האתגר של מעצבי המשרד של מחר: מה צריך העובד הנייד?

היום אנחנו כבר לא מוגבלים בחיבור לקיר וכלי העבודה שלנו מאפשרים לנו לעבוד בכל זמן ובכל מקום. לכן אין זה מפתיע שנהוג לומר כי עולם העבודה העתידי יהיה לא פיזי

פרויקט של האדריכל פיליפלי. רצף של סביבות משתנות / צילום: Business Wire
פרויקט של האדריכל פיליפלי. רצף של סביבות משתנות / צילום: Business Wire

חלקנו עוד זוכרים, וזה לא היה מזמן כל כך, שרוב המכשירים על שולחן העבודה שלנו התחברו בכבל אל הקיר. גם אם היה לנו מחשב נייד, הוא היה זקוק לקו הטלפון כדי להתחבר אל העולם. בעולם העבודה ההוא, לרובנו היה משרד או קובייה, שולחן עם כיסא וטלפון ומחשב וניירות וקלסרים.

והיום? אנחנו כבר לא מוגבלים בחיבור לקיר וכלי העבודה שלנו מאפשרים לנו לעבוד בכל זמן ובכל מקום. לכן אין זה מפתיע שנהוג לומר כי עולם העבודה העתידי יהיה לא פיזי. כבר עכשיו, המשרדים, הקוביות וחדרי הישיבות מוחלפים בצורך להיות ניידים. עובדים משייטים בין בתים, בתי קפה ומקומות עבודה גמישים. אפילו השפה התעדכנה, ואנחנו מדברים היום על מקום עבודה במקום לדבר על משרד.

עכשיו בואו נריץ קדימה את הזמן ל-2021 או 2026 נניח. הטכנולוגיה, שכבר היום מאפשרת לנו ניידות וחיבור שלא הכרנו עוד צפויה להציג בפנינו יכולות שאנחנו לא מדמיינים. בעתיד הזה הופכת שאלת מקום העבודה הפיזי למרכזית. איזו מעטפת יש לתת לגמישות ולניידות שלנו? אם אפשר לעבוד בכל מקום, באיזה מקום הייתם רוצים להיות כדי שהעבודה תתבצע? איך הוא צריך להיראות?

מאז 2013 מקיים מגזין העיצוב Metropolis עם חברת Staples תחרות שנתית שמטרתה לגבש חזון למשרד העתיד, שיאפשר יצירה ופרודוקטיביות אבל גם ישקיע בבריאות ובאיכות החיים של העובדים בו. במסגרת התחרות הזאת מנסים לענות על שאלות מרתקות: האם עולם העבודה העתידי יגדיר מחדש את תפקידו של מקום העבודה? אילו עוד דברים ייכנסו אל עולם העבודה וישנו אותו? איך תיראה עבודה ומה צריכים מתכנני המקום הפיזי לייצר כדי לתמוך בצורך שלנו בפרטיות אבל גם בשיתופי פעולה, בשקט אבל גם בחברה, במקום עבודה אבל גם בחיבור לטבע? התחרות השנה, שנפתחה ב-10 ביוני ותימשך עד 8 באוקטובר, מבקשת לדמיין איך ייראו חיי העבודה שלנו בחמש השנים הקרובות, בדגש על השלב הבא של מהפכת העבודה.

לפני שנתיים זכה בתחרות הזאת פרויקט של אדריכל בשם ג'וזף פיליפלי, שהתייחס לאתגר הניידות באמצעות יצירת מקום עבודה פיזי שהוא גמיש באופן קיצוני. הוא יצר רצף של סביבות, מפרטיות לציבוריות, מחמות לקרות, ממוארות לחשוכות - כולן זו ליד זו, כמו פינות בגן בוטני, וכולן בבניין משרדים אחד בקליבלנד. לטענתו, המשרדים כפי שאנו מכירים אותם איבדו את הדרך בנקודה שבה הרצון ביעילות הוביל אותם למראה אחיד - במבנה המשרד, בטמפרטורה ובתאורה, אפילו בחלונות שלרוב אינם נפתחים. זה מקום שלמעשה העובדים אינו שולטים בתנאי העבודה שלהם.

חישבו למשל על המעבר ממשרדים סגורים לשטחי עבודה פתוחים. הרי לא כולם אוהבים ויכולים לעבוד בסביבה רוחשת תדיר של אנשים. הגמשת סביבת העבודה תאפשר שיווי משקל בין צורכי הפרט והצרכים המשתנים על פני זמן ובהתאם לפעילות. קבוצה אחרת שהשתתפה בתחרות התייחסה לצורך של עובדים לשלוט במידת הרעש באמצעות מערכת שתדע "להגביר ולהחליש" את הקול בסביבה.

פרויקט אחר התייחס להאצת הפיתוחים הטכנולוגיים וטען שאם היום טכנולוגיה היא דבר שמתקיים בתוך סביבת העבודה, בעולם העתידי סביבת העבודה תהיה הטכנולוגיה בעצמה ואנחנו ניכנס לתוכה. התפיסה הזאת מזכירה את המחשבה שעומדת מאחורי טכנולוגיות כמו מציאות מדומה ורבודה שעסקנו בה בטור קודם.

צוות אחר, שגם הוא אפשר לעובדיו גמישות בהתאמת הקירות, השולחנות ומקומות המפגש, הוסיף ממד של בריאות ואיכות חיים בכך שנתן לעובדים מחשוב לביש שיעקוב אחר המדדים שלהם ויציע להם ייעוץ בנושאי ארוחות, תנועה ואפילו מצב רוח, לחץ ומיקוד.

