מי יבקר את המבקר: האם התעלם מתיק בגלל ניגוד עניינים?

למבקר המדינה, השופט (בדימוס) יוסף שפירא, יש בעיית ניגוד עניינים במה שקשור למשרד עורכי הדין הירושלמי קרמר-שפירא-שניידר ולקוחותיו. שפירא היה דמות מרכזית במשרד זה עד מינויו לשופט ביהמ"ש המחוזי בירושלים בשנת 2003. אשתו של מבקר המדינה, עו"ד דורית שפירא, , עובדת  כעצמאית החולקת שרותי משרד. שותף אחר במשרד הוא עו"ד מיכאל שניידר, בעלה של שופטת בימ"ש השלום בירושלים אנה שניידר, מי שהייתה היועצת המשפטית של אגף מכס-מע"מ ושל הכנסת.

אחד הלקוחות החשובים של המשרד, משנת 2000 ועד שנת 2015, הוא איגוד הכדורסל, בהסכם ריטיינר. כאשר שפירא נכנס לתפקיד מבקר המדינה ביולי 2012, המתין לו מוקש שאותו הטמין קודמו בתפקיד, השופט (בדימוס) מיכה לינדנשטראוס: מה עושים עם הפרשיות שאינן מסתיימות באיגוד הכדורסל, עם ההתקשרויות של האיגוד עם אותם ספקים במשך שנים רבות בלי לבחון חלופות, עם התככים, המעורבות של אנשי עסקים ופוליטיקאים בספורט והתלונות ההדדיות על ניגודי עניינים ושחיתות.

המוקש הוא הדוח השנתי (56 ב') של לינדנשטראוס שפורסם בשנת 2006, ובו ביקורת חריפה על האיגוד ובכיריו, בדגש על ניגודי עניינים. לינדנשטראוס העיר באותו דוח, שמשרד עוה"ד קרמר-שפירא-שניידר ייצג בד בבד את איגוד הכדורסל ואת מינהלת הליגה לגברים שבשליטת יושבי הראש של הקבוצות - דבר שהעלה חשש לניגוד עניינים. משרד עוה"ד טען שמדובר במצב ביניים, שחוסך הוצאות, ו"אם תיווצר סיטואציה של ניגוד עניינים, יפעל יועמ"ש האיגוד בהתאם להוראות כל דין".

המבקר לינדנשטראוס לא השתכנע לגמרי מההסברים וקבע: "עלולה להיות בעיה בייצוג שני גופים אלה על ידי אותו יועץ משפטי". לינדנשטראוס המליץ לערוך מכרזים תקופתיים בין נותני השירותים בהליך הוגן, והדגיש שההמלצה תקפה "גם כשמדובר בשירותים המאופיינים ביחסי אמון, ויש לנהל הליך תחרותי הוגן ביניהם לבחירת ההצעה הטובה ביותר". הכוונה הייתה ברורה: יש לרענן את תפקיד יועמ"ש איגוד הכדורסל, משרד קרמר-שפירא-שניידר, ומבקר המדינה צריך לעקוב אחרי התהליך ויישום המלצותיו. חיזוק לעמדת המבקר בענין רוטציה התקבל מביהמ"ש המחוזי בת"א, אשר קבע כי על האיגוד חלות גם נורמות הדין המינהלי.

"בניגוד להמלצות מבקר המדינה"

השנים חלפו באיגוד הכדורסל עם הקטטות הרגילות, ומשרד קרמר-שפירא-שניידר המשיך לספק את שירותיו לאיגוד, בעיקר באמצעות עו"ד רונן וינברג. חרף מאבקים בלתי-פוסקים בין הסיעות השונות באיגוד הכדורסל, לא ניכרה כל יוזמה ליישם את המלצת המבקר משנת 2006 על בחירת יועמ"ש חדש לאיגוד.

המבקר הפנימי של האיגוד עורר מחדש את העניין בתחילת שנת 2010. הוא התריע על כך שספקים, יועצים ונותני שירותים נמצאים בקשר עם האיגוד הרבה מעבר ל-5 שנים, בלי שנערכה בחינה בינם לספקים אפשריים אחרים - "מצב שאינו עולה בקנה אחד עם כללי מינהל תקין ובניגוד להמלצות העולות מדוח מבקר המדינה". בסוף שנת 2013 התלונן איש הכדורסל הוותיק צביקה שרף בפני יו"ר האיגוד דאז, הרמטכ"ל לשעבר דן חלוץ, על השיהוי הלא-סביר במכרזים חדשים לנותני שירותים, כולל יועמ"ש האיגוד. גם המבקר הפנימי התעניין, אבל חלוץ לא הגיב לשאלותיו.

