כחלון וליצמן הסכימו: מנהלי מחלקות יעבדו רק במע' הציבורית

שבועיים אחרי שחשפנו כי שר האוצר משה כחלון ובכירי אגף התקציבים מבקשים להגביל את הפרקטיקה הפרטית של מנהלי מחלקות בבתי החולים כדי להעמיק את המחויבות שלהם למערכת הציבורית, הושגה הסכמה חסרת תקדים בעניין בין כחלון לשר הבריאות יעקב ליצמן. השניים הגדירו זאת היום (ב') כ"מהלך לאומי למען ציבור החולים בישראל" והם צפויים למסור עוד הערב הצהרה משותפת בעניין.

האיסור על פרקטיקה פרטית יחול רק על מנהלי מחלקות חדשים ולא על קיימים. הצעת מחליטים בעניין שתובא לממשלה תיקבע כי המהלך ייעשה לאחר עבודת מטה משותפת של שני המשרדים, בה ישותפו גם נציגי ההסתדרות הרפואית.

על רק לא מעט הסתייגויות הן מצד משרד הבריאות והן מצד המשפטנים באוצר (ראו הרחבה בהמשך), כחלון הפגין בימים האחרונים נחישות בהובלת המהלך והצליח לרתום את ליצמן בזכות שתי הבטחות תקציביות: האחת לתוספות שכר משמעותיות עבור מנהלי המחלקות כפיצוי על שלילת ההיתר לפרקטיקה פרטית, והשנייה: תוספת של 200-300 מיליון שקל בשנה לסל התרופות הממלכתי - מעבר לתוספת של 300 מיליון שקל בשנה שהתווספה ממילא לסל בשנים האחרונות.

במילים אחרות, התוספת השנתית לסל התרופות תעמוד על 500-600 מיליון שקל, ובמשרד האוצר מקווים כי בכך יוותר ליצמן על דרישתו לאפשר לביטוחים המשלימים לשווק כיסוי ביטוחי לתרופות מצילות ומאריכות חיים בדומה לכיסוי שנמכר על ידי חברות הביטוח המסחריות. אף שסל התרופות הישראלי נחשב לאחד העשירים בעולם, הוא נשחק מאוד בשנים האחרונות משום שהתוספת השנתית נותרה קבועה למרות קצב הפיתוח בשוק התרופות וההתייקרות שלהן בהתאם. מסיבה זו, גם באוצר מודים מזמן כי אין מנוס מהגדלת הסל - עכשיו השאלה היא בכמה ומה יקבלו בתמורה בהיבט של שינויים מבניים ורפורמות שיטיבו עם צרכני הבריאות.

באופן חסר תקדים וגם שנוי במחלוקת, הוסכם כי התוספת לסל תמומן בין היתר באמצעות "היטל" שיוטל על הביטוחים המשלימים של קופות החולים וגם על הביטוחים של חברות הביטוח, בגובה 2%-3% ממחזור ההכנסות של הגופים. מי שייגבה את הכסף הוא המוסד לביטוח לאומי לטובת סל הבריאות. מהמבוטחים עצמם, יודגש, לא ייגבו כסף נוסף. בקופות החולים ובחברות הביטוח צפויים להתנגד למהלך בתוקף, אולם במשרד האוצר טוענים כי מדובר בצעד לגיטימי ש"עבר" את היועצים המשפטיים של המשרד.

גם במשרד הבריאות רצו באופן טבעי לראות נוכחות מוגברת של מנהלי מחלקות בבתי החולים הציבוריים, אבל הסתייגו שם מהדרך. במשרד ערים מאוד לתחושות הקשות שמלוות את הרופאים הבכירים בתקופה האחרונה, במיוחד אחרי כניסתה לתוקף של רפורמת הניתוחים הפרטיים. לא רק שהרפורמה הפחיתה משמעותית את שכר המנתחים משום שהיא חייבה אותם לנהל מו"מ מול חברות הביטוח וקופות החולים ולא מול המטופלים, אלא שהיא גם יצרה לשיטתם "אווירת עליהום" נגד הרופאים.

לפחות בעיתוי הנוכחי, כך לפי החשש במשרד, מהלך נוסף בגזרה של הרופאים הבכירים עלול "להבעיר את השטח" ולהביא לכך שרופאים בכירים לא יירצו לקבל על עצמם את התפקיד של ניהול מחלקה. עד היום, לנהל מחלקה יצר לרופא לא רק יוקרה ומוניטין אלא גם פוטנציאל הכנסה גבוה מאוד באמצעות הפרקטיקה הפרטית (לפחות בחלק מהמקצועות הרפואיים).

