הנציבה גרסטל: הפרקליטות לא עומדת בזמנים בתיקים אזרחיים

"הפרקליטות אינה עומדת במועד הקבוע בדין להגשת כתב הגנה בתיקים אזרחיים (30 יום מיום המצאת כתב התביעה). מתוך כלל התיקים שנבדקו בבדיקה המדגמית (225), נמצא כי רק ב-21 תיקים (9%) עמדה הפרקליטות במועד הקבוע בדין להגשת כתב הגנה. ב-204 תיקים (91%) הפרקליטות לא עמדה במועד הקבוע בדין להגשת כתב הגנה" - כך עולה מדוח נציבות הביקורת על הפרקליטות בנושא עמידת הפרקליטות במועדי הגשת כתבי הגנה בתביעות אזרחיות, שמפרסמת היום (ג') הנציבההילה גרסטל.

שבועיים לפני שהיא מסיימת את עבודתה כנציבת הביקורת על הפרקליטות ועל רקע ניסיונות הממשלה להסדיר את עבודת הנציבות בחוק, מפרסמת גרסטל דוח ביקורת מערכתית ראשונה שביצעה הנציבות מאז הקמתה בפרקליטויות המחוז האזרחיות ודוח שישי של הנציבות בסך-הכול.

למועד הגשת כתבי הגנה יש חשיבות רבה מאד בהתמשכות ההליך המשפטי. אין זה סוד כי ביקורת נוקבת נשמעת על רשויות אכיפת החוק במדינת ישראל בגין סחבת והתמשכות ההליכים. עיכובים בהגשת כתבי הגנה, תהא סיבתם אשר תהא, תורמים משמעותית לסחבת ולהתמשכות ההליכים. בתוך כך, נפגעת זכות התובע להליך הוגן.

הביקורת בדקה את עמידת הפרקליטות במועדים הקבועים בדין ובהחלטות בית המשפט להגשת כתבי הגנה בתביעות אזרחיות שהוגשו נגד המדינה, ואשר הפרקליטות ייצגה בהן את המדינה. הביקורת בדקה הן את עצם העמידה במועדים, הן ובעיקר את תהליכי העבודה והתנהלות הפרקליטות בתחנות הביניים - החל מקבלת כתב התביעה במשרדי הפרקליטות, עובר להעברתו למשרד הממשלתי הנתבע לצורך קבלת התייחסויותיו (ראשונית ומפורטת) וכלה בגיבוש כתב הגנה, העברת הטיוטה להערות המשרד הממשלתי הנתבע ועד להגשת כתב הגנה לבית המשפט.

הביקורת חלה על השנים 2012 ו2013 ביחס לתיקי תביעה אזרחית שההליך המשפטי בהם הסתיים בתקופה זו ואשר הוגש בהם כתב הגנה על-ידי הפרקליטות. לצורך ביצוע הביקורת, בין היתר, קיים צוות הביקורת פגישות עם גורמים שונים ורלוונטיים בפרקליטות המדינה, וכן ביצע בדיקה מדגמית של תיקים, אשר כללה 225 תיקים בחלוקה לפי 45 תיקים לכל אחת מפרקליטויות המחוז (צפון, חיפה, תל-אביב, ירושלים ודרום).

לדברי הנציבות, התברר כי קיים פער משמעותי בין הנתונים שהפרקליטות מסרה לצוות הביקורת לבין נתוני האמת של מספר תיקי תביעות אזרחיות שנפתחו והתנהלו על-ידי הפרקליטות בתקופת הביקורת.

הממצא המרכזי, כאמור, הוא שככלל, הפרקליטות אינה עומדת במועד הקבוע בדין להגשת כתב הגנה, כאשר ב91% מהמקרים הפרקליטות לא עמדה במועד הקבוע בדין להגשת כתב הגנה. לפי הדוח, פרק הזמן הממוצע בו חורגת הפרקליטות מהמועד להגשת כתב הגנה עמד על למעלה מ-3 חודשים. פרק הזמן מקבלת כתב התביעה בפרקליטות המחוז ועד להגשת כתב ההגנה בפועל עמד על כ-4.5 חודשים.

בכמחצית מהמקרים שנבדקו, הפרקליטות אינה עומדת במועד הקבוע בהנחיית היועץ המשפטי לממשלה להעברת כתב התביעה למשרד הממשלתי הנתבע תוך 24 שעות לקבלת התייחסות. עוד נמצא כי זמן הטיפול של פרקליט ממונה בהקצאת כתב התביעה לפרקליט מטפל עמד על 5 ימים בממוצע.

לפי דוח גרסטל, ברוב המכריע של התיקים שבטיפולה, מגישה הפרקליטות בקשות ארכה להגשת כתב הגנה - מתוך כלל התיקים שנבדקו בבדיקה המדגמית (225), נמצא כי ב-174 תיקים (77%) הגישה הפרקליטות לבית המשפט בקשות ארכה. ב-51 תיקים (23%) לא הוגשה כל בקשת ארכה.