שפירא: "המבקר ישקול להרחיב בדיקתו"

בחודש מאי 2014 הגיש המבקר שפירא דוח (64 ג') על "היבטים בסדרי העבודה של מוסדות איגוד הכדורסל". בדוח נאמר שיש צורך לשפר את תפקודם של שומרי הסף באיגוד - הגדרה הכוללת גם את הייעוץ המשפטי. המבקר הודיע בדוח כי "לפי שעה נמנע משרד המבקר מלעסוק בנושאים אלה. המבקר ישקול להרחיב בדיקתו בין השאר בנושאים האמורים לאחר שהמבקר הפנימי יסיים את בדיקתו". כלומר, היתה בדוח מעין מחויבות של מבקר המדינה לחזור לעניין "שומרי הסף" באיגוד הכדורסל בשלב מאוחר יותר, כשיקבל את דוח הבדיקה של המבקר הפנימי על יחסי האיגוד ומשרד עורכי הדין.

במחצית 2014, בעקבות דוח המבקר ולאחר קבילה של שרף, החליט האיגוד לפתוח בהליך לבחירת יועץ משפטי לאיגוד בדרך של מכרז. הרוחות באיגוד הכדורסל התלהטו. בחודש יולי 2014 הגישו עו"ד רונן וינברג ומשרד קרמר-שפירא-שניידר תביעת לשון הרע נגד חברי ההנהלה מסיעת עוז באיגוד הכדורסל: שרף, צבי ליבר ושאול אייזנברג. העילה: טענת המשרד על "השמצות חוזרות ונשנות" מצד שרף וחבריו, כאילו משרד קרמר-שפירא-שניידר "עשק" את הקופה הציבורית באיגוד הכדורסל. התיק מתנהל לאטו.

איגוד הכדורסל סיים את הליכי המכרז ליועמ"ש בחודש פברואר 2015. משרד קרמר-שפירא-שניידר החליט לא השתתף במכרז. עו"ד רונית אמיר-יניב ממשרד יגאל ארנון, אוהדת שרופה של הפועל ת"א, נבחרה לתפקיד. בחודש מאי 2015 פרסם מבקר המדינה שפירא את הדוח השנתי, אך ללא התייחסות לאיגוד הכדורסל ולהתקשרות עם משרד עורכי הדין. כולם חיכו לדוח המבקר הפנימי.

"יש טעם לפגם בהרחבת ההתקשרות"

איגוד הכדורסל קיבל בחודש יוני 2015 את דוח הביקורת הפנימי על הקשר והיחסים בין האיגוד למשרד קרמר-שפירא-שניידר. את הדוח המיוחד ערך רו"ח אריה ברסקי ממשרד רוה"ח ברסקי את ברגר. אחרי מאבק ממושך וחריף בשלב הטיוטות והתגובות השונות לטיוטות מצד משרד עורכי הדין ובכירי האיגוד, ואחרי שדחה את השגותיהם של המבוקרים, גיבש משרד ברסקי את הדוח הסופי. הממצאים עוררו סערה באיגוד הכדורסל, כולל פניות למשטרה ולמבקר המדינה. אלה הממצאים העיקריים בדוח:

הסכם ההתקשרות בין האיגוד למשרד עוה"ד נחתם בשנת 2000, כשיוסף שפירא היה פעיל במשרד, ללא ציון תאריך חתימה מלא וללא תחולה, ואולם נקבע כי התשלומים יהיו צמודים לחודש יולי 1998. בהסכם הריטיינר סוכם על ייעוץ משפטי שוטף של 12,000 שקל לחודש ותשלום נפרד לטיפול בתיקים משפטיים, פלוס מע"מ וצמוד למדד יולי 1998. נקבע כי תיקים מיוחדים ויוצאי-דופן ישולמו בשכר טרחה נפרד, כפי שיסוכם עם גזבר האיגוד.

