פירצה בחוק מאפשרת את השתוללות מחירי הקברים בישראל

70% מקרובי המשפחה רוכשים חלקות קבר רק לאחר התרחשות המוות - ובמקרה זה המחיר תלוי בהיצע וביקוש של חברה קדישא, כלומר: פתוח למחירים מופקעים ופעילות מאכערים

בית הקברות בקריית שאול. בבתי קברות סגורים המחירים מאמירים / צילום: איל יצהר
בית הקברות בקריית שאול. בבתי קברות סגורים המחירים מאמירים / צילום: איל יצהר

המושגים מצוקת דיור והיצע וביקוש אינם נחלתו של תחום הנדל"ן בלבד, הם נכונים גם לבתי הקברות בישראל ולמעשה הם שמניעים את תעשיית הקבורה המקומית שמגלגלת מיליונים. בחסות פירצה בחוק, גופים העוסקים בקבורה קובעים בעצמם את התעריפים של חלקות קברי השדה שלא נרכשו בידי אנשים בעודם בחיים, וכך המדינה למעשה מאפשרת שוק פתוח ומחירים בשמים, וככל שבתי העלמין מבוקשים יותר, המחירים מאמירים. מי שמשלם את המחיר הן משפחות הנפטרים.

בישראל פועלים היום 1,250 בתי עלמין המופעלים בידי 600 גופי קבורה - חברות קדישא וחברות המציעות קבורה חלופית, שקיבלו רישיון מהמשרד לשירותי דת. רבים מבתי הקברות מוגדרים סגורים (למשל קרית שאול בתל אביב, חוף הכרמל בחיפה, שערי צדק בירושלים ועוד), כלומר נקברים בהם רק המשלמים בעבור חלקות קבר שנשמרו לשם כך, והמחירים נוסקים בהתאם לביקושים. כך, בבית העלמין טרומפלדור בתל אביב או בבית הקברות הר המנוחה בירושלים חלקת קבר עשויה להגיע גם לסכום של 200 אלף שקל. ושוב, כמו בנדל"ן, יהודים מחו"ל נוגסים בפיסות הקרקע ומזניקים את המחירים לשמים. ועוד לא דיברנו על המאכערים שמנצלים את שעתם הקשה של הקרובים ועושים קופה על גבם קופה.

סידורי הקבורה: גם החינם לא תמיד חינם

ככלל, הביטוח הלאומי מממן קבורה לכל אזרח - בתנאי בית העלמין ביישוב מגוריו, כולל עלויות הובלת הנפטר וטיפול בגופה. החוק לא מגדיר או קובע איזה קבר יקבל הנפטר וחברה קדישא היא שמקצה את החלקות ברוב בתי העלמין בישראל. בערים גדולות, קבורת החינם תיעשה לרוב בקומות (קבורת סנהדרין), במבנים רבי קומות או בקבורת-על (קבורת אדם בתוך קברו של בן משפחה אחר שכבר נפטר, נוהל שמחייב את הסכמת כל בני המשפחה), שהופכת נפוצה בשנים האחרונות. צורות הקבורה האלה מכונות "קבורה רוויה". סך הכול ב-2015 שילם המוסד לביטוח לאומי דמי קבורה בסכום של 250 מיליון שקל. לשאלת "גלובס", אישרו שם כי המוסד שותף לתהליך קביעת התעריפים עם המשרד לשירותי דת.

אלא שגם החינם לא לגמרי חינם. הכיסוי של הביטוח הלאומי אינו כולל הובלת גופת הנפטר מחוץ לשעות הפעילות או לעיר אחרת מבית החולים, העמדת מצבה (שמתחילה באלפי שקלים ומגיעה עד עשרות אלפי שקלים), תוספות עבור מסע לוויה במסלול מיוחד או עם צוות שיכלול מניין (עד כ-2,000 שקל), תכריכי פשתן, קביעת מוות על ידי רופא לאדם שנפטר בביתו (700 שקל) ושמירת גופה בקירור עד מועד ההלוויה (355 שקל ליום מעבר לאחסון של יממה אחת). כל אלה עלויות שעשויות להגיע לכמה אלפי שקלים טובים והתעריף שלהן נקבע על ידי הממשלה. רק תעריף אחד לא נקבע - מחיר חלקה שאינה במסגרת החינמית ושלא נרכשה מראש.

כשאדם נפטר, על קרוביו לקבל החלטה בתוך זמן קצר על סידורי הקבורה. במקרה שהנפטר שריין לעצמו חלקה בעודו בחיים, הרי הוא חסך למשפחתו לא רק התעסקות מתישה אלא גם כסף רב, כשליש מהמחיר. אלא שלפי דוח "דין וחשבון" שפרסם השבוע המשרד לשירותי דת עולה כי רק 25%-30% מהאוכלוסייה דואגים לשריין לעצמם חלקה מבעוד מועד, וכך עשרות אלפי משפחות שאינן מעוניינות למשל בקבורה רוויה ומעדיפות קבורת שדה או חלקת קבר מסוימת בתשלום (קבורת שדה היא קבורה בשורות קברים, בעומק הקרקע, כנהוג בדורות האחרונים), מממנות את התעשייה הזאת. התעריף עבור חלקות קבר כאלה אינו קבוע בחוק והוא נתון לשיקול דעתו של הגוף האחראי לקבורה. בחברה קדישא אומרים כי יותר 65% מהנפטרים נקברים ללא תשלום ולמעשה ה-35% שמשלמים עבור הקבורה מממנים את הקבורה החינמית.

