף הבקשות מסוג זה שהוגשו לו בשנת 2014.

לדברי ראש אפ"י, דובי לביא, עלייה זו מבטאת את מדיניות משרד הביטחון לעודד את היצוא הביטחוני מישראל ולהרחיב אותו לשווקים נוספים בעולם. בשנת 2015 הסתכם היצוא הביטחוני מישראל בכ-5.7 מיליארד דולר.

"מרבית עבודת המטה שלנו נעשית מסביב לבקשות לקבלת רישיונות שיווק - ומשך זמן הטיפול הממוצע בבקשה כזאת הוא כחודש ימים וזאת בתנאי שמדובר במוצר שאינו מסווג. במקרה שמדובר במוצרים מסווגים, זמן הטיפול הממוצע בבקשה כזאת הוא 60 יום. קיצרנו משמעותית את משך הטיפול בכל בקשה- בניסיון להקל על היצואנים הביטחוניים", אמר לביא.

במקרה של מתן רישיונות היצוא לחברות ביטחוניות או סוחרים בתחום הנשק, זמני הטיפול בבקשות אלה קצרים הרבה יותר ולרוב נמשכים שבועות אחדים - שכן רוב הבדיקות על יעד המוצר ויעוד השימוש בו נעשים במסגרת ההליכים המקדמיים למתן רישיונות השיווק.

 

אשתקד נתן אפ"י כ-300 רישיונות יצוא של מערכות סייבר שפותחו בישראל. מדובר במערכות לשימוש התקפי - שכן מערכות המיועדות להגנה מפני תקיפות סייבר אינן נתונות לפיקוח. ניסיון שהוביל אפ"י ביחד עם מטה הסייבר במשרד ראש הממשלה במהלך החודשים האחרונים להרחבת הפיקוח על יצוא מערכות סייבר התקפי והגנתי - נבלם בידי ראש הממשלה בנימין נתניהו וזאת בעקבות התנגדות עזה מצד חברות הסייבר והתעשיינים. אלה הזהירו כי פיקוח הדוק על יצוא של מערכות סייבר מישראל יוביל לקיפאון בתעשיית הסייבר הצומחת.

לפי הנתונים של אפ"י ב-2015 נבדקו 176 מקרי חשד להפרת חוק הפיקוח על היצוא הביטחוני מצד חברות ביטחוניות או סוחרים ופעילים בתחום. עם זאת, רק ב-11 מקרים נמצאו ראיות המצביעות כי אכן התקיימו עבירות על החוק.

אשתקד הוטלו קנסות בהיקף של כ-2.8 מיליון שקל על חברות שהפרו את החוק ומאז שחוק הפיקוח על היצוא הביטחוני נכנס לתוקף, בשנת 2007 הטיל משרד הביטחון קנסות בהיקף כולל של כ-14 מיליון שקל.

"התעשיות הישראליות ממושמעות ועושות מאמצים כדי לפעול על פי החוק. חלק מהמקרים שנבדקו ונמצא כי אכן נעשתה עבירה - אירעו בתום לב. אשתקד היה מקרה אחד שטופל בערוץ הפלילי אך פרקליטות המדינה החליטה להעביר את הטיפול בו למישור המנהלי", אמר לביא.

 

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988