"תוכניות כישרונות מתקבלות בתחושה של 'ראינו את זה כבר'"

ליסה פרין, מנכ"לית פיתוח פורמטים באנדמול-שיין, מסבירה למה הטלוויזיה היא עדיין השליטה הבלתי מעורערת של צריכת הבידור, וכיצד המדיה החברתית משפיעה על פיתוח פורמטים

ליסה פרין / צילום: ג'ון קרטרייט
ליסה פרין / צילום: ג'ון קרטרייט

אדם המצויד בעשרה מפתחות ניצב מול 45 דלתות נעולות שמאחוריהן אפשרות לזכות בהרבה כסף - זה הקונספט מאחורי "נעולים", שעשועון הזוגות של זכיינית ערוץ 2 רשת, שהתוכנית הראשונה שלו תשודר מחר (ב'). אבל נדמה שאפשר להשתמש בדימוי הזה גם בכל הנוגע לפיתוח פורמטים: בסוף הדרך יש פוטנציאל להרבה מאוד כסף, אבל למצוא את המפתח המדויק לטעמו החמקמק של הקהל זה עניין לא פשוט בכלל.

זה האתגר הקבוע שעומד בפני ליסה פרין, מנכ"לית פיתוח, הפקות והפצה של פורמטים בחברת אנדמול-שיין. לאחרונה היא הגיעה לישראל כדי לצפות בפרקים של השעשועון, שהפקתו הייתה מורכבת יחסית.

מדובר ברעיון שנולד בהולנד, ובאנדמול-שיין, המחזיקה ב-33% מרשת (אודי אנג'ל ועידן עופר מחזיקים ב-51%, ומיכאל שטראוס ב-16%), החליטו כי המדינה הראשונה שבה הוא יעלה תהיה דווקא ישראל. אנשי רשת צורפו להפקה וליהקו את המשתתפים הישראלים ואת המנחה גיא זו-ארץ, שהוטסו להולנד, שם נערכו הצילומים.

"זה רעיון מאוד גדול ושאפתני, ואנחנו אוהבים רעיונות כאלה", אומרת פרין, שהייתה אחראית לחיבור בין ההפקה הולנדית לזכיינית. "אנחנו מאמינים שזו תהיה הצלחה, ושמכאן זה יתפשט לשאר העולם. יש לנו כבר גופי שידור במדינות אחרות שהביעו עניין בפורמט על סמך הפרומו שעשו ברשת".

זהו אינו הפורמט הראשון שמבוסס על שיתוף-פעולה בין אנדמול לרשת. קדמו לו "המיזם", שאותו הנחה אברי גלעד, ו"שוברי קופות", גם כן בהנחיית גלעד, אך פרין מציינת כי הפעם "רשת הייתה מאוד נוכחת בפיתוח. אני חושבת שזו הפעם הראשונה שאנחנו עושים יחד משהו שאפתני כל-כך". 

גיא זו-ארץ / צילום: אנדמול-שיין
 גיא זו-ארץ / צילום: אנדמול-שיין

"תמיד יהיה מקום לטלוויזיה ליניארית"

הראיון עם פרין, בכירה בחברת ההפקות, הוא הזדמנות טובה לשוחח על מגמות בטלוויזיה העולמית ולנסות להבין לאן היא הולכת בעידן שבו הדיגיטל, ריבוי המסכים והרשתות החברתיות הולכים ונוגסים בה ומשנים את מעמדה כשליטה הבלתי מעורערת בכל הנוגע לצריכת בידור, ודאי בקרב הדור הצעיר.

- הז'אנר של הריאליטי שהשתלט על המסכים בכל העולם צפוי להמשיך בשנים הקרובות, או שאפשר להתחיל לדבר על סימנים לדעיכתו?

"קודם כל, צריך לזכור שבתחום של הז'אנרים המתוסרטים, הדרמות והסדרות הן עדיין המנוע המרכזי של התעשייה, והן יישארו איתנו. בז'אנרים הלא מתוסרטים אני עדיין חושבת שריאליטי הוא סופר-פופולרי. אנחנו מפיקים את 'האח הגדול' ואת 'מאסטר שף' (בארץ התוכניות הללו משודרות דווקא אצל המתחרה קשת, אם כי 'האח הגדול' עומדת לעבור לרשת אחרי העונה הבאה - י"כ), ואין סימן שהפופולריות שלהן יורדת.

"אין ספק שקשה לחזות את מגמות, אבל אני חושבת שאפשר להגיד שתוכניות כישרונות כמו 'אקס פקטור' למשל - לפחות בבריטניה, אני לא בטוחה לגבי המצב בישראל - מתחילות להתקבל בתחושה של 'טוב, ראינו את זה כבר'. אבל תוכניות ריאליטי כמו 'הישרדות' ו'המירוץ למיליון' הן עדיין פופולריות מאוד. זה לא עומד להשתנות בקרוב בעולם".

- איך מתמודדים עם העובדה שהטלוויזיה הלינארית נחלשת, ואנשים צופים בתוכניות מתי ואיפה שהם רוצים?

