215 בכירים בלאומי והפועלים יתפטרו בגלל חוק שכר הבכירים?

המפקחת על הבנקים למשרד המשפטים: 82 מנהלים בכירים בשני הבנקים הגדולים נמצאים בסיכון גבוה להתפטרות מיידית אם החוק יחול על הזכויות הפנסיוניות

חדוה בר/ צילום: אוריה תדמור
חדוה בר/ צילום: אוריה תדמור

מחצית מחברי ההנהלה של בנק הפועלים נמצאים בסיכון גבוה לעזוב את הבנק אם חוק שכר הבכירים יחול גם על זכויות הפנסיוניות - כך עולה ממכתב ששלחה המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר, למשנה ליועץ המשפטי לממשלה, אבי ליכט, לפני חודש. המכתב נשלח כדי לבקש מליכט שיפרסם חוות דעת משפטית, לפיה חוק שכר הבכירים המגביל את השכר לעד 2.5 מיליון שקל לא יחול על זכויות העבר של העובדים, ולא יפגע בחבילות הפנסיה שלהם.

מהמכתב של בר עולה כי 215 עובדים בכירים בבנק הפועלים ובלאומי עלולים לעזוב בתרחיש שכזה, מתוכם קרוב ל-40%, שהם 82 עובדים, מוגדרים כבעלי סיכון גבוה לעזוב. 39 מתוכם בבנק הפועלים ו-43 בלאומי.

"ההשפעה המיידית של החוק משמעותית, עקב האי ודאות בגין זכויות העבר... עלולים לעזוב חלק מחברי הנהלות הבנקים הגדולים, ובמקביל גם עשרות מנהלים מהדרג השני והשלישי", כתבה בר.

עוד היא הוסיפה: "עזיבה לא מתוכננת ורחבת היקף שכזו תיצור משבר ניהולי בבנקים הגדולים, אובדן ידע וניסיון, היא עלולה לפגוע בבקרות, לחשוף את הבנקים לסיכונים ולפגוע לתקופה ארוכה בקבלת החלטות עסקיות וקידום מהלכים חשובים כגון ההתייעלות".

מכתב זה לא שכנע את ליכט, ובסופו של דבר הוא לא פרסם חוות דעת בנושא בטענה שמדובר בסוגיה מורכבת ובעייתית מכדי שתיפתר בחוות דעת משפטית. כתוצאה מכך לפני כשבועיים עתרו בנושא לבג"ץ הן הבנקים והן חברות הביטוח.

ובחזרה לתחזיות הפרישה בבנקים: מהמכתב של בר עולה, כי בבנק הפועלים ישנם שישה חברי הנהלה, המהווים מחצית מחברי ההנהלה, אשר מוגדרים בסיכון גבוה לעזוב, וכן 10 מנהלי אגפים ו-23 ממוני על ומנהלי מחלקות בסיכון גבוה לעזוב. בסך הכל 39 מנהלים בכירים מוגדרים בסיכון גבוה לעזוב, ועוד 80 מנהלים נמצאים במעגל הרחב יותר של אלו העלולים לעזוב.

בבנק לאומי 43 מנהלים בדרג של חברי הנהלה, ראשי אגפים וראשי מערכים נמצאים בסיכון גבוה לעזוב, מתוכם 15 מוגדרים כנושאי משרה. 53 מנהלים נוספים נמצאים במעגל הסיכון הרחב יותר שעלול לעזוב. ביתר הבנקים ההשפעה מצומצמת וכוללת מספר בודד של חברי הנהלה ומנהלים בדרגים בכירים, שלהם תהיה פגיעה בזכויות העבר אם החוק יחול עליהם.

כתוצאה מהחשש לעזיבת מנהלים, ביצעו הבנקים הפרשה בדוחות הכספיים האחרונים של הפיצויים שהם צפויים לשלם בהנחה ואותם עובדים יעזבו. בנק הפועלים הפריש 167 מיליון שקל, לאומי הפריש 117 מיליון שקל ודיסקונט הפריש 50 מיליון שקל, ובסך הכול הופרשו 334 מיליון שקל. ההפרשות נעשו במאזני הבנקים, ולא פגעו בשורת הרווח הנקי.

 

הבנקים ייחשפו לתביעות

תחילת הסאגה לפני כשלושה חודשים. בהליך חקיקה מהיר, קבעה הכנסת כי עלות שכר העובדים במגזר הפיננסי לא יעקוף את רף ה-2.5 מיליון שקל. הכוונה הייתה להגביל את שכר הבכירים, אלא שבשל הליך החקיקה המהיר, לא הובאה בחשבון העובדה כי מגבלה זו תפגע גם בחבילות הפיצויים של מספר לא מבוטל מהוותיקים.

אמנם למחוקקים לא הייתה כוונה לפגוע בזכויות עבר של העובדים, אבל החשש בבנקים הוא שלשון החוק הנוכחית אכן כוללת אותם, ואם הבנקים יחרגו מהמגבלה הזו בעת מתן חבילות פרישה, אז הם יהיו חשופים להגשת תביעות נגזרות נגדם.

בבנקים חששו שבעקבות החוק, יעדיפו מנהלים ותיקים רבים בדרג ביניים לקחת את חבילות הפרישה כעת, ולא להסתכן בכך שלא יוכלו לקבלן לאחר שייכנס החוק לתוקפו. בבנקים ניסו למנוע את התרחיש הזה, אך לא מיהרו לעתור לבג"ץ, שכן חששו מהנראות הציבורית.

הבנקים פנו לגורמים שונים, כמו שר האוצר משה כחלון, שיזם את החוק, יו"ר ועדת הכספים משה גפני והמשנה ליועץ המשפטי לממשלה אבי ליכט, על מנת שישנו את החוק או יפרסמו חוות דעת משפטית שתבהיר כי החוק אינו נוגע לפיצויי הפרישה.

לאחר שהבינו כי לא יבוצעו שינוים חקיקה ולא תתקבל חוות דעת משפטים, עתרו הבנקים לבג"ץ, וזמן קצר לאחר מכן הגישו גם חברות הביטוח עתירה דומה. בעתירה תקפו הבנקים את החוק באומרם: "לא לעיתים קרובות מגיע לפתחו של בית המשפט הגבוה לצדק מעשה חקיקה חריג וחסר תקדים - שאין לו אח ורע בכל רחבי העולם, בוודאי שלא בכלכלות מערביות ובמדינות ה-OECD - המשנה מן היסוד את עקרונות השוק החופשי ומערך האיזונים בין הפרט למדינה. חוק הפוגע בחופש העיסוק, בחופש להעסיק, בזכות הקניין, בחופש החוזים, בעקרונות השוויון, ובזכויות סוציאליות של עובדים, שהתגבשו במשך שנים ארוכות עובר לחקיקת החוק".

למרות הדברים החריפים, הבנקים לא דורשים לבטל את החוק, אלא הבהרה כי הוא לא נוגע לחבילות הפרישה של העובדים, וביטול מגבלת השכר של עד פי 35 מהשכר הנמוך בבנק.