"יש בישראל מרבצים גדולים של אבנים יקרות, כולל יהלומים"

פרופ' ביל גריפין, גיאולוג בעל שם עולמי, מעריך כי בישראל כמות אבנים שמצדיקה כרייה מסחרית ■ מנכ"ל חברת שפע ימים: "שוק ההון כאן לא מבין אותנו"

פרופסור ביל גריפין / צילוםבאדיבות חברת שפע ימים
פרופסור ביל גריפין / צילוםבאדיבות חברת שפע ימים

כולם כבר יודעים שבישראל מתקיימת פעילות ענפה של מסחר ביהלומים, אך האם ייתכן שגם יימצאו בה יהלומים ואבנים יקרות?

אם שואלים את פרופ' ויליאם (ביל) גריפין האוסטרלי, מומחה בעל שם עולמי בגיאולוגיה של מעטפת כדור הארץ, התשובה היא חיובית. בשיחה שקיים עם "גלובס" הוא טוען כי "יש בישראל מרבצים גדולים שמכילים סוגים שונים של אבנים יקרות, כולל יהלומים. זו ממש בוננזה".

המדען הגיע בינואר השנה לראשונה לישראל כדי לבחון את פעילות "שפע ימים", החברה היחידה בישראל לחיפושי אבנים יקרות ויהלומים. "אני והמכון שבו אני עובד היינו בטיבט כדי לחקור תצורות שונות של מינרלים בשם מויסאנייט - מינרלים שלא אמורים להתקיים על פני כדור הארץ, כי הם נוצרים רק בהיעדר חמצן", הוא מספר כיצד הגיע למסקנה שלו. "מדענים רוסים שהיו איתי סיפרו לי שבישראל נמצאו אותם מינרלים במרבצים גדולים פי כמה וכמה ממה שהתגלה עד היום. מאוד התרגשנו ובאותו רגע יצרנו קשר עם חברת שפע ימים".

גריפין הגיע לישראל בזכות המויסאנייט, אבל מצא עצמו חוקר את האבנים היקרות שגילתה החברה, ובהן אבני אודם, אבני ספיר ויהלומים. "זה היה מרתק", הוא מספר, "הבנו איך המינרל הנדיר הגיע לכדור הארץ (כנראה בהתפרצויות וולקניות) ובמקביל ביצענו מחקרים מקיפים על האבנים. למשל, מחקר כימי ומיקרוסקופי כדי לקבוע מהם האלמנטים האחראים על מגוון הצבעים של האבנים ומיפוי המקורות שמהם הגיע כל חומר וחומר באבן. כשמדברים על פעילות אקספלורציה זה קריטי, כי אז יודעים איפה לחפש".

חברת שפע ימים , שנוסדה על ידי אברהם טאוב, קיבלה ממינהל אוצרות טבע במשרד האנרגיה רישיונות לחיפוש אבנים יקרות ויהלומים. בשבשנים האחרונות היא מבצעת חיפושים בעיקר באזור הכרמל, בעמק זבולון, בעמק יזרעאל וברמות מנשה. לדברי טאוב, במהלך השנים הגיעו לישראל חמש משלחות של גיאולוגים מענקית הכרייה הגדולה בעולם דה-בירס, והם עזרו לחברה להכין את תוכנית האקספלורציה שלה.

ראוי לציין כי פרופ' גריפין לא עובד בשפע ימים וגם לא מקבל מהם תשלום עבור המחקר שלו.

אחד ההישגים של החברה נרשם רק לפני חודשיים, אז דיווחה שפע ימים על מציאת אבן חן יקרה מסוג אודם (ruby) במשקל של 1.7 קראט ובגודל של 8.26 מ"מ - פי שלושה מגודלן של אבני רובי שנמצאו עלי ידי החברה עד היום. גודלו של ממצא זה מחזק את ההערכות בדבר הפוטנציאל הגלום במרבץ שבו החברה ממקדת את פעילותה - המקטע התיכון של נחל הקישון.

לדברי גריפין, הוא היה סקפטי כשבחברה אמרו שהם מצאו גם יהלומים, כי מבחינה גיאולוגית ישראל היא צעירה ולכן הסיכוי למצוא באדמתה יהלומים הוא נמוך. "אך מתברר שיש בישראל סוגים מסוימים של יהלומים שייתכן שהגיעו ממקומות סמוכים שהם גיאולוגית קדומים יותר, למשל מאפריקה. יהלומים הרי מחזיקים לנצח", הוא אומר.

 

"זקוקים להרבה הון"

האם כמות וסוג האבנים שנמצאו בישראל מצדיקים כרייה מסחרית? גריפין נזהר מלספק תשובה חד-משמעית, אך הוא מעריך שכן. "נמצאו בישראל אבנים ומינרלים נדירים. יש פה, למשל, אבן נדירה מאוד בשם "ספיר הכרמל" שנמכרת בעולם ב-3,000 דולר לקראט, ואבני מויסאנייט סינתטיות נמכרות היום במחיר גבוה ממחירם של יהלומים סינתטיים. כך שלמויסאנייט טבעי, שקשה מאוד למצוא בטבע, יהיה ערך כלכלי גבוה מאוד".

גריפין מוסיף שבישראל, לעומת מדינות אחרות, האבנים והיהלומים נמצאים באותם מוקדים. "זה דבר די נדיר. במזרח אוסטרליה, למשל, יש מקומות שנמצאו בהם אבני ספיר, יש מקומות עם אבני אודם ויש אזורים עם יהלומים, אך הם אינם מרוכזים באותו מקום".

על אף כל הגילויים והאבנים הנדירות, שפע ימים עדיין לא החלה בכרייה מסחרית שלהן. אברהם טאוב מסביר שאחת הסיבות לכך היא העלות הגבוהה של הטיפול באבנים. "קידוחי האקספלורציה הם לא יקרים כל כך כמו עלות הטיפול שיש להשקיע באבנים ברגע שמוציאים אותן מהאדמה", הוא אומר ומוסיף כי החברה מוציאה 100-150 אלף דולר בחודש על שטיפה של האבנים שנמצאו, מיון שלהן וטיפול בהן.

טאוב, שנמצא בימים אלו בלונדון במטרה להנפיק שם את החברה בבורסה, אומר עוד כי "אנחנו זקוקים להרבה הון, ובישראל קשה למצוא אותו, כי שוק ההון הישראלי לא מבין אותנו. אנחנו ממציאים פה את הגלגל וזו בעיה. קשה להיות ראשונים בישראל".

ראו גם:

פרויקט מיוחד  - סוד היהלום

צרו איתנו קשר *5988