"מבחינתי תמיד יהיה מקום לטלוויזיה לינארית. נכון שנטפליקס והולו ואמזון מספקות שירותי צפייה לפי דרישה בהצלחה עצומה, אבל אני בטוחה שרשתות השידור ימשיכו לגלות חדשנות. אנחנו חלק מ'פוקס המאה ה-21' (שיין, שהתמזגה עם אנדמול ב-2014, נמצאת בשליטת פוקס של רופרט מרדוק - י"כ'), והם תמיד יהיו חדשניים בדרכים להביא עוד צופים לצלרוך את התכנים שלהם".

- יש השפעה בפיתוח התוכניות לכל נושא המסכים השניים ולעובדה שהדור הצעיר צורך את התכנים דרכם?

"בסופו של דבר הם לא צופים בפחות מסכים, הם צופים ביותר מסכים. אני חושבת שזה רק עוד מסך, ובסופו של דבר זה לא באמת משנה אם אתה צופה בתוכנית בטלוויזיה או באייפד או במסך הטלפון. זה רק מסך, וזה דבר שחשוב להבין. מעבר לזה, אני עדיין חושבת שהדור הצעיר צופה בטלוויזיה הלינארית בדרך שהיא יותר קרובה לדרך המסורתית ממה שאולי היית חושב".

- אבל אומרים שגם אם הם צופים בטלוויזיה, הם עושים את זה תוך כדי צפייה במסך אחר, ושזה גם משנה את הדרך שבה הם מתייחסים למה שמשודר שם.

"כן, אבל אתה יודע, אני צופה בבן שלי רואה טלוויזיה תוך כדי שהוא מסתכל באייפד, והוא עדיין נוכח בחדר. זה פשוט דור של מולטי-טאסקינג. יש להם הלך מחשבה אחר, ואנחנו לא צריכים להיות מאוימים מזה. חלק גדול מהזמן הם שולחים תוך כדי הצפייה הודעות טקסט לחברים שלהם על מה שהם רואים או מעלים לאינסטגרם ועל מה שהם רואים בטלוויזיה. כלומר, אני לא רואה בזה בהכרח משהו שמוביל לאובדן של צופים".

- איך הפופולריות הגדולה של הרשתות החברתיות משפיעה על הפורמטים שאתם מפתחים?

"רעיון טוב הוא רעיון טוב. אנחנו לא חושבים לעצמנו 'זה רעיון שירוץ טוב בטוויטר, אז נעשה אותו'. אם אנחנו הולכים על רעיון מסוים, זה בגלל שאנחנו חושבים שהוא מצוין, ושאנשים יתחברו אליו. אבל אי-אפשר להכחיש שפייסבוק וטוויטר ואינסטגרם וסנאפצ'ט הם חלק מהחיים שלנו היום. כרגע הרשתות החברתיות משפיעות הרבה יותר על הדרך שבה אנשים צורכים את החדשות שלהם, ופחות על מה שנכנס בהגדרה של בידור או טלוויזיה מסורתית.

"אבל האם אנחנו נעזרים ברשתות החברתיות? כמובן. ברור שמה שקורה שם מאוד חשוב לנו, כי אנחנו רוצים שאנשים ינהלו שיח על התוכניות שלנו, ואנשים מנהלים היום שיח בטוויטר או בפייסבוק וכו'".

"לכל אחד יש סיפור"

- כשטלוויזיה היא העבודה שלך, עדיין אפשר סתם לצפות וליהנות?

"אני אוהבת טלוויזיה. האמת היא שהתחלתי את הקריירה כעיתונאית, ואני חושבת שהתפקיד שלי הוא לא לעשות טלוויזיה, אלא לספר לסיפורים, גם אם מדובר בתוכניות בידור. זה, אגב, מחזיר אותי ל'נעולים', שבה כשעשינו את הליהוק, היה לנו מאוד חשוב למצוא אנשים עם סיפור מעניין, כלומר הייתה סיבה מסוימת שבגללה הם הגיעו כדי לנסות לזכות בכסף, ואני חושבת שזה באמת חשוב. אני מאמינה שלכל אחד יש סיפור לספר, ואני מוצאת את עצמי כל הזמן מרותקת לסיפורים".

- במה את צופה בימים אלה?

"אהבתי לאחרונה לצפות ב'מיליארדים' (המשודרת בישראל ב-yes) וב'בית הקלפים', אהבתי את 'ניצודה' ('Hunted'). הגילטי פלז'ר שלי זה 'מופע ענתיקות בדרכים' ('Antiques Roadshow'). אני באמת צופה הרבה מאוד בטלוויזיה".

- ואת עדיין יכולה לצפות בזה בלי לחשוב "פה הם היו צריכים לעשות ככה, אני הייתי עושה את זה אחרת"?

"בעלי הוא במאי, הוא זכה לאחרונה באמי על 'Going Clear' (סרט דוקומנטרי עוסק בסיינטולוגיה - י"כ), ואני חייבת להגיד שעדיין לא צפיתי בזה, מה שעושה אותי באמת רעיה לא טובה, אני יודעת, אבל זה גם בגלל שאם אני אראה משהו ואחשוב שהוא לא כל-כך טוב, יהיה לי קשה להגיד את זה. אז ברור שהרבה פעמים אני צופה בדברים שמשודרים בטלוויזיה בעין ביקורתית, אבל זה לא אומר שאני לא נהנית ממנה".