אשר קינן, אחיו של מנכ"ל בנק הפועלים, הסתבך עם רשות המסים

קינן הפך בין-לילה מטכנאי מזגנים למתווך נדל"ן בעסקה של מאות מיליוני שקלים, שבמסגרתה שכרה חברת DHL ישראל שטחי מסחר באיירפורט סיטי, ופברק לכאורה הוצאות בסכומי-עתק

מתחם איירפורט סיטי / צילום: איל יצהר
מתחם איירפורט סיטי / צילום: איל יצהר

אשר קינן, אחיו של מנכ"ל בנק הפועלים ציון קינן, הפך בין-לילה כמעט מטכנאי מזגנים למתווך נדל"ן בעסקת נדל"ן בהיקף של מאות מיליוני שקלים, שבמסגרתה שכרה חברת DHL ישראל שטחי מסחר באיירפורט סיטי. בתוך כך, הוא גרף 1.2 מיליון שקל דמי תיווך. מה הקשר של המיליארדר קובי מימון להסבה המקצועית שעשה קינן, ואיך רשות המסים נכנסת לתמונה?

כל התשובות מצויות בפסק דין שניתן לפני שנה והכריע במחלוקת בין רשות המסים לאשר קינן, באשר לסכום המס שהוא אמור לשלם על דמי התיווך שגרף, ואשר חושף איך מקורב של אשר קינן הכיר לו את קובי מימון, מקורבו של שר האוצר משה כחלון, ומי שמיוחסת לו השליטה על חברת אקויטל, המחזיקה בין היתר במתחם איירפורט סיטי (הגם שהוא מכחיש את השליטה בקבוצת החברות).

בפסק הדין מתוארת גרסתו של קינן איך הפך בין-לילה למתווך נדל"ן - ולאחר ש"זיהה" הזדמנות עסקית לתווך בין אירפורט סיטי ל-DHL למד בסוף שבוע אחד לבחינת המתווכים, ניגש לבחינה והוציא רישיון תיווך נדל"ן.

פסק הדין פורסם לראשונה אמש (ד'), במסגרת תכניתו של מתן חודורוב, "אנליסט" בערוץ 10. פסק הדין סובב סביב ערעור שהגיש אשר קינן על שומה שהוציא לו פקיד השומה בגין דמי התיווך של מעל 1.2 מיליון שקל שגרף.

מעובדות פסק הדין עולה, כי קינן היה טכנאי מיזוג אוויר במקצועו, ובשלב מסוים הוציא גם רישיון תיווך בנדל"ן, אם כי מועד הוצאת הרישיון היה שנוי במחלוקת. בדוח רווח והפסד שהגיש קינן לשנת המס 2005, הוא דיווח על הכנסה נוספת בגין שירותי תיווך בסך של כ-1.2 מיליון שקל לאור תיווך בעסקה שנערכה בין DHL ישראל לבין איירפורט סיטי להשכרת שטחי מסחר מאיירפורט סיטי לתקופה בת 10 שנים.

קינן: התיווך נעשה בסיוע שני גורמים נוספים

לגרסת קינן עסקת התיווך נעשתה בעזרתם של שני גורמים נוספים: ערן כהן, מנהל חב' קשת מדיה וטל גולדשטיין, מנהל אזימוט הנדסת חשמל, שתבעו נתח מדמי התיווך שקיבל. לטענתו, לאחר הליך בוררות שילם לקשת מדיה סך 586,254 שקל, ולאחר ניהול מו"מ עם גולדשטיין שילם לאזימוט 265,000 - סכומים אותם ביקש לנכות מדמי התיווך, בהתאם לחשבוניות שהציג לרשות המסים.

פקיד השומה בדק את ההוצאות שעליהן דיווח קינן והגיע למסקנה, כי המדובר בהוצאות פיקטיביות וכי בגין החשבוניות כלל לא ניתן כל שירות וממילא לא שולם דבר. במישור הפלילי הוטל על קינן כופר כספי בגין השימוש בחשבוניות פיקטיביות ודרישת ההוצאות שלא כדין, וזאת חלף נקיטה בהליכים פליליים.

במישור האזרחי, תיאם פקיד השומה את הוצאותיו של קינן והוסיף להכנסה החייבת מעסק את הסכומים הנקובים בחשבוניות, כך שהכנסתו החייבת נקבעה על סך של כ-1.17 מיליון שקלים. במקביל, פסל פקיד השומה את ספריו של קינן לשנת המס 2005 בעקבות השימוש הנטען בחשבוניות פיקטיביות.