הבניין של דלויט הולך עד הקצה

המשרד העתידי מעסיק גם את חברת רהיטי המשרד הרמן מילר, שביקשה משמונה אמנים לצייר את השטח האידיאלי לעבודה. אחד מהם צייר שולחן ארוך מאוד המאפשר להקצות שטחי עבודה בעלי אופי שונה - מעבודה אישית ועד עבודה קבוצתית - בלי שיצטרכו לפנות אותו כדי לעבור ממצב אחד לאחר. למעשה, המטרה היא ליצור אזור עבודה שמייתר את חדרי הישיבות, מתוך תפיסה שרוב השיחות שלנו הן שיחות מסדרון המנסות ליצור שיח פתוח וגמיש. רבים מהאמנים התייחסו למה שרואים מבעד לחלון, לצורך לראות עיר, נוף, שמים, לחבר בין העבודה לעולם שבו היא מתקיימת. רבים גם הכניסו אל תמונת המשרד אלמנטים מהבית ומפעילות הפנאי כמו כורסת הסלון, מיטה ואפילו מגרש כדורסל.

אבל כל אלה בעתיד. ומה עכשיו? תכירו את "הקצה" (The Edge), בניין משרדים חדש באמסטרדם, הולנד, שאפשר בהחלט לומר עליו ש"העתיד כבר כאן". הוא יודע היכן אתם גרים, באיזה רכב אתם נוסעים, עם מי אתם נפגשים היום וכמה סוכר אתם שותים בקפה. זהו כנראה שטח העבודה החכם ביותר שנוצר עד היום. יום בבניין הזה מתחיל באפליקציה שפיתחה הדיירת המרכזית בבניין, חברת הייעוץ דלויט.

מהרגע שהתעוררתם אתם מחוברים. האפליקציה בודקת את הלו"ז שלכם להיום, היא מזהה את הרכב שלכם ושולחת אתכם למקום חניה פנוי, היא מוצאת לכם שולחן פנוי כי בבניין הזה, אין לכם שולחן קבוע. לאף אחד אין, אבל בשולחן שתקבלו תהיה עמדת טעינה אלחוטית לנייד שלכם. מרחב העבודה שתקבלו תלוי בלוח הזמנים שלכם: מקום ישיבה, מקום עמידה, מקום לשיחה סגורה, לפגישה, לריכוז, לקפה.

יש בבניין חדרים קטנטנים שכוללים אך ורק כורסה ומנורה, בלי שולחן, לשיחת טלפון למשל. יש חדרי משחקים ובתי קפה עם מכונות שמזהות אתכם וזוכרות איך אתם שותים את הקפה שלכם. האפליקציה גם מכירה את ההעדפות שלכם בנוגע לטמפרטורה ותאורה ותתאים את הסביבה שבה תתיישבו.

היא תתאים לכם את התוכנית בחדר הכושר כשתיכנסו אליו ותוכלו להזמין דרכה ארוחות ואפילו קניות הביתה שיחכו לכם בסוף יום העבודה. בכל פינה יש טלויזיות ענקיות שמתחברות דרך הרשת לכל מכשיר נייד. בהעדר שולחן אישי, לכל עובד יש תא שהוא הבסיס שלו ליום העבודה. תאים פנויים מסומנים באור ירוק מהבהב. העבר כרטיס והוא שלך.

סך הכול יש בבניין 28 אלף סנסורים שמאפשרים את הגמישות הזאת, ואם אתם מרגישים קצת כמו באח הגדול, אל דאגה - למנהל שלכם אין שום גישה למידע שאוספים אותם סנסורים ואין לו מושג היכן הייתם ומה עשיתם. לפחות לא בדרך הזאת.

החללים בבניין תוכננו כך שייצרו סוגים שונים של אווירה באמצעות מגוון טכנולוגיות ועיצובים. אולם הכניסה למשל מתנשא לגובה של 15 קומות ומשמש חלון בין עולם העבודה לעיר שבחוץ אבל גם הלב החברתי של הבניין. זוכרים את הצורך של אנשים בחיבור מקום העבודה אל הטבע והחוץ? הלובי הזה במרכזו של הבניין כולל תנועת אוויר ושינויי טמפרטורה שמדמים את האוויר הפתוח ומכניסים את התאורה ואת מזג האוויר שבחוץ פנימה.

בקומות עצמן יש סביבות רבות ושונות של עבודה, מפגש ופנאי, והאפליקציה הייעודית עוזרת לא רק למצוא ולהתאים את סביבת העבודה אלא גם למצוא כל אדם אחר שעובד בבניין כדי ליצור את המפגשים הדרושים. בעולם העבודה החדש, אם אתה לא חייב לבוא למקום העבודה ובכל זאת יש אחד כזה, כדאי שהוא יהיה מקום שאנשים רוצים להגיע אליו ומעודד הצמחה של רעיונות.

האתגר של גמישות בתנועה מתמדת הוא אמיתי. מקום העבודה הופך להיות פלטפורמה שצריכה להכיל מגוון פעילויות שנעשות על ידי מגוון של אנשים, תנאים וצרכים. מה זה אומר על זהות הארגונים? ומי ישלם עבור מקומות העבודה האלה? עבודה בתנועה מתמדת זה ודאי מעייף, אז טוב שיש מי שעדיין מחפש את התשובה לשאלה לאן נלך בתחילתו של יום עבודה.

הכותבת היא דירקטור משאבי אנוש באינטל מרחב אירופה ובעלת הבלוג "על עבודה וקריירה באמצע החיים", niritcohen.com

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988