לעניין אורך התקופה שבה משרד קרמר-שפירא-שניידר היה קשור בריטיינר עם איגוד הכדורסל, נאמר בדוח המבקר הפנימי: "השיהוי הרב והבלתי-סביר בקיום הליך תחרותי ושוויוני לתפקיד יועמ"ש האיגוד והאופן שבו התנהל, אינו עולה בקנה אחד עם מסקנות והמלצות מבקר המדינה עוד משנת 2006, נוגד כללי מינהל תקין, בדגש על היות האיגוד גוף דו-מהותי, שתקציבו מבוסס על כספי ציבור, ושחלות עליו חובות מוגברות של הגינות, סבירות, שוויון, שקיפות, יושר ותום הלב".

ההתקשרות עם משרד קרמר-שפירא-שניידר הורחבה על ידי העסקת עו"ד נוסף במשרדי האיגוד. עלות השירותים המשפטיים התייקרה בעשרות אחוזים, ללא דיון ואישור בגופים המוסמכים באיגוד, כך ש"יש טעם לפגם בהרחבת ההתקשרות עם משרד היועמ"ש שלא בהליך תקין ובחוסר שקיפות". המשרד פעל בשני כובעים, כיועמ"ש האיגוד וכתובע בבתי הדין של האיגוד, במצב של חשש לניגוד עניינים. המשרד שימש באותו זמן גם יועמ"ש מינהלת הליגה לנשים, במצב של חשש לניגוד עניינים. עוה"ד חייבו את איגוד הכדורסל ב-120,000 שקל בעבור הטיפול במינהלת ליגת הנשים, למרות שמדובר בתאגיד נפרד.

"התנהלות החורגת מהנורמות"

משרד עוה"ד חייב את האיגוד בתשלומים נוספים במאות אלפי שקלים, מעבר לתשלום הריטיינר, חלק מהם בגין "פגישות בעניינים שוטפים של האיגוד". לעתים, כך מצא המבקר הפנימי, החיובים הללו לא פירטו את מהות הפגישה ולא נמצא תיעוד על אישור מראש של הגזבר, כמתחייב מהסכם הריטיינר.

המבקר הפנימי הדגיש כי מצא "טעם לפגם בכך שלאורך תקופה כה ארוכה מוגשים מדי חודש בחודשו חיובים לתוספות תשלומי שכ"ט בסכומים כה מהותיים מעבר לתעריף שכה"ט שנקבעו בהסכם, ולעתים אף נדרש משרד היועמ"ש ע"י האיגוד להפחית מהחיובים ששלח לאיגוד סכומים לא מבוטלים עקב חיובים שנמצאו לא-תקינים, ולאורך השנים הדבר אינו מביא את הגורמים המנהלים את האיגוד ו/או גיזבר האיגוד לכדי הכרה כי ייתכן וקיימים היבטים בהתקשרות עם משרד היועמ"ש שאינם עומדים בקנה אחד עם הכללים והנורמות המקובלות בהליכי התקשרות של גופים דו-מהותיים שתקציבם מבוסס על כספי ציבור, ושחלים עליהם חובות מורחבות".

במסגרת התככים באיגוד הכדורסל, נפתח בתחילת שנת 2012 מהלך להדחת יו"ר האיגוד דאז שי שני, והחלפתו באבנר קופל. מתברר שארבעה ימים אחרי ההדחה, הכין משרד קרמר-שפירא-שניידר חוות דעת על סיום תפקידו של היו"ר המודח, והאיגוד שילם בגין "מאמץ מיוחד" סכום נוסף של 11,600 שקל.

בדוח הביקורת נאמר: "מאחר וחוו"ד זו לא נדונה ולא הוזמנה ע"י מי מהגורמים אליהם כפוף היועמ"ש, קרי הנהלת האיגוד והיו"ר המכהן באותם ימים, מר שי שני, ואף לא אושרה מראש לתשלום ע"י גזבר האיגוד, תמוה כיצד ניתנה ע"י יועמ"ש האיגוד וכיצד אושרה לתשלום ע"י האיגוד. לאור האמור לעיל, לכאורה, מדובר בהתנהלות החורגת מהנורמות המקובלות של מינהל תקין, ובהן חובת האמון כלפי יו"ר האיגוד".