קינן הגיש השגה לפקיד השומה על קביעות אלה, ושזו נדחתה, הגיש ערעור על השומה לביהמ"ש.

בערעור טענה רשות המסים כי במהלך הליכי השומה לא הציג קינן כל ראיה שהתקבלו שירותים ממתווכי המשנה, וכן כי ההוצאות שדרש בניכוי אכן שולמו למתווכי המשנה, וגם בהליך מול ביהמ"ש לא הוכיח זאת. כמו כן, נטען, כי העובדה ששילם כופר בהליך הפלילי, מעידה על כך שלא שילם סכומים אלה.

גרסתו  "מעוררת תמיהות, בלשון המעטה" 

השופטת ד"ר מיכל אגמון-גונן קיבלה את עמדת רשות המסים וקבעה כי קינן לא הוכיח כי ההוצאות שדרש לנכות הוצאו בייצור הכנסתו. בנוסף, מתחה השופטת ביקורת על הגרסאות שהציג קינן בפני ביהמ"ש, ובין היתר כתבה כי גרסתו של המערער ביחס לעסקת התיווך בכללותה "מעוררת תמיהות, וזאת בלשון המעטה".

השופטת סקרה את גרסתו של קינן וציינה, כי לגרסתו, בזמן שעבד בהתקנת מזגנים במשרדים נודע לו באקראי ממר גולדשטיין, מנהלה של אזימוט, אשר הועסק אף הוא באותה שעה במשרדי DHL, כי החברה מחפשת משרדים חדשים, ואז נוצר קינן לבין קובי מימון מאיירפורט סיטי, וזאת באמצעותו מר כהן, מנהלה של קשת מדיה, אשר אפשר את סגירת העסקה, כאשר לצורך כך מיהר קינן להוציא רישיון תיווך.

קינן העיד על כך: "לא הייתי מתווך. נכנסתי לתיווך ברגע שידעתי שיש את הביקוש שטל גולדשטיין אמר שהם מחפשים מקום לעבור, הוא מסר לי את האינפורמציה הזו תוך כדי. הייתי רק בתחילת הדרך עם DHL, אז הוצאתי את הרישיון ואני היחיד שהיה לו את התיווך ועשיתי את העסקה מול DHL וקובי מימון".

ואולם, בניגוד לעדות זו, בתצהיר שהגיש לביהמ"ש הצהיר קינן כי פנה לעסוק בתיווך עקב התדרדרות במצבו הבריאותי, עשה רישיון תיווך, ורק אז פנה לחברים שיסייעו בידו בתחום. בחקירתו במס הכנסה חזר תחילה על הדברים שמסר בתצהיר, אך בהמשך הסביר שפנה לתיווך כדי לתווך בעסקה הספציפית של DHL.

טען שנטל תרופות מטשטשות שהשפיעו על החקירה

השופטת ציינה, כי גרסתו של קינן "מעוררת תהיות לא מעטות והעדרם של הסכמים בכתב המעגנים את התחייבויות הצדדים אך מעצימה את הרושם האמור... גם הגרסה לגבי לימודי התיווך והוצאת רישיון התיווך תמוהה וסותרת את האמור בתצהיר המערער עצמו. הדברים מקבלים משנה תוקף שעה שבידי המערער גם אין כל הסכם בכתב המעגן את התחייבות

DHL ואיירפורט סיטי לשלם לו את דמי התיווך בגין העסקה, הגם שמדובר בעסקה בהיקף של מיליוני שקלים".

בסיכומיו טען קינן, בין היתר, כי נטל תרופות מטשטשות אשר השפיעו על תפקודו במועד חקירתו. השופטת קבעה כי הניסיון לטעון לאי כשירות בחקירה "נועד לכישלון" וכי "ככל שקינן לא היה כשיר למתן עדות, היה עליו להודיע על כך לבית המשפט ולהציג חוות דעת רפואית שתתמוך בכך".

לבסוף קבעה השופטת, כי אל מול עדותו הבעייתית של קינן לא הציג קינן כל ראיות כי אכן שילם את הסכומים הנקובים בחשבוניות שהוציא למתווכי המשנה, ועל כן קביעת פקיד השומה כי חשבוניות אלה פיקטיביות "מבוססת".

בנסיבות, דחתה השופטת אגמון-גונן את ערעורו של קינן על השומה שהוצאה לו וחייבה אותו בהוצאות משפט בסך 20 אלף שקלים לטובת המדינה.

צרו איתנו קשר *5988