יודגש כי ביחס ל-51 תיקים אלה, נמצא כי במרביתם (61%) כתב ההגנה לא הוגש במועד, מבלי שהפרקליטות ביקשה מבית המשפט בקשה להארכת מועד, וממילא מבלי שבית המשפט התיר לה לעשות כן.

הפרקליטות מגישה בממוצע כשתי בקשות ארכה בתיק, ל-37 ימי ארכה בממוצע לבקשה. מתוך כלל התיקים שנבדקו ואשר הפרקליטות הגישה בהם בקשת ארכה להגשת כתב הגנה (174), נמצא כי הוגשו לפחות 315 בקשות ארכה, המהוות בממוצע כשתי בקשות ארכה לתיק. מספר ימי הארכה שניתנו בבקשות עמד על 37 ימים בממוצע לבקשה. מתוך 174 תיקים שנבדקו ואשר הפרקליטות הגישה בהם בקשות ארכה, נמצא כי ב-83 תיקים (48%) בקשת הארכה הראשונה הוגשה בחלוף המועד הקבוע בדין להגשת כתב הגנה.

הנימוק השכיח להגשת בקשת ארכה הוא "אי-קבלת התייחסות המשרד הממשלתי הנתבע" (67%). גרסטל מציינת כי בתי המשפט נעתרים באופן גורף לבקשות הפרקליטות להארכת מועד להגשת כתב הגנה - מתוך 315 בקשות ארכה שהגישה הפרקליטות בכל התיקים מושא הבדיקה המדגמית, נמצא כי בית המשפט דחה בקשת ארכה אחת.

הדוח ממליץ כי תיערך בפרקליטות המדינה עבודת מטה לגיבוש הנחיית פרקליט מדינה, המסדירה את טיפול הפרקליטות בתובענות המוגשות נגד המדינה, להבטיח עמידה במועדים להגשת כתבי בי-דין ובכללם כתבי הגנה. מומלץ כי ייקבע לוח זמנים קצוב ומוגדר לביצוע עבודת המטה, גיבוש הנחיית פרקליט מדינה ופרסומהּ.

עוד ממליצה גרסטל לפרקליטות לגבש נהלי עבודה פנים ארגוניים בכל פרקליטות מחוז, המותאמים לסדרי העבודה של כל יחידה ולכוח-האדם הקיים בה, להבטחת אחידות ביישום המדיניות והנחיית פרקליט המדינה.

כן ממליצה הנציבות לפרקליטות להקים מאגר ידע ממוחשב ולכונן תהליכי הכשרה והדרכה להטמעת הנחיות ונהלי העבודה. "מומלץ לפעול להקמת מאגר ידע ממוחשב אזרחי, בדומה למאגר ידע פלילי שהוקם בפרקליטות הפלילית בשלהי שנת 2013 לשימוש הפרקליטים, אשר ירכז באופן סדור, מלא ועדכני את כל ההנחיות ונהלי העבודה הרלוונטיים. עוד מומלץ לכונן תהליכי הדרכה והכשרה לסייע בהיכרות ובהטמעה של ההנחיות ונהלי העבודה בקרב הפרקליטים ועובדי הפרקליטות", נאמר בדוח.

מהפרקליטות נמסר בתגובה: "הפרקליטות רואה בביקורת שנעשתה חשיבות והזדמנות לקידום הנושאים המבוקרים. הממצא העיקרי בדוח הוא כי ברוב גדול של התיקים הפרקליטות מגישה בקשות להארכת מועד להגשת כתב הגנה. ממצא זה אינו מפתיע, שכן בתקנות נקבע מועד קצר מאוד להגשת כתב הגנה - 30 ימים בלבד, בעוד שלתובע יש 7 שנים להכנת תביעתו והגשתה. 30 ימים בדרך-כלל אינם מספיקים לצורך הכנת כתב הגנה - המצריך קבלת התייחסות מהמשרד הממשלתי הרלוונטי, בירור יסודי של העובדות וגיבוש עמדה עובדתית ומשפטית".

לפיכך, מסרה הפרקליטות, "נאלצת הפרקליטות בדרך-כלל לבקש ארכה, לרוב בהסכמת התובעים, וכעולה מהדוח, בתי המשפט נענים לכך כמעט בכל המקרים. יתרה מזו, עקב בעייתיות זו, ועדה מקצועית המליצה לאחרונה לשרת המשפטים לתקן התקנות בנושא זה ולהכפיל את משך הזמן להגשת כתב הגנה.

"עוד נוסיף כי הגשת כתב הגנה יסודי המתייחס לכל הטענות שבתביעה, מקלה על בית המשפט לברר את התיק ובסופו של דבר הארכה שניתנת חוסכת זמן ומייעלת מאוד את הדיון בתיק. אשר להמלצות שבדוח, הרי שרובן עוסקות בהיבטים של פיקוח, בקרה, מחשוב וכיו"ב, והן תישקלנה בכובד-ראש במסגרת עבודת מטה המתבצעת בפרקליטות בימים אלה".