חברות היי-טק ישראליות גייסו 2.3 מיליארד דולר מתחילת השנה

3 חברות גייסו היום 54.5 מיליון דולר ■ Airobotics הישראלית, שנחשפת כעת לראשונה ופיתחה רחפן אוטומטי שמבטל את הצורך במפעיל אנושי, גייסה 28.5 מיליון דולר

Airobotics / צילום: יחצ
Airobotics / צילום: יחצ

בשנה שעברה טיילנו במדבר יהודה. באחת האתנחתות של הטיול, מעל צוק גבוה, מטיילים צעירים הטיסו רחפן, בשביל הכיף. רחפן, נזכיר, הוא כמו מסוק זעיר ללא טייס, והוא משמש בעיקר לצרכי שעשוע אך באחרונה הוא נכנס יותר ויותר לצרכי מסחר (כמו במפעל תעשייתי, ועל כך בהמשך) בין היתר בגלל היכולות שלו לצלם מהאוויר. ואת הצורך הזה זיהתה חברה ישראלית שלא נחשפה עד כה, Airobotics שמה, שהשלימה גיוס כולל (סבבי A,B) של 28.5 מיליון דולר מאז הקמתה ובכך מצטרפת לרשימה ארוכה של חברות טק ישראליות שמגייסות כספי הון סיכון.

לפי בדיקת "גלובס", ונכון לרגע כתיבת שורות אלו - כי כשמדובר בחברות טק צעירות הרשימה מתעדכנת כמעט מדי שעה באחרונה - מתחילת השנה חברות ישראליות גייסו 2 מיליארד דולר (2.3 מיליארד דולר כולל גיוס הענק בהיקף של 300 מיליון דולר של גט מפולקסווגן שאינו גיוס הון סיכון). מכיוון שהמחצית הראשונה של השנה מתקרבת לסופה, ואשתקד סך גיוסי ההון עמדו על רמת שיא של 4.4 מיליארד דולר, זה אומר שהקצב של 2016 די מדביק את זה של 2015, וההאטה שדיברו עליה לא באה לידי ביטוי. ואפילו בהינתן האטה קלה, מרמת שיא היסטורית הגיוני שתהיה ירידה קלה.

המגייסת התורנית היא Airobotics שמתפארת בנוכחות של נועם ברדין, מנכ"ל ווייז בעברו ובהווה בכיר בגוגל שרכשה את ווייז, ברשימת משקיעיה. החברה, שזהו הגלגול השלישי שלה, הוקמה על ידי רן קראוס (מנכ"ל) ומאיר קליינר (סמנכ"ל מו"פ), והיא פיתחה רחפן אוטומטי, כזה שמבטל את הצורך במפעיל אנושי שעומד על הקרקע. עד כמה שמרה עד כה החברה על פרטיותה אפשר ללמוד מהעובדה שאתר הבית שלה עדיין לא עלה לאוויר. Coming Soon. There is something" in the air..." מבטיחה החברה למי שגולש לאתר שלה.

"רן פגש את נועם בקליפורניה, נועם התלהב והביא איתו את המשקיע הראשון בווייז, וזה הביא איתו עוד משקיע מגוגל, והקבוצה הזו השקיעה בחברה במסגרת סבב A", מספר ל"גלובס" יהל נוב, סמנכ"ל הפיתוח העסקי של Airobotics".

Airobotics החלה את דרכה כ- BladeWorxשסיפקה שירותי צילומי אוויר על גבי רחפנים. יותר מאוחר הפכה ל-Parazeroשפיתחה מצנחים לרחפנים כדי למנוע התרסקות שלהם. פתרון זה מוטמע עכשיו בפתרון הכולל של Airobotics. "התחלנו בקטן, כחברה שנותנת שירותי צילומים אוויריים, וידאו וסטילס, לדוגמה לחברת חדשות או להפקת סרט קולנוע. הרחפנים לא היינו שלנו, אנחנו היינו מספקים את שירותי הצילום שעליהם.

"לאט לאט נכנסו לתוך פרויקטים מורכבים יותר שבהם נדרש יותר מצילום, שהצילום שימש לצורך אחר. אחרי 4 שנים, צברנו ניסיון קריטי להתפתחות בתור Airobotics, ואז גילינו שיש בעיה אחרת: הרחפן לא היה מוצר מספיק בשל והרבה פעמים הוא היה נופל. הוא היה נתקל בכשל תקשורת כלשהו, ומתרסק. אנחנו חווינו הרבה התרסקויות. כך נולד הרעיון ל-Parazero שפיתחה מצנחים לרחפנים כדי שלא יתרסקו. הפתרון הזה מוטמע עדיין ב-Airobotics".

- מה הבעיה שאתם מנסים לפתור?

