הנקראות ביותר

"כאשר הייתי יו"ר לאומי, השכר שלי היה 12 אלף שקל בחודש"

מאיר חת, לשעבר המפקח על הבנקים ויו"ר לאומי, לא מתרגש מהעליהום וחושב שחוק שכר הבכירים היה הכרחי ■ "עוד בימי האכדים שנאו בנקאים, בכל העולם מאז ומתמיד"

מאיר חת / צילום: איל יצהר
מאיר חת / צילום: איל יצהר

"רשות ניירות ערך היא הגוף הכי מתערב במשק. היא מתערבת בהיקפים שהם מעבר לנדרש. צריך לזכור שגם לפיקוח יש עלות, שמגיעה להערכתי בישראל למאות מיליוני שקלים בשנה. העלות היא גם לגופים המפקחים וגם לגופים המפוקחים, וככל שניתן לצמצם את ההוצאות, צריך לעשות את זה", כך אומר מאיר חת, מוותיקי שוק ההון, בראיון ל"גלובס".

חת רואה את הבורסה בת"א הולכת ודועכת, ולטעמו הדבר נובע מעודף רגולציה - היוזמה לשינוי מבנה הבורסה אינה הפיתרון לטעמו. "אני בספק אם הפרטת הבורסה תביא את הישועה", הוא אומר. "התשובה היא מינון נכון של רגולציה. היום חברות הולכות לשווקים אחרים, מכיוון שהם מקלים יותר. כדי להביא חיים לגוף כמו הבