"הבטחנו - וקיימנו": כך החרדים מחקו את "מורשת לפיד"

במשך כמעט שנתיים העביר יו"ר יש עתיד כשר האוצר רפורמות נרחבות הקשורות למגזר ■ בשנה האחרונה, הספיקו החרדים לבטל את השוויון בנטל ואת חוק לימודי הליבה, להעלות מחדש את קצבאות הילדים ולהגדיל את תקציב הישיבות והכוללים ב-74%

יאיר לפיד / צילום: אייל יצהר
יאיר לפיד / צילום: אייל יצהר

עם ביטול חוק הליבה שיזם בממשלה הקודמת יו"ר יש עתיד יאיר לפיד , הכריז אתמול (ראשון) גורם בכיר באחת המפלגות החרדיות: "הבטחנו - וקיימנו". החוק שיזם לפיד אמור היה להיכנס לתוקפו רק בעוד יותר משנה, ובפועל היה אמור להשפיע על כ-40 אלף תלמידים בלבד מתוך כ-400 אלף תלמידים בחינוך החרדי. מדובר רק במוסדות הפטור, שזוכים לתקצוב חלקי בלבד מהמדינה. עד כה אף מוסד חרדי לא שינה את תכנית הלימודים ומוסדות חינוך חרדים, בהם של רשת מעין החינוך התורני או החינוך העצמאי, ימשיכו ללמד ליבה במתכונת מצומצמת כפי שעשו בכל השנים האחרונות. ההשפעה היחידה כתוצאה מביטול החוק היא על מוסדות הפטור בלבד, מאחר שלא יהיה קשר בין תקצובם לחובה שלהם ללמד ליבה.

עבור החרדים לא הייתה זו רק מלחמה עבור ה-40 אלף תלמידים, אלא על עצמאות החינוך החרדי. גורם חרדי הסביר כי אחת הבעיות המרכזיות שהיו ללפיד כשישב בממשלה, הייתה ש"הוא ניסה לשנות סדרי עולם ברחוב החרדי בכפייה". לדבריו, "אם הוא היה פועל מתוך הידברות, ייתכן שהתוצאה שלו הייתה טובה יותר".

יטול חוק הליבה הוא רק אחד מההישגים של "מורשת לפיד" שמחקו המפלגות החרדיות מאז שחזרו לממשלה. עד כה הצליחו לחוקק מחדש את "חוק נהרי", המחייב רשויות מקומיות להשתתף בתקצוב מוסדות חינוך מוכרים שאינם רשמיים. החוק התקבל במקור ב-2007 ותוקן בשנת 2013 לבקשת "יש עתיד", כך שרשות מקומית אינה חייבת לממן את המוסדות. כעת, עם חזרת החרדים לממשלה הוא נחקק מחדש.

 

ביטול חוק הגיוס היה אחד המהלכים הראשונים שביצעו החרדים עם חזרתם לשלטון. כבר בסוף השנה שעברה אישרה הכנסת את התיקון לחוק ה שוויון בנטל ואת דחיית אפשרות הטלת הסנקציות הפליליות על סרבני גיוס חרדים עד לשנת 2023, אך עבור החרדים החגיגה עדיין אינה מושלמת מאחר שבבג"ץ נדונה עתירה שהגישה "יש עתיד" נגד השינויים. השינוי שעשו החרדים בממשלה הנוכחית בכל הקשור לשוויון בנטל, חשף למעשה את ה"בלוף" שניסה לקדם לפיד - לא רק שהשוויון היה בגדר "מראית עין", מהלכיו הפוליטיים האטו בצורה משמעותית את גיוס החרדים ל צה"ל משום שחשו כי לפיד פועל בכפייה.

הישיבה של המפלגות החרדיות באופוזיציה הסבה לטענתם גם נזק כלכלי לתקציב הישיבות. עבור הפוליטיקאים החרדים הייתה זו אחת המשימות החשובות ביותר: להחזיר את התקצוב לישיבות ולכוללים. רק לאחרונה הסכים האוצר להיעתר לדרישתו של ח"כ משה גפני ולהגדיל את התקציב ב-80 מיליון שקל. לפי עמותת חדו"ש (חופש דת ושוויון), תקציב הישיבות הוגדל מ-564 מיליון שקלים ב-2014 ל-984 מיליון שקלים בתחילת 2016, תוספת של 74%.

גם הקיצוץ שהוביל לפיד בקצבאות הילדים כך שסכום הקצבאות לילדים שנולדו החל מיוני 2003 הופחת באופן אחיד ל-140 שקלים בחודש במקום 175-263 שקלים, בוטל על ידי החרדים. קצבאות הילדים כיום הם 150 שקלים עבור הילד הראשון והחמישי ואילך ועבור הילד השני, השלישי והרביעי הינה כ-188 שקלים. החרדים אף הצליחו לרשום הישג אדיר כשהצליחו להחזיר את הקצבאות רטוראקטיבית מ-1 במאי 2015. נוסף לכך, גם אישרו את מתווה התוכנית לחיסכון ארוך-טווח לכל ילד עד גיל 18.

הח"כים החרדים אינם ממהרים להתגאות בכך שמחקו את "גזירות לפיד", כלשונם. גם היום אף אחד מהם לא מיהר להפיץ הודעה לתקשורת על ביטול חוק הליבה והם בעיקר מרבים לדבר על כך בתקשורת החרדית בה גם תוקפים את מהלכיו של לפיד בממשלה הקודמת.

לצד מתקפות אלה, לפיד עצמו ממשיך במסע ההתקרבות שלו לחרדים, וחלקים מהם אף מכשירים עבורו את הקרקע לקראת הבחירות הבאות. לפיד נחשב בעבר לאויב הגדול של הציבור החרדי, אך מאז הבחירות האחרונות, כשנותר באופוזיציה, הוא החל במסע ההתקרבות בניסיון להשתחרר מהתדמית השלילית שדבקה בו. יו"ר יש עתיד מתראיין בתחנות הרדיו החרדיות ולעתים גם ב"קווי הנייעס". הוא משתתף גם באירועים ובחתונות של פוליטיקאים חרדים ומשחרר לעתים קרובות אמירות פייסניות כלפי החרדים, שחשו פגועים ממהלכיו הפוליטיים בכנסת הקודמת.

רצונו העז להתמודד בבחירות הבאות על ראשות הממשלה הובילה אותו גם לניסיון הפיוס. אחד המכשולים שניצבים בפני לפיד במהלך ההתקרבות הוא שר הבריאות יעקב ליצמן, שבניגוד לשאר חברי הכנסת החרדים, מסרב עדיין להתפייס עמו. ליצמן, בניגוד לכל שאר הח"כים, מסרב להחליף איתו מילה במסדרונות הכנסת.