מכון היצוא: "הפיוס עם טורקיה ייתן 'בוסט' נוסף לקשרי הסחר"

בשנים 2010-2014 היצוא הישראלי לטורקיה התכווץ בשיעור של 8% ל"מצב של דשדוש ודעיכה מתמשכים", והמגמה נמשכה גם ב-2016

דגלים טורקיה ישראל / צילום: רויטרס
דגלים טורקיה ישראל / צילום: רויטרס

הקיפאון ביחסים שבין ישראל לבין טורקיה אינם ניכרים בטבלאות, שמצביעות על היקפי הסחר בין המדינות. המספרים דווקא מגלים כי בשנים שאחרי 2010, השנה שבה פרץ המשבר בין המדינות בעקבות המשט לעזה - חלה עלייה בסחר. מנתוני מכון היצוא עולה, כי בשנים 2008-2010 היצוא מישראל לטורקיה עמד על 1.16-1.5 מיליארד דולר בשנה, ללא יהלומים. היקף היבוא מטורקיה לישראל עמד על 1.3-1.8 מיליארד דולר בשנה. בשנת 2011 הסתכם יבוא הסחורות מטורקיה לישראל ב-2.1 מיליארד דולר והיצוא הישראלי אליה ב-1.86 מיליארד דולר.

שנת השיא ביחסי הסחר בין שתי המדינות היתה 2014. באותה השנה הסתכם היבוא מטורקיה לישראל ב-2.68 מיליארד דולר והיצוא של ישראל אליה הסתכם ב-2.74 מיליארד דולר. בשנת 2015 חלה ירידה של 24% בהיקף הסחר בין המדינות, שהסתכם ב-4.1 מיליארד דולר. מכון היצוא הסביר הצניחה בירידה החדה של 40% ביצוא הסחורות מישראל לטורקיה.

הירידה בהיקף הסחר בין שתי המדינות ניכרת גם במחצית הראשונה של 2016. לאחר שרשם ירידה של 17%, הוא הסתכם ב-1.2 מיליארד דולר. כלכלני מכון היצוא הסבירו את הימשכות המגמה השלילית ביצוא הסחורות לטורקיה בירידה חדה ביצוא של כימיקלים ושל זיקוקי נפט, ענף דומיננטי, שמהווה 75% מהיצוא הישראלי לטורקיה.

במכון היצוא הבהירו היום כי היצוא של כימיקלים ושל תזקיקים לטורקיה אינם מיועדים בהכרח לשוק הטורקי, ובמקרים רבים טורקיה משמשת תחנת מעבר של סחורות המיוצאות אליה, בדרך ליעדי יצוא אחרים.

בנטרול היצוא של כימיקלים ותזקיקי נפט לטורקיה, שאחראיים לגידול בהיקפי הסחר בין המדינות, התמונה שונה לחלוטין: לפי נתוני מכון היצוא, בשנים 2010-2014 היצוא הישראלי לטורקיה התכווץ בשיעור של 8%, תוך ירידות חדות ברוב הענפים. במכון היצוא הגדירו את מצב היצוא אל המדינה כ"מצב של דשדוש ודעיכה מתמשכים".

מגמת הדשדוש והדעיכה הזו נמשכת, כאמור גם לתוך 2016, ובמכון היצוא מצביעים על הרעה בפעילות העסקית של החברות הישראליות שפועלות בטורקיה והחלה בעקבות המשט לעזה ב-2010.

 

מניתוח שעשו כלכלני המכון עולה כי 33% מהחברות הישראליות שייצאו ערב משבר המשט לעזה לטורקיה הפסיקו עד 2014 לייצא לשוק זה. מדובר במעט 200 חברות. עוד עולה מהניתוח כי בשנת 2010 דיווחו 575 חברות ישראליות כי ייצאו לטורקיה בסכומים שעולים על 20 אלף דולר לשנה ומספר החברות ירדה בהדרגה ל-515 בשנת 2014. 72% מאותן חברות ישראליות דיווחו על ירידה בהיקף הכנסותיהן מיצוא לטורקיה.

מהנתונים של מכון היצוא עולה עוד כי ב-2015 חלה ירידה של 9% ביבוא מוצרים מטורקיה והוא הסתכם בכ-2.4 מיליארד דולר. במחצית הראשונה של 2016 שמר היבוא מטורקיה על היקפו מהתקופה המקבילה אשתקד - כ-805 מיליון דולר. 18% מהיבוא מטורקיה ב-2015 היה של כלי רכב; 16% של מתכות פשוטות; 14% מכונות וציוד חשמלי והשאר טקסטיל, טבק, משקאות ומזון, פלסטיקה וגומי ואחרים.

ראש האגף לסחר חוץ ולקשרים בינלאומיים בהתאחדות התעשיינים, דן קטריבס, אמר היום בשיחה עם "גלובס" כי "אנחנו מעריכים שהסכם הפיוס עם טורקיה, ייתן 'בוסט' נוסף לקשרים הכלכליים והעסקיים בין המדינות וייצור את האווירה החיובית שתאפשר חזרה למיזמים משותפים תוך העמקת הקשרים ביניהן".

לדבריו "העובדה שהיחסים הכלכליים נשמרו גם בשנות המשבר, תוך התגברות על המשבר הפוליטי והמדיני, יכולה להוות תשתית ראויה להרחבת הקשרים העסקיים. הטורקים ידעו לעשות את ההפרדה בין הכלכלה לבין הפוליטיקה וזה מצב של WIN-WIN עבור שתי הכלכלות", אמר.

גורמים כלכליים אחרים ציינו כי אחד התחומים שבהם לטורקים יהיה עניין בשיתוף פעולה עם ישראל הוא נושא הגז הטבעי. מנגד, ישראל תוכל להסתייע בחברות בנייה מטורקיה, למען הרחבת היצע הדיור: "הסכסוך של טורקיה עם רוסיה פגע בכלכלה שלה והטורקים מחפשים שווקים חדשים. מנגד, גם לנו הקשר הזה חשוב, מה גם שמערכת היחסים העסקית בין המדינות לא נפגעה", אמר קטריבס.

התפתחות הסחר ישראל - טורקיה
 התפתחות הסחר ישראל - טורקיה

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988