איך נקבע למשל שקבורת שדה בבית העלמין ירקון תעלה 40 אלף שקל אם לא נקנתה חלקת הקבר מראש? "התעריפים הם נגזרת של עלויות הפיתוח של בתי העלמין והם משתנים בין הרשויות", אומר אברהם מנלה, מנכ"ל חברה קדישא בתל אביב, "המדינה מתעקשת שנפתח בניית קברים בקומות (קבורה רוויה) ויש לזה עלויות אסטרונומיות, פי שלושה מקבורה בקרקע. אנחנו לא מרוויחים ממחירי הקבורה כיום ובקושי מכסים את העלויות של הפיתוח. בערים הגדולות נבנים בנייני קבורה גדולי ממדים (בהיקף של 4 קומות ל-12 אלף קברים) בעלויות גבוהות מאוד שמממנת חברה קדישא במימון צולב". נציין שכל ההכנסות ממכירות חלקות קבר מופקדות בקרן הפיתוח שאמורה להעביר את הכספים לטובת פיתוח בתי עלמין ותחזוקתם.

לדברי מנלה, הוקמה ועדה שמטרתה לחפש פתרונות של קבורת שדה חינמית למי שאינו מעוניין בקבורה רוויה. "הכוונה היא שתושב תל אביב יוכל לבחור להיקבר בחינם בקבורת שדה במרחק של 30 ק"מ ממנו, נניח בקריית גת", אומר מנלה החבר בוועדה, "היום המצב הוא בלתי אפשרי. קבורת החינם בתל אביב, ירושלים, חיפה והרצליה היא בקומות והרבה אנשים לא מעוניינים".

- האם מחירי קבורת השדה גבוהים יותר היום?

"בהחלט. לפני 20 שנה לא הייתה קבורה רוויה אז שילמו רק במקרים שביקשו להיקבר למשל בבית עלמין ישן מאוד. כיום יש שינוי במדיניות כי המדינה בחרה באופציה החינמית רק בקבורה רוויה".

- מדוע אנשים נרתעים מקבורה רוויה?

"קשה לאנשים לשנות מסורת והרגלים מהדורות הקודמים. אצל יוצאי חבר העמים, למשל, הייתה מקובלת קבורה בכוכים (קבורת סנהדרין) והם אפילו מעדיפים את זה. יש עדות שקשה להן מאוד לקבל שינוי במסורת, אף שאין בקבורת קומות מניעה הלכתית. השקענו רבות בהפחתת ההתנגדות ולפי סקר שערכנו, ל-42% מתושבי תל אביב לא אכפת להיקבר בקומות. קבורה רוויה היא מכובדת, המבנים מחופים ומוצלים עם נגישות מקסימלית".

המאעכרים עושים קופה

אבל מתברר שגם מקבורה חינמית אפשר לעשות כסף. בשטחי בתי החולים הגדולים בארץ ממתין מאכער לבני משפחת הנפטר בשעתם הקשה ומציע את שירותיו לסידורי הלוויה בתמורה לכמה אלפי שקלים, גם אם למעשה הוא מסדר להם קבורה חינמית. משפחות רבות משלמות פשוט מחוסר ידע.

בחברה קדישא ובמשרד לשירותי דת מספרים שמדי שנה מתקבלות אלפי תלונות על כך ובמשרד הבריאות מודעים לנושא. בתגובה, אומרים במשרד הבריאות כי הם פועלים למנוע את התופעה וכי "באם קיימת תלונה ספציפית יש להפנותה לפניות הציבור במשרד הבריאות והתלונה תיבדק". עוד הם מזכירים שבאתר המשרד פורסם חוזר למשפחות הנפטרים בדבר זכאות לקבורה. ובכל זאת, גם אחרי אלפי תלונות, התופעה ממשיכה ונדמה כי יש כאן עצימת עין.

לפי דוח המשרד לשירותי דת, ב-2014 הוגשה גם תלונה למשטרה בעקבות תופעת מתווכי הקברים והמאכערים שפעלו בהר המנוחות והוציאו מאנשים עשרות אלפי שקלים לקבורת שדה בחלקות גזולות או פיראטיות. החקירה בעניין זה עדיין נמשכת.

