ארגונים ציבוריים נגד חוק התביעות הייצוגיות של איילת שקד

הארגונים "אדם טבע ודין ו"קו לעובד" לשרת המשפטים: רעיון הטלת האגרה בגין תביעות משפטיות הוא צעד מוטעה, שיחטיא את מטרתו, ואשר משמעותו תהיה ביטול דה פקטו של חוק תובענות ייצוגיות באמצעות תקנות"

איילת שקד בכנס לשכת עוה"ד / צילום: ערן דולב
איילת שקד בכנס לשכת עוה"ד / צילום: ערן דולב

ארגונים ציבוריים מתנגדים לכוונת שרת המשפטים איילת שקד, להתקין תקנות לקביעת אגרות בגין הגשת בקשות לאישור תובענות ייצוגיות. ארגון "אדם טבע ודין" וארגון "קו לעובד", שהם ארגונים ציבוריים מובילים בארץ, כל אחד בתחומו, פנו היום (ב') לשרה שקד בבקשה שלא להוציא את רעיון הטלת האגרה לפועל.

"אנו סבורים, בכל הכבוד, כי מדובר בצעד מוטעה, שיחטיא את מטרתו, ואשר משמעותו תהיה ביטול דה פקטו של חוק תובענות ייצוגיות באמצעות תקנות", כתבו שני הארגונים לשקד.

באמצעות עו"ד מיכאל בך, טוענים "אדם טבע ודין" ו"קו לעובד" כי בניגוד לרושם המוטעה שהתקבל אצל שקד בשל התלונות שהגיעו לשולחנה, חקיקת חוק תובענות ייצוגיות לפני כ-10 שנים הובילה למהפכה של ממש ולשינוי דרמטי וחיובי בדפוס ההתנהלות של תאגידים גדולים מול הציבור במגוון רחב של תחומים, ובכללם: צרכנות, ביטוח, בנקאות, דיני עבודה, ניירות ערך, איכות הסביבה, הגבלים עסקיים, שיוויון לאנשים עם מוגבלויות ועוד.

לפי מכתב הארגונים לשרת המשפטים, "תובענות ייצוגיות רבות הצליחו לגרום בפסקי דין או בפסקי דין שאישרו הסדרי פשרה, להסדיר כשלי שוק משמעותיים שלא אותרו ו/או לא הוסדרו על ידי הרגולטורים הרלוונטיים, מחד, ולהביא לפיצוי ציבור רחב שנפגע מהתנהלות עוולתית בעבר, מאידך. לא זו אף זו, עצם החשש מפני הגשת תובענות ייצוגיות, גרם לתאגידים רבים (ובכללם, מן הסתם, גם תאגידים שפנו בתלונות אליך בקשר עם תובענות שמוגשות נגדם) לשנות מראש את דפוס התנהלותם באופן פרופילקטי במטרה להימנע מפני תביעות שכאלה".

לטענת שני הארגונים, בדרך זו הגשימו תביעות ייצוגיות רבות שהוגשו את מטרות החוק, כפי שהן מוגדרות בחוק - לתת זכות גישה לבתי המשפט לרבות לסוגי אוכלוסייה המתקשים לפנות לבתי המשפט כיחידים, לאכוף את הדין ולהרתיע מפני הפרתו, לתת סעד הולם לנפגעים מהפרת הדין ולנהל באופן יעיל, הוגן וממצה תביעות מתאימות.

לדברי הארגונים, "רשויות המדינה (ובכללם, משרד המשפטים) לא התלהבו בשעתו מעצם חקיקתו של חוק תובענות ייצוגיות, כאשר דברי הכנסת והטיוטות השונות שעבר החוק מעידים על כך. לא מן הנמנע שחלק מן ההתנגדות נבע מכך שרשויות המדינה סברו, ואולי גם סוברים, כי אין צורך ב"הפרטה" של מערכת האכיפה כאשר קיימים רגולטורים מטעם המדינה. בכל הכבוד, זוהי גישה מוטעית, באשר במקרים רבים המידע הרלוונטי לא מצוי בידי הרגולטורים, או שגם אם הוא מצוי, אין בכוחו של הרגולטור (בשל מחסור בכוח אדם או משאבים אחרים) לטפל בענין, ולעתים גם אין ברצונו, להילחם נגד התופעה, משיקולים יותר לגיטימיים ופחות לגיטימיים".

 

עוד כתבו שני הארגונים בפנייתם לשקד כי אין זה גם סוד שתאגידי הענק במשק (ובכללם, אלה שהתלוננו בפני השרה) רואים בתובענה הייצוגית מכשול כבד מפני מקסום רווחיהם על חשבון זכויות הציבור, ומעוניינים בביטולו של חוק תובענות ייצוגיות. "הם אלה המבקשים במקרים רבים לעשות "כסף קל" באמצעות הטעיית הציבור וגביית כספים שאינם מגיעים ממנו תוך ניצול פער הכוחות המובנה בינם לבין "האזרח הקטן". חוק תובענות ייצוגיות נחקק בדיוק בשל פער מובנה זה ביחסי כוחות, כדי ליתן בידי הציבור כלי אפקטיבי להילחם נגד תופעות שליליות הפוגעות בו".

לדברי עו"ד בך בשם הארגונים, בניגוד לרושם המוטעה שמתקבל לעתים, אותן תביעות שצלחו לא הביאו לתובעים המייצגים ולבאי כוחם "כסף קל". "נהפוך הוא, ניהולן של תביעות ייצוגיות כרוך במאבקים משפטיים ארוכים ומתישים מול טובי עורכי הדין הכרוכים בהשקעה של מאות ולעתים אלפי שעות עבודה על פני שנים, במהלכן לא נוהגים הנתבעים ופרקליטיהם לוותר על כל טענה או הליך אפשרי במטרה להדוף את התביעה או במטרה להתיש את התובעים ובאי כוחם, אשר לא זוכים לגמול כלשהו עד להצלחת התביעה, כדי לגרום להם להרים ידיים".

נזכיר כי לפי יוזמת שקד שנחשפה לראשונה ב"גלובס" בשבוע שעבר, תונהג לראשונה אגרה בסך של 50 אלף שקל בגין בקשה לאישור תביעה ייצוגית שתוגש לבית משפט השלום ואגרה בסך של 62.5 אלף שקל בגין בקשה לאישור תביעה ייצוגית שתוגש לבית המשפט המחוזי וביה"ד לעבודה, כאשר עמותות שתגשנה תובענות ייצוגיות תהיינה פטורות מאגרה כזו.

הסיבה המרכזית לקביעת אגרות אלה, נעוצה בכך שכלי התובענה הייצוגית מנוצל לעתים לרעה לשם הגשת תביעות סרק ולשם "עשיית כסף קל" על ידי תובעים מייצגים ובאי כוחם, כאשר חיוב באגרות בשיעורים אלה אמור להבטיח בירור של תובענות ראויות בלבד. יוזמת שקד זכתה לתמיכת ארגוני התעשיינים אך להתנגדות עורכי דין העוסקים בתביעות ייצוגיות.

צרו איתנו קשר *5988