עולם חדש ומרושע: מהם מאפייני מימון הטרור החדשים?

הדוח השנתי של הרשות לאיסור הלבנת הון מפרט את מאפייני מימון הטרור החדשים ■ "הרשתות החברתיות מהוות פלטפורמה נוחה, המספקת אנונימיות וגישה לקהל רחב"

מתקפת טרור בפריז / צילום: רויטרס
מתקפת טרור בפריז / צילום: רויטרס

הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור בראשות ד"ר שלומית ווגמן-רטנר פרסמה היום (ג') את הדוח השנתי שלה לשנת 2015. הדוח סוקר את פעילותה, מספק רקע כללי אודות משטר איסור הלבנת הון ומימון טרור בארץ ובעולם, ומלווה בנתונים סטטיסטיים מקיפים המעניקים תמונת מצב על הפשיעה הכלכלית בישראל, במסגרתה מבוצעות עבירות הלבנת הון.

בנוגע למגמות בתחום מימון הטרור נכתב בדוח: "פעילות הטרור המבוצעת על-ידי ארגון דאע"ש, וביתר שאת, הפיגועים שבוצעו על-ידי הארגון בפריז בחודש נובמבר 2015, הביאו לעלייה משמעותית בפעילות הבינלאומית למניעת מימון הטרור. מניעת מימון טרור היא כלי משמעותי בארגז הכלים למלחמה בטרור ככלל, כחלק מן ההבנה כי ארגוני הטרור חייבים מקורות מימון על מנת להוציא את מטרותיהם אל הפועל".

הדוח מפרט את מאפייני מימון הטרור החדשים: 

1. מימון נסיעה ופעילות של פעילי טרור זרים: "פעילי טרור זרים הינו מונח חדש המתאר אזרחי מדינות שונות הנוסעים להילחם במוקדי סכסוך בעולם, בפרט עיראק וסוריה. מימון הנסיעה וההצטיידות של פעילי הטרור הזרים נסמכת על-פי רוב על מימון עצמי ובתמיכה מצד משפחה וחברים השולחים כספים למדינות השוכנות בסמוך לאזורי הסכסוך (למשל כספים הנשלחים לגבול הטורקי עם סוריה).

"פעילי הטרור הזרים משתמשים בעיקר במזומן, שירותי כספומט למשיכת מזומן ושירותי העברות כספים/הברקות לחו"ל. בין היתר ידועים מקרים בהם לוחמי טרור זרים, בטרם עזיבתם, ביצעו עבירות פליליות, ובעיקר עבירות מירמה, לצורך מימון הנסיעה".

2. אמצעי תשלום חדשים: "ארגוני טרור עושים שימוש נרחב באמצעי תשלום חדשים הנפוצים לשימוש כיום באופן גלובלי לצורך מימון פעילותם. אמצעים אלה, דוגמת הביטקוין, כרטיסי חיוב בתשלום מראש
(Prepaid Cards) ושירותי תשלום מבוססי אינטרנט דוגמת PayPal מאפשרים גמישות והעברה מהירה מאוד של כספים בכל רחבי העולם, חלק מאמצעי התשלום הנם אנונימיים, ומקשים על איתור, בקרה ו/או התחקות אחר העברות הכספים ואחרי העומדים מאחוריהן. פעילות זו מבוצעת ללא הזדקקות למערכת הפיננסית המסורתית, וככל שאמצעים אלה מתפתחים כפועל יוצא של השינויים הטכנולוגיים, כך עומדים אפיקים נוספים לשימוש גם עבור ארגוני הטרור".

3. גיוס כספים באמצעות הרשתות החברתיות: "הרשתות החברתיות מהוות פלטפורמה נוחה למימון טרור נוכח האנונימיות שהיא מציעה והגישה לקהל רחב ומגוון. במרחב זה נעשית פנייה לגיוס כספים למשל לאגודות צדקה לגיטימיות כביכול או לפעילויות הומניטריות".

4. נותני שירותי המטבע: "החולשות המבניות של נותני שירותי המטבע מנוצלות על-ידי גורמי מימון טרור, לצורך מימון פעילי טרור זרים או העברת כספים למימון פעילות טרור, בשיתוף-פעולה עם נותן שירותי המטבע או שלא בידיעתו. העברת כספים למימון טרור באמצעות נותני שירותי המטבע מתבצעת בדרך-כלל בסכומים קטנים, למדינות הסמוכות לגבולות גזרת הפעילות של דאע"ש, כאשר הכספים אל אזורי הלחימה עד לנותן שירותי המטבע מוברחים במזומן.

"יוזכר כי עלותה של פעילות טרור נמוכה יחסית, ולפיכך יש קושי באיתור חשדות למימון טרור, המתבצע לרוב מתחת לסף הדיווח, ומתבטא בפעולות פיננסיות רבות בסכומים נמוכים, לעיתים מול גורמים רבים (בשימוש בפלטפורמות מימון המונים, לדוגמה). יחד עם זאת, רף הדיווח אודות פעולות פיננסיות המבוצעות מול מדינות המוגדרות כמדינות בסיכון, עבור חלק מהגורמים המדווחים, עומד בישראל על סך של 5,000 שקל בלבד. כך יכולה הרשות לסייע באיתור פעילויות פיננסיות חשודות, גם כשמדובר בסכומים נמוכים יחסית". 

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988