בית משפט השלום בתל-אביב גזר 40 חודשי מאסר בפועל, מאסר על-תנאי וקנס על אזרח ישראלי תושב מקסיקו, שהורשע בפרשה של סחיטה באיומים של חברה בורסאית ישראלית (אי אונליין קפיטל), וכן בפרשה של חדירה לחומר מחשב, פגיעה בפרטיות ובפרסום והצגת חומרים פדופיליים.
בית המשפט קבע לראשונה כי בעת גזירת העונש בגין עבירה של פרסום והצגת חומרים פדופיליים, יש לתת משקל לחומרה לתוכן התמונות הפדופיליות אותן פרסם הנאשם, בדומה לנהוג בבתי המשפט באנגליה.
הנאשם הורשע בכך שבעת ששהה במקסיקו, חדר למחשבו של אחר והחל לסחוט אותו, תוך שהוא משתמש במידע פרטי רב שהוריד ממחשבו. הסחיטה בוצעה באמצעות מיילים אשר נשלחו תוך שימוש בדפדפן TOR, המונע אפשרות להתחקות אחר השולח. בהמשך עבר הנאשם לסחוט את החברה בה עבד המתלונן תוך שימוש בקבצים של החברה שהעתיק ממחשבו.
הנאשם נעצר כאשר נחת בנתב"ג, ובבדיקת המחשב שנשא עימו נתגלו שיחות skype שערך עם שני משתמשים שונים, שיחות בעלות תוכן פדופילי קשה, במהלכן שלח לבני שיחו עשרות לינקים לתמונות פדופיליות.
הנאשם הורשע כאמור בעבירות של חדירה לחומר מחשב, פגיעה בפרטיות, בשתי עבירות של סחיטה באיומים ובעבירה של פרסום והצגת תועבה ובו דמותו של קטין (הנאשם זוכה מעבירה של קשירת קשר לביצוע פשע וכן מעבירות עריכת נגיף מחשב והעברת נגיף מחשב).
ככל הידוע, הייתה זו פעם ראשונה בה הורשע אדם בעבירה של "פרסום והצגת תועבה ובו דמותו של קטין" לפי סעיף 214(ב) לחוק העונשין, בגין הפצה של לינקים לתמונות תועבה פדופיליות.
בהכרעת הדין דחה השופט ד"ר שאול אבינור את טענת הסניגור, לפיה אין מקום לראות בשליחת לינק משום "פרסום" כמשמעותו בסעיף 34כד לחוק העונשין, מהטעם ששליחת לינק איננה פרסום אלא הפנייה לפרסום, וכי הלינק עצמו אינו כולל תמונה אלא רק הפנייה לאתר אינטרנט שבו מופיעה התמונה.
בית המשפט ציין בגזר הדין כי הראיות שהובאו בפניו מצביעות על כך שהנאשם מנהל למעשה מעין "חיים כפולים", תוך חבישת שני כובעי זהות: האחד נורמטיבי והשני פדופילי. הוא קבע כי מתחם העונש ההולם לפרשת הסחיטה הוא 16 עד 34 חודשי מאסר בפועל, ואילו המתחם לעבירה של פרסום חומר תועבה ובו דמותו של קטין הוא 6 עד 15 חודשי מאסר בפועל.
לאחר שהדגיש את המשקל שיש לתת לתוכן של תמונות התועבה, הוא מיקם את הנאשם בשני שליש מתחם העונש ההולם והורה על הצטברות העונשים בגין שתי הפרשות.
בסופו של יום גזר עליו 40 חודשי מאסר בפועל (28 חודשים בפרשת הסחיטה ו-12 חודשים בפרשת פרסומי התועבה), מאסר על-תנאי, קנס בסך 9,000 שקל וכן פיצוי בסך 5,000 שקל למתלונן. בנוסף, הוא הורה על חילוט מחשבו של הנאשם ממנו בוצעו העבירות.
במחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה אומרים כי הכרעת הדין וגזר הדין משדרים מסר חשוב לעברייני רשת המשתמשים באמצעים טכנולוגיים מתוחכמים ומסתתרים מאחורי מסך המחשב בעת שהם מבצעים עבירות חמורות, ולפיו - רשויות האכיפה יגיעו לכל מקום, מרוחק ככל שיהיה, וימצו עימם את הדין. הטכנולוגיה בה משתמשים העבריינים משתכללת, אך כך גם גורמי האכיפה.
התיק נוהל על-ידי עו"ד קרן שמיר עוז מהמחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