דוח הביקורת הפנימי היה כבר ידוע

המבקר הודיע בדוח השנתי שפרסם בחודש מאי 2014 כי "נבדקו היבטים מסוימים בסדרי הפעולה של המוסדות והגורמים המפקחים על האיגוד, שחלקם משמשים כ'שומרי סף של האיגוד'". ברשימת שומרי הסף מדובר בין השאר על משרד עוה"ד קרמר-שפירא-שניידר. מבקר המדינה אמר בפתיחת הדוח כי הוא מודע לכך שהמבקר הפנימי של איגוד הכדורסל בדק, באותו זמן, את נושאי "רכישות והתקשרויות עם ספקים ונותני שירותים" של איגוד הכדורסל. הבדיקה העיקרית של המבקר הפנימי עסקה בהתקשרות של האיגוד עם משרד קרמר-שפירא-שניידר. באמירה הנראית כמו התייחסות לסוגיית הקשר בין איגוד הכדורסל למשרד קרמר-שפירא-שניידר נאמר בדוח כי "משרד מבקר המדינה ישקול להרחיב בדיקתו בין השאר בנושאים האמורים, לאחר שהמבקר הפנימי יסיים את בדיקתו".

נשאלת שאלה: מדוע לא טיפל מבקר המדינה במסקנות המבקר הפנימי במסגרת דוח המבקר שפורסם במאי 2015? התשובה פשוטה: המבקר הפנימי מסר את תוצאות הבדיקה הפנימית בחודש יוני 2015, חודש אחרי שפורסם הדוח השנתי במאי 2015.

באיגוד הכדורסל יש מי שטוען: "מבקר המדינה הגדיר בדוח במאי 2014 את העניין ככזה שיש להשלים בו את הבדיקה אחרי סיום הביקורת הפנימית. נכון שיש לו הסבר טוב מדוע העניין לא טופל בדו"ח שפורסם במאי 2015, אבל אי אפשר להבין מדוע לא טופל העניין בדוח השנתי של מבקר המדינה שפורסם בחודש מאי 2016, כשהדוח הפנימי החמור כבר היה ידוע כמעט שנה תמימה. האם אין בכך משום התחמקות של מבקר המדינה מלטפל בנושא?"

כיצד מגיב מבקר המדינה לתחקיר?

שפירא: "הדוח לא עסק בקשרים"

ממשרד מבקר המדינה נמסר כי המבקר שפירא הדיר עצמו מטיפול בעניין קשרי משרד עוה"ד קרמר-שפירא-שניידר ואיגוד הכדורסל, וזאת במסגרת הנושאים שבהם הוא התחייב שלא לטפל בהסדר מניעת ניגוד העניינים שעליו חתם בכניסתו לתפקיד. לפי ההסדר, הוא יעביר את סמכויותיו במקרים כאלה למנכ"ל המשרד, אלי מרזל.

עניין איגוד הכדורסל ומשרד קרמר-שפירא-שניידר, כך הודיע המבקר, נמסר לטיפולה של עו"ד ליאורה שמעוני, מנהלת חטיבה בכירה במשרד המבקר. בתגובה לשאלות "גלובס" על ההימנעות מטיפול בעניין זה בדוח האחרון נמסר: "בחודשים אפריל-יוני 2013 בדק משרד מבקר המדינה היבטים מסוימים בסדרי הפעולות של המוסדות והגורמים המפקחים על איגוד הכדורסל. בדוח (64 ג', שפורסם בחודש מאי 2014) נכתבו, בין היתר, הפרקים הבאים: תקנון האיגוד, בו נבחן טיפול האיגוד והיועץ המשפטי שלו בעדכון התקנון; מוסדות האיגוד, בו נבחן - תיעוד דיוני האסיפה הכללית, הנהלת האיגוד, ועדת הביקורת, המבקר הפנימי - שיתוף הפעולה בין הנהלת האיגוד ובין המבקר הפנימי, ועדת הכספים, רואה החשבון והיעדר פנקס חברים. באשר לטיפול האיגוד והיועץ המשפטי שלו בעדכון התקנון - הערת הביקורת הייתה שעל האיגוד לפעול לשינוי התקנון.

"בדוח צוינו הנושאים הבאים שמבקר המדינה נמנע מלבדוק אותם בשל העובדה שהיו מצויים בבדיקת ביקורת פנים: 'רכישות והתקשרויות עם ספקים ונותני שירותים', 'התקשרויות עם סוכנויות ביטוח לחידוש מערך הביטוחים של האיגוד', וכן סוגיות בנושא כ"א. באשר לכך צוין שמשרד מבקר המדינה ישקול אם להרחיב את בדיקתו בנושאים אלו, לאחר שהמבקר הפנימי יסיים את עבודתו. הדוח לא עסק בקשרים של האיגוד עם משרד עו"ד האמור וממילא לא התחייב לבדוק נושא זה בכלל ועם השלמת הביקורת הפנימית בפרט".