כעת, אם ישללו מהמנהלים את האפשרות למצות את המוניטין לצורך הכנסה מרפואה פרטית, הם עשויים להישאר רק עם כאב הראש הניהולי. במצב דברים כזה, רק שכר גבוה מאוד של כ-100 אלף שקל בחודש עשוי לרצות את מי שנהנים היום מפרקטיקה פרטית ענפה ומהכנסה גבוהה עוד יותר, ואת זה ספק אם באוצר מוכנים לשלם. כיום, לפי נתוני האוצר וההסתדרות הרפואית, מנהל מחלקה מרוויח כ-48 אלף שקל בחודש לא כולל הכנסות נוספות.

המודל עליו הסכימו ככל הנראה כחלון וליצמן הוא המודל האובליגטורי בו צידדו אנשי האוצר, שיחייב את כלל מנהלי המחלקות בוויתור על פרקטיקה פרטית. במשרד הבריאות העדיפו מודל וולונטרי בדומה למודל ה"פול-טיימר" שעומדים להציע בקרוב לשורה של רופאים בכירים, במסגרתו הרופא יסכים לוותר על פרקטיקה פרטית ויזכה לשכר גבוה תמורת התחייבות לשעות גלובליות נוספות אחר הצהריים.

במשרד הבריאות סבורים כי המודל הוולונטרי יקרוץ לדור הצעיר יותר בבתי החולים וכך ממילא הדברים ייעשו באופן מדורג ונכון יותר. במשרד האוצר, לעומת זאת, לא ראו מקום לוולונטריות. לשיטתם מנהל מחלקה נמצא בתפקיד בכיר גם בפן המקצועי וגם בפן החינוכי והערכי, ועל כן עליו לקבל על עצמו מחויבות מלאה למקום עבודה אחד.

כגודל הצ'ק

גם בתוך משרד האוצר היו לא מעט התנגדויות, בעיקר מצד היועצים המשפטיים של אגף הממונה על השכר. אלה יודעים כי האפשרות של הרופאים (לרבות מנהלי המחלקות) לעסוק בפרקטיקה פרטית מעוגנת בהסכם הקיבוצי עם ההסתדרות הרפואית, שייפתח שוב למו"מ רק בשנת 2020. המשמעות היא שאם המהלך לא ייעשה בהסכמה, הוא אפשרי רק בחקיקה.

הרפורמה האחרונה בניתוחים הפרטיים הוכיחה כי באוצר יודעים להוביל מהלכים קשים בחקיקה למרות התנגדות הרופאים שפנו לבג"ץ, אבל איש במשרד לא חושב שזה יהיה קל במיוחד. על פי גורמים במערכת, בסופו של יום הצלחה של מהלך כזה תלויה בשני אנשים בלבד: משה כחלון ויעקב ליצמן. האחרון לא רצה גם את הרפורמה בביטוחים, אבל הסכים לאחר שראה את מאות המיליונים שהאוצר הבטיח להעביר. גם הפעם, כך נדמה, עוצמת הנחישות כגודל הצ'ק.

מההסתדרות נמסר בתגובה: "נודע לנו היום מפרסום בתקשורת כי בכוונת הממשלה לפגוע בתנאי העבודה של הרופאים ולאסור באופן מוחלט על מנהלי מחלקות בבתי החולים לעבוד בפרקטיקה פרטית ואנו רואים כוונה זו בחומרה רבה. מדובר בעליהום שמשרד האוצר, בהסכמת משרד הבריאות, מוביל זה למעלה משנה נגד ציבור שמשרת נאמנה, לילות כימים, את המטופלים". 

"אין כל צורך ואין כל הצדקה לשינוי שיטלטל באופן דרמטי את מערכת הבריאות ויפגע בנגישות הציבור לטובי הרופאים במערכת. התערבות הממשלה באמצעות חקיקה חפוזה ופוגענית נגד הסכמים קיבוציים שעליהם היא חתומה משמעם הפרה חמורה של אותם הסכמים ופגיעה בעקרונות היסוד של יחסי העבודה במדינת ישראל. הכוונה לאסור על רופאים מנהלי מחלקות לעבוד במערכת הפרטית עלולה להוביל למצב שבו רופאים מהשורה הראשונה לא ירצו להתמודד על תפקיד זה".