כחלון: "כל עוד אני שר אוצר לא יהיה קזינו בישראל"

דוח הוועדה לבחינת ייעול שוק ההימורים החוקיים בישראל: יבוטלו ההימורים במכונות מזל והימורים על מרוצי סוסים ■ הגבלה תקציבית להוצאות שיווק ופרסום למפעל הפיס ולמועצה להסדרת ההימורים בספורט

קזינו באילת / צילום: Shutterstock א.ס.א.פ קרייטיב

שר האוצר משה כחלון הצהיר הבוקר (ד') חד-משמעית: לא יהיה קזינו בישראל כל עוד הוא מכהן בתפקיד. זאת, נזכיר, בניגוד לעמדתו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שתומך בהצעת שר התיירות וחבר מפלגתו, יריב לוין, להקמת קזינו באילת. "כל זמן שאני שר אוצר - קזינו לא יהיה", אמר שר האוצר ויו"ר כולנו. "לכל מי שמשלה את עצמו לתוכניות להקמת קזינו, משרד האוצר הוא הממונה על ההימורים החוקיים במדינת ישראל, ולא נאפשר הקמת קזינו".

כחלון כינס הבוקר מסיבת עיתונאים עם קבלת דוח הוועדה לבחינת ייעול שוק ההימורים החוקיים בישראל. הוועדה קבעה כי יבוטלו ההימורים במכונות מזל (באמצעות מפעל הפיס) והימורים על מרוצי סוסים (באמצעות המועצה להסדר ההימורים בספורט). בין השאר נקבעה גם הגבלה תקציבית להוצאות שיווק ופרסום של שני גופי ההימורים החוקיים בישראל והגבלת שיעור הגידול השנתי במחזור ההימורים. ההחלטות הרגולטוריות אחידות על שני הגופים שהוגדרו בדוח כמונופולים, והתקבלו פה אחד.

"מכונות מזל הן אחת הרעות החולות של מדינת ישראל. אלו מכונות משומנות שפועלות במטרה להעביר כסף משכבות חלשות - למדינה. אנחנו לא רוצים את הכסף הזה. זה כסף מזוהם ושלא יספרו לנו שבכסף הזה בונים כיתות. שהכסף הזה יישאר אצל אנשים שיביאו באמצעותו אוכל לילדים שלהם הביתה", אמר כחלון. "לא יהיו מכונות מזל ויבוטל כל המפעל של מרוצי סוסים, שהוא קזינו לכל דבר. מדינת ישראל תבנה כיתות וגני ילדים ולא תיקח את הכסף ממהמרים. מפעל הפיס הכפיל את המחזור בשמונה שנים. דחפו לאנשים בכוח הימורים. זה מפעל ששייך למדינה, והוא חייב להתנהל כמו מדינה ולא כמו משהו במגזר הפרטי - כמו משהו שלא אקרא בשמו".

השנה צפוי לעמוד היקף שוק ההימורים החוקיים בישראל על 10.2 מיליארד שקל; 5.9 מיליון מתוך זה צפויים לחזור כפרסים. ההוצאה על תפעול שני הגופים צפויה להיות 1.73 מיליארד שקל, והרווח שבו משתמשים לתועלת הציבור צפוי לעמוד על 2.3 מיליארד שקל. הכנסות מפעל הפיס הכפילו עצמן בתקופה של 8 שנים, ונמסר כי היקף ההימורים במדינה גבוה ביחס למדינות אחרות. פדיון ההגרלות ברוטו בישראל הוא מהגבוהים בעולם ומשקף 0.79% מהתוצר, לעומת 0.4% בבריטניה למשל. לפיכך מציעה הוועדה להגביל את שיעור הגידול הריאלי השנתי במחזור ההימורים, כך שהחל בשנת 2017 לא יעלה על 2.7%.

בנוסף, הושם הפוקוס על העלויות התפעוליות: העלות התפעולית של מפעל הפיס עומדת על 17.3% ושל המועצה להימורים בספורט על 18.3%, לעומת 8.5% בבריטניה. העמלות והתמריצים לסוכנים (שמונה סוכנים בכל המדינה, עם מחזור כולל של 70 מיליון שקל) עומדים על כ-12% - כפול מאשר בבריטניה. מכאן, שיופחתו עלויות התפעול כולל הפחתת עמלות המכירה מול הזכיינים. נקבע כי הרווחים יגדלו ב-2% לכל היותר מהמחזור השנתי ב-2017 לעומת 2016.

סעיף המיסוי לא נעדר מהדוח שקובע שינוי דרמטי למדי, מ-30% על זכיות גבוהות מ-50 אלף שקל כיום, ל-35% לזכיות מ-5,000 שקל - מה שיגדיל את הכנסות המדינה ב-200 מיליון שקל בשנה. "זה לא מקרי שבאופן קבוע ב-28 לחודש, עם קבלת הקצבאות, עולות ההכנסות של מפעל הפיס בצורה דרמטית. זה לא מקרי גם היכן בוחר מפעל הפיס למקם את המכונות וזה לא מקרי שאראלה ממפעל הפיס היא האישה המפורסמת במדינה", אמר כחלון. הוצאות השיווק של המועצה להסדר הימורים עומדות על 5.5% ושל הפיס על 2.5% - לעומת 1.2% בבריטניה; מכאן שהחל בשנת 2017 שיעור ההוצאה על פרסום בשני הגופים לא יעלה על 2.5% מהמחזור השנתי ועל 2.25% בשנת 2018. יישום התקנות יחל ב-2017 במסגרת חוק ההסדרים, וחלקן ייושם עם חידוש ההיתר של מפעל הפיס ומועצת ההימורים.

מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד, התייחס לרווחים צבורים במפעל הפיס - שלא מדביקים את קצב ההשקעות המחויבות - רווחים שצמחו מ-2.5 מיליארד שקל ב-2011 ל-4 מיליארד שקל ב-2015. "המדינה תיקח חצי מיליארד בכל שנה למטרות תקציב", אמר מנכ"ל האוצר. "אם יתהפך המצב, המדינה תהיה ערבה להחזיר את התקציב הזה. גם בספורט. אין שום סיבה שהכסף ישכב ומפעל הפיס עוד ירוויח מריבית".