"בעיית המטיס, המפעיל של הרחפן מהקרקע. החלק הכי יקר ומסובך בהפעלה של רחפן זה הצורך בטייס מיומן ומוכשר למשימה. המחיר והקושי להכשיר טייס כזה מונע מחברות שירות, כמו שאנחנו היינו, להתרחב. אין חברות שירות ענקיות כי לתת שירות זה להיות קבלן. היו לנו לקוחות יחסית גדולים בעלי אתרים תעשייתיים שידענו שיש להם צורך יומיומי ברחפנים - כמו לצרכי אבטחה - אבל העלות הייתה גבוהה מדי עבורם. הם לא יכלו לשלם עבור צי של מטיסים שיהיה אצלם כל יום".

 

- מה פירוש עלות גבוהה? בכמה מדובר?

"לשכור חברת שירות עולה בין 3,000-10,000 דולר ליום עבודה. זו כמו עבודת הפקה, וזה יקר. במאי שעושה סרט, לדוגמה, יכול להרשות לעצמו לשלם כזה סכום כי הוא בד"כ זקוק ליום עבודה אחד אבל מפעל שצריך רחפן ביומיום לא יכול להרשות לעצמו לשלם כאלו סכומים. זה לא כלכלי להפעלה קבועה".

נוב מסביר כי "כיום, רוב כמעט מוחלט של הרחפנים הוא לצרכי שעשוע. הרוב שנמכר הוא קטן, דמוי צעצוע לשימוש אישי. בשנה וחצי האחרונות, עם זאת, גובר השימוש ברחפנים לצרכים מסחריים".

- מה דחף לשינוי הזה?

"חלה התפתחות טכנולוגית שהפכה את הרחפן מצעצוע לכלי שאפשר לעבוד איתו".

- מה פירוש צורך מסחרי במקרה של רחפן?

"ערוצי חדשות, שצריכים לצלם נניח פקקי תנועה מהאוויר, הפקות קולנוע ועכשיו - לשימוש במפעלי תעשייה שצריכים לאבטח את שטח המפעל".

וכך פיתחה Airobotics רחפן אוטומטי - ראשון מסוגו - שמבטל את הצורך בנוכחות של מטיס אנושי. "ביטלנו את הפקטור האנושי בתהליך ההפעלה של הרחפן. המערכת שלנו כוללת רחפן, תחנת עגינה ותוכנה שמנהלת את המשימות הנדרשות מהרחפן. התחנה כוללת רובוט שמחליף את הסוללה ואת כרטיס הזיכרון של הרחפן. הפקטור האנושי עדיין קיים בתקשורת מול הלקוחות לצורכי אפיון הצרכים והמשימות".

- בכמה הוזילה המערכת האוטומטית את העלות?

"עכשיו זה הרבה פחות מחצי".

- התחלתם למכור אותה?

"עכשיו אנחנו מתחילים. מנובמבר האחרון, אנחנו בבטה (ניסיון) באתר 'רותם' של כי"ל שבנגב. עשינו חזרה גנרלית ותיכף נתחיל בשיווק מסחרי".

Airobotics מעסיקה יותר מ-70 איש, ונוב טוען כי "אנחנו כנראה החברה הכי גדולה בתחום שלנו שמעסיקה מספר כזה של עובדים שאף אחד לא שמע עליה".

- מהו גודל השוק אליו אתם פונים?

"אין ממש אומדן כי זה שוק שבכלל לא התחילו לגרד אותו".

- אבל זה פתרון אוטומטי לפתרונות קונבנציונליים. אפשר לאמוד אותו לפי גודל השוק הקונבנציונלי.

"נכון, ועדיין זה שוק שקשה לאמוד אותו. יש סקרי שוק שמדברים על מיליארדי דולרים".

- מי צפוי להיות הלקוח המסחרי הראשון שלכם?

"כנראה כיל כי באתר 'רותם' שלה אנחנו בבטה מנובמבר, ויש לקוח נוסף בארץ. בגדול, אנחנו מתמקדים במכרות, נמלי ים, תחנות כוח, תחנות סולריות ומפעלים תעשייתיים".

- למה משמשים רחפנים במקרה של לקוחות כאלו?

"יש שני צרכים עיקריים, הן באופן קבוע והן לפי דרישה: אבטחה, כמו לבדוק מי טיפס על גדר המפעל וחדר ללא רשות לשטח שלו; ועריכת ביקורות תקופתיות. לרחפן יש יכולות צילום מאוד גבוהות. הוא יכול להתקרב לעצמים ולספק צילומים ברזולוציה גבוהה שיחליפו בדיקה ידנית שלהם. לדוגמה, כשבאים לבדוק ארובה בתחנת כוח, שימוש ברחפן מבטל את הצורך להשבית אותה לצורך הבדיקה".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988