"הפרקליטות הפכה לשק חבטות מצד הרבה גופים אינטרסנטיים"

כך אמר עו"ד יהודה שפר, המשנה לפרקליט המדינה, בכנס הפשיעה הכלכלית של PwC ■ ראש מטה האכיפה הכלכלית במשטרה: "כיום הפשיעה ברובה מונעת ממניע כלכלי"

עו"ד יהודה שפר / צילום: איל יצהר
עו"ד יהודה שפר / צילום: איל יצהר

פרקליטות הפכה לשק חבטות מצד הרבה גופים אינטרסנטיים במדינה" - כך אמר אתמול (ג') עו"ד יהודה שפר, המשנה לפרקליט המדינה לענייני אכיפה כלכלית, בכנס הפשיעה הכלכלית, שחיתות ושוחד לשנת 2016 שערכה פירמת ראיית החשבון והייעוץ PwC Israel.

שפר ביקש להבהיר כי הפשיעה הכלכלית נמצאת דווקא במגמת ירידה, בין היתר עקב עבודתה של הפרקליטות במסגרת האכיפה הכלכלית המשולבת. "על-פי מדדים של ה-OECD, כ-5%-3% מהתוצר השנתי של כל מדינה מודרנית מגיע לפשיעה כלכלית, כאשר במונחים כספיים בישראל מדובר בעשרות מיליארדים רבים בשנה. אנקדוטלית, אנחנו בהחלט יכולים לומר כי לא מדובר בנתונים מופרכים. כיום, הפשיעה המדווחת אכן נמצאת במגמת ירידה עקבית ומתמשכת", אמר. 

עם זאת, הוסיף שפר, "עבירות בשוק ההון, עבירות מס ושחיתות לא מדווחות למשטרה, ואין כל תיעוד שלהן". 

עוד לדברי שפר, המרכז את פעילות הפרקליטות מול מערכות האכיפה השונות, במסגרת המאבק בפשיעה המאורגנת בהיבט הכלכלי, "על-פי ממצאי ועדת טרכטנברג, השחיתות אינה מובילה רק לאובדן הכנסות אלא גם לפגיעה קשה בתחרותיות בשוק החופשי. לפני כ- 15 שנה המדינה חילטה סדר גודל של 2-4 מיליון שקל בשנה. כיום, על סמך הנתונים של 2015, המדינה הצליחה לתפוס ולחלט מאות מיליוני שקלים, כאשר היד עוד נטויה.

"ועדות ההשקעות בקרנות הפנסיה הגדולות בעולם מעדיפות באופן מובהק להשקיע את מרבית הכספים בכלכלות שבהן יש שלטון חוק ורגולציה יציבה, על פני השקעה במדינות בהן אין איתנות שלטונית וחוקית. ישראל נכנסה בשנים האחרונות למועדון מכובד של מדינות שכן מתאימות להשקעות כאלה. חוששים מנגד שכסף יברח מכאן, אך קנה-המידה של הכסף שבורח שונה לגמרי". 

בכנס השתתף גם ראש מטה האכיפה הכלכלית במשטרת ישראל, רב-פקד שמעון בן-שושן, שאמר כי "לדעת המשטרה, כיום הפשיעה ברובה מונעת ממניע כלכלי. המניע כמעט תמיד, להוציא תחומי פשיעה מסוימים, הוא מניע כלכלי".

לדבריו, הזירה הפלילית השתנתה לחלוטין. "עד היום היינו רגילים לזירות פשיעה פיזיות. כיום שוק ההון מהווה זירה גדולה בפני עצמה וזירות נוספות מתנהלות באופן וירטואלי. מבחינת המשטרה, זירה זו היא לא פחות חשובה ולעיתים יותר חשובה מאשר זירות פיזיות. להגיע למצב של שוק הון נקי מכל פשיעה זו בהחלט מטרה מרכזית שהצבנו לעצמנו", אמר.

בן-שושן הוסיף כי התשתית העבריינית הכלכלית מסכנת את היציבות הבנקאית. לדבריו, "ארגוני האכיפה ניצבים כיום מול איום משמעותי, אשר ייתכן שאנו לא מרגישים אותו בשגרה, ולא תמיד ניתן לכמת אותו, אך הוא יכול להפיל ארגונים גדולים כגון בנקים ובתי השקעות".

גורמי האכיפה, אמר, מודעים לכך,ופועלים לצמצם את הסיכון. "המחסום המבוצר שאנו יכולים להציב עשוי לגרום לאותם גורמים עברייניים לפנות למקומות אחרים, שם אנו יכולים לצפות להם ולאתר אותם", אמר בן-שושן.

בן-שושן התייחס גם לתוצאות המאבק בעבריינות הכלכלית בהיבטים הציבוריים הרחבים, ואמר בין היתר כי "בהערכות שונות של המדינה דיברו על כך שאם ההון השחור היה נכנס לבסיס המס והיה ממוסה, הציבור יכול היה ליהנות משיעורי מיסוי נמוכים משמעותית".

צרו איתנו קשר *5988