איפה יש עוד פנסיה תקציבית ופנסיית גישור? בהסתדרות

1. נושא הפנסיה התקציבית מעסיק אותנו רבות ובכל פעם אנחנו מופתעים מחדש מעוד גילויים על הסדרים בארגונים שיש בהם הטבה כזאת. פעם אחר פעם אנחנו מוכיחים כאן שבהתנפלות על הצבא ועל הסדרי הפרישה המוקדמת שלו יש צביעות והסתה מצד עיתונאים שרוצים לצבור אהדה ורייטינג ורגולטורים שנהנים מהפנסיה הזאת בעצמה.

נאמר שוב: יש בעיות ועיוותים בפנסיה הצה"לית, אבל הבעיות והעיוותים הללו הם נחלת מגזרים רבים נוספים במשק. הסדרי הפרישה המוקדמת עם פנסיה תקציבית חריגה מגיל הפרישה, כפי שחשפנו פה, אופיינים גם לבכירים במשרדי הממשלה (ראו המקרה של קובי אמסלם, הממונה על השכר באוצר הפורש, שיזכה לפנסיה תקציבית של קרוב ל-20 אלף שקל מגיל 46; כמוהו יש אלפים שזכו להיות "בכירים" וליהנות מתנאים שהם בדרך כלל מבקרים כשהם אצל אחרים).

חשפנו פה את שערוריית הפנסיה התקציבית באוניברסיטה העברית וגם את תנאי הפנסיה התקציבית בבנק לאומי שמאפשרים פרישה מוקדמת עם פנסיית גישור.

באדיבות אחד מקוראינו, עו"ד דורון ויסברוד, אנחנו מגיעים לגוף נוסף שיש בו פנסיה תקציבית ומאפשר פרישה מוקדמת, והוא לא מפתיע: ההסתדרות.

על פי נוהל פרישה מוקדמת, כבר בשנת 1994 כל עובד במוסד הסתדרותי יכול היה לצאת לפנסיה מוקדמת, על חשבון המוסד, אם התקיימו התנאים הבאים: הנהלת המוסד, בהתייעצות עם ועד העובדים, החליטה על הוצאת העובד לפנסיה מוקדמת; העובד בגיל 60; העובד עבד במוסד לפחות 20 שנה; משרת העובד מיועדת לספיגה או לביטול ולא קיימת אפשרות לשיבוץ העובד לתפקיד אחר במוסד.

ואיך מחושבת הפנסיה המוקדמת (כלומר, פנסיית גישור)? הפנסיה המוקדמת תחושב על פי המשכורת הקובעת, בהתאם לאחוזי הפנסיה שצבר בתקופת עבודתו הרציפה במוסדות ההסתדרות, עד מועד ליציאתו לפנסיה המוקדמת. ויש גם צ'ופרים נוספים: עובד הפורש לפנסיה מוקדמת יזכה למענק פרישה, לשי פרישה, לפיצוי עבור ימי מחלה לא מנוצלים (אם במועד היציאה לפנסיה מוקדמת רשומה לזכות העובד יתרה של 35% לפחות מימי המחלה שעשוי לצבור במהלך תקופת עבודתו במוסד), וגם פדיון ימי חופשה. בנוסף, העובד הפורש ימשיך לקבל "מענקי יובל", גם בתקופת הפנסיה המוקדמת.

כל אלה כמובן תנאים מפנקים, מפנקים הרבה יותר מכל מה שקיים היום בתחום הפנסיה, אבל בעיני כמה מהפורשים, במיוחד אלו שנאלצו לפרוש בעל כורחם, הדבר מתקבל בצורה די קשה כי הסיכויים לחזור לשוק העבודה בגיל 60 הם די נמוכים וגם פנסיית הגישור הנדיבה כנראה שלא מספקת את אותם פורשים.

2. המגזר הציבורי נתפס כמנופח, לא יעיל וכמגזר שמשלם שכר הרבה יותר גבוה מהסקטור הפרטי. יש בכך גרעין של אמת, אבל התמונה הרבה יותר מורכבת, כיוון ששכרם של חלק גדול מעובדי המגזר הציבורי נמוך למדי ומי שמושך את האש הם בעיקר עובדי דור א' ואלפי בכירים שנהנו מכל העולמות, כולל פנסיה תקציבית ואפשרות לפרישה מוקדמת.

יש עיוות אחר לחלוטין במערכת השכר במגזר הציבורי, ששותפים לו מקדמת דנא ההסתדרות ומשרד האוצר: שכר הבסיס הפנסיוני של עובדי המגזר הציבורי רחוק מאוד מהשכר ברוטו שלהם וכך נפגעת באופן משמעותי הפנסיה העתידית שלהם. הדבר נוצר כתוצאה מהסכמי שכר שנבנו טלאי על טלאי ואפשרו תוספות מגוונות על שכר הבסיס - תוספות שעות, ביגוד ומה לא.

עד כמה הפערים הללו משמעותיים אפשר ללמוד מדוח של רשות החברות הממשלתיות (ראו טבלה), שחושף את שיעורי השכר הפנסיוני מתוך השכר ברוטו. למה הכוונה? שכר פנסיוני חודשי ממוצע הוא חלק השכר החודשי המהווה בסיס לניכוי ולהפרשה לחיסכון ארוך הטווח לשכירים. רכיבים אלה כוללים את רכיבי השכר הקבועים של העובד כגון שכר יסוד, תוספת ותק וכדומה, אבל אינם כוללים הוצאות ורכיבים לא קבועים כגון גמול שעות נוספות. ככל שהפער בין השכר ברוטו לשכר הפנסיוני גבוה יותר, המשמעות היא שחלק גדול מהשכר לא "נהנה" מההטבות הסוציאליות והפנסיה הסופית תהיה רחוקה מאוד מהשכר האחרון (מצד שני, נותר יותר כסף פנוי מדי חודש).

העיוות הזה בולט מאוד בחברת החשמל: השכר ברוטו הממוצע שם נושק לכ-25 אלף שקל, שכר גבוה לכל הדעות, אבל השכר לצורך הפרשות לפנסיה הוא קצת יותר מ-12 אלף שקל, כ-49% משכר הברוטו - הפרש ענק. המשמעות היא שגמלאי חברת החשמל יקבלו פנסיה מוערכת של כשליש בלבד משכרם האחרון. או.קיי, תגידו, לא צריכים לרחם עליהם, הם הרוויחו לאורך שנים הרבה יותר מכל מגזר.

זה נכון, אבל הפרשים כאלה אינם אופייניים רק לחברות הממשלתיות, אלא לסקטור הציבורי בכללותו, כולל משרדי הממשלה וכולל עובדים רבים שיכולים רק לחלום על השכר בחברת החשמל. כשאתה מרוויח, נניח, 9,000 או עשרת אלפים שקל ברוטו והשכר הפנסיוני שלך יותר נמוך, הפנסיה הצפויה של העובדים הללו תהיה משהו כמו 3,000-4,000 שקל בחודש, לא כולל קצבת הזקנה מביטוח לאומי.

את העיוות הזה ההסתדרות חייבת לתקן, לא למען דור א' שנהנה מתנאים חלומיים, אלא למען העובדים הצעירים יותר, המשתכרים הרבה פחות וצפויה להם פנסיה עלובה. זה תקף, כמובן, גם לעובדי הסקטור הפרטי: השכר ברוטו חייב להיות שווה לשכר הפנסיוני, בלי שטיקים ובלי טריקים, ובלי תוספות מהיקב ומן הגורן.

eli@globes.co.il

 נתוני שכר ממוצעים