בדוח מובאות דוגמאות נוספות לתלונות, שרובן עוסקות בנושאים כספיים. באחת התלונות כנגד חברה קדישא חסדי דוד (ליוצאי העדה הבוכרית בירושלים) העלו ממצאי בדיקה כי משנת 2006 ועד 2013 גבתה החברה יותר מ-7.4 מיליון שקל שלא כדין מרוכשי חלקות קבר בעודם בחיים. החברה גבתה 30 אלף שקל ויותר לחלקה שמחירה הוא 14 אלף שקל. הגבייה העודפת נרשמה כתרומות ששימשו כתשלום מלגות לאברכים. בעקבות הבדיקה נדרשה החברה לפרסם מודעה המזמינה את הרוכשים לבוא לקבל חזרה את כספם ועד כה, כך עולה מהדוח, פנו עשרות רוכשים. ומה באשר למי שמת בינתיים? כספו כנראה נקבר יחד איתו.

זה שנתיים שהמשרד לשירותי דת פועל לקידום חקיקה שתסדיר את נושא רישוי הקבורה, את מנגנון התשלומים המותרים לגבייה עבור חלקות קבר ואת מנגנון האכיפה שאמור לעשות סדר בכל נושא הקבורה הפרוץ למדי. האם ומתי זה יקרה? נחכה ונראה. ניסיונות לברר היכן עומד בדיוק מהלך החקיקה העלו שהוא בשלבים התחלתיים בלבד.

עוד בכוונת המשרד להקים מוקד טלפוני (שמספרו 120) שיפעל 24 שעות ביממה ויעניק מידע למשפחות הנפטרים ולפרסם מחשבון באתר המשרד לצורך תחשיב עלויות קבורה.

והיכן משרד האוצר בכל הענף הפרוץ הזה? שם אומרים לנו: "האוצר דן בימים אלה מול המשרד לשירותי דת על תזכיר חוק הקבורה שהופץ להערות הציבור, ובמסגרתו נידון גם הנושא האמור".

קבורה אזרחית: 12-30 אלף שקל לחלקת קבר

לצד החברה קדישא פועלות כאמור גם חברות לקבורה חלופית, המקיימת תעשייה משנית של קבורה אזרחית ושריפת גופות. לפי החוק, ניתן לבחור בקבורה אזרחית למי שבמקום מגוריו יש בתי קברות אזרחיים (כלומר, מתבצעת בהם קבורה בארון). בישראל פועלים 19 בתי עלמין שמתבצעת בהם קבורה כזאת ו-21 חלקות בבתי עלמין. מי שמעוניין בקבורה כזאת אך לא זכאי לה מתוקף מקום מגוריו, חלקת קבר תעלה 12-30 אלף שקל, ועוד כעשרת אלפים שקל לטקס.

אלון נתיב, מנכ"ל חברת עלי שלכת, המתמחה בארגון ובהפקת לוויות ושריפת גופות, מספר על עלייה בביקוש לקבורה אזרחית. "בדיוק כמו שברית מילה רבים כבר עושים אצל רופא ולא אצל מוהל או שנישאים בחתונה אזרחית ולא דרך הרבנות, רבים רוצים לבטא את הערכים שלהם גם בהליך הקבורה. המדינה, בחסות המשרד לשירות דת, מציעה קבורה אזרחית אבל הארון הוא הסממן היחיד שאזרחי בה. ככל שמתרחקים מהעולם שנקרא דת אפשר להכניס יותר אלמנטים אישיים. בונים את הטקס עם המשפחה אחרי שנפגשים ומכירים אותם והטקסים כוללים מערכת הגברה, כיסאות, מים, כיבוד, מטריות או הצללות. הלוויות נערכות בבתי עלמין בקיבוצים או בערים כמו כפר סבא".

ומי שמעוניין לוותר על חלקת קבר, יכול לבחור בשריפת גופה. "בארה"ב עלה מספר המבקשים שריפת גופה מ-5% בשנות ה-70 ל-50% כיום. באיטליה שיעורם הוא 40% ובצרפת כ-20%", אומר נתיב. הוא אינו חושף את המספרים בארץ, אך יש להניח שמדובר בשיעורים זניחים. בכל מקרה, התהליך כולו, הכולל טקס, שריפה, פיזור האפר או קבורתו, עולה בין עשרת אלפים שקל ל-12 אלף שקל.

כדאי לדעת

■ מחיר חלקת קבר שדה ברכישה מראש נמוך בכשליש מהמחיר לאחר המוות

■ מותר להתחרט: אפשר לבטל עסקה של רכישת חלקה ולקבל את הכסף חזרה בהצמדה למדד

■ מקום סמוך לבן או בת הזוג המנוחים נשמר 45 יום למקרה שבן או בת הזוג שנותרו בחיים רוצים לרכוש אותו לעצמם

■ לא ניתן להעביר חלקה שנרכשה בחיים לבן משפחה אחר

■ לא ניתן "להמיר" חלקה שנרכשה ביישוב מסוים ליישוב אחר

כמה עולים הסדרי הקבורה
 כמה עולים הסדרי הקבורה

צרו איתנו קשר *5988