העבודה המאורגנת מגיעה למשרדי עוה"ד

במשרדים הגדולים ישנם בין 50 ל-160 עורכי-דין שכירים - שרובם מעוניינים להפוך לשותפים. שאיפה זו הובילה אותם עד כה להתנהל במתינות, מתוך רצון לא להצטייר כ"עושי צרות" ולא לבלום קידום עתידי

תופעת העבודה המאורגנת הלכה והתרחבה בשנים האחרונות, והגיעה אפילו לסקטורים שבהם הביטויים "ועד עובדים" או "ארגון עובדים" נחשבו לביטוי מגונה ממש: זה קרה בתחומי התקשורת, הסלולר, ההיי-טק ואשתקד גם בפירמות הגדולות של ראיית החשבון. השבוע התבשרנו כי המעוז האחרון (כמעט) אף הוא בדרכו להיפרץ - עם הקמת ארגון עובדים של עורכי הדין השכירים, ארגון שכבר נרשם כעמותה, ומטרתו לקדם את תנאי ההעסקה בענף עריכת הדין.

הגם שיש דמיון בין הפירמות הגדולות של ראיית החשבון למשרדי עורכי הדין הגדולים (שני סקטורים מתאפיינים בעובדים בעלי השכלה אקדמית המשתייכים לגילדה מקצועית), הרי שמבחינת ניתוח השוק ואופי הפעילות, מדובר באוכלוסיות נבדלות. בעוד שבשוק ראיית החשבון בישראל שולטות חמש פירמות בינלאומיות המעסיקות אלפי עובדים, בשוק עריכת הדין לא קיימים "בעלי שליטה" כאלו, והוא מבוזר בהרבה. כמו כן, המחוקק אמנם לא קבע מספר עובדים מינימלי שנדרש במקום עבודה לצורך חתימה על הסכם קיבוצי, אך בפועל, במשרדי עורכי הדין הקטנים, העובדים נוטים שלא להתארגן, בין היתר כדי לא לפגום באווירה שנוטה לרוב להיות משפחתית ופחות פורמלית.

מדוע לקח זמן כה רב לעורכי הדין השכירים להקים ארגון יציג משלהם? בישראל קיימים יותר מעשרה "מגה משרדי עורכי דין", שבהם בין 210 ל-430 עובדים. בעשירייה השנייה של המשרדים מועסקים בין 100 ל-200 עובדים במשרד. באותם משרדים גדולים, ישנם בין 50 ל-160 עורכי-דין שכירים - שמטבע הדברים, רובם מעוניינים להפוך לשותפים. שאיפה זו הובילה אותם עד כה להתנהל במתינות, גם מתוך רצון לא להצטייר כ"עושי צרות" ולא לבלום מסלולי קידום עתידיים.

הדבר נכון עוד יותר כאשר מדובר במתמחים של אותם משרדים גדולים. זוהי קבוצה מצומצמת יחסית, המונה בין 20-50 עובדים למשרד. גם הם ברובם, שואפים להמריא מבחינה מקצועית, ולהמשיך במשרדם לעבודה כשכירים ואחר-כך כשותפים.

אלא שהמצב הזה הולך להשתנות בקרוב, ונראה כי התמורות הולכות להיות מרחיקות לכת. אם בעבר דובר על תנאי עבודה מקפחים בחלק מהמשרדים, הרי שמעתה ככוח מאורגן - לא עוד ניצול, לא עוד שעות אינסופיות במשרד תמורת שכר לא הולם, לא עוד הפרות דיני עבודה כאלו ואחרות.

ואם העובדים "המתארגנים" חוששים למקום עבודתם, עו"ד גל גורודיסקי, היועץ המשפטי של ארגון עורכי הדין השכירים החדש - שלח צפירת הרגעה לכל הדואגים, והבהיר כי חוק הסכמים קיבוציים קובע כי מעסיק לא יכול לפטר עובד ולא להרע את תנאי עבודתו, בשל חברות בארגון או בוועד עובדים.

בצד היתרונות של הסכם קיבוצי ישנם גם חסרונות. הקמת ועד עובדים וחתימה על הסכם קיבוצי יוצרות לרוב אחידות בתנאי העסקה במקום עבודה - אלמנט המקשה על המעסיק, ולעתים לא מאפשר, לתגמל עובדים על בסיס ביצועים. כמו כן, הסכם קיבוצי מקנה הגנה מפיטורים לעובדים, ויוצר לעיתים אינטרס שלילי אצל המעסיק להעסיק עובד לאורך זמן - מה שעשוי לגרום למעסיק לפטר את העובד סמוך למועד הענקת ה"קביעות". מעבר לכך, הקמת ועד עשויה לתמרץ מעסיקים להוציא פעילויות שונות למיקור-חוץ, ולהמעיט בגיוס עובדים חדשים, פעולה העלולה להעלות את אחוז האבטלה במיוחד בשוק מוצף כמו זה של עורכי הדין.

היום כבר ברור לכול, כי התארגנות עובדים בכל תחום במשק, מביאה לתמורות רבות במקום העבודה, בדגש על יחסי הכוחות בין העובד למעסיק. התארגנות שאף יכולה לתרום למוטיבציה בעבודה. לכן, טוב יעשו מעסיקים, גם מתחום עריכת הדין - אם יקבלו זאת כדרך העולם, וילמדו להסתגל למצב החדש. אחרי הכול, חייבים לזכור כי ההון האנושי הוא המשאב הארגוני החשוב ביותר.

הכותבת היא מנהלת שיווק ופיתוח עסקי במשרד Robus Legal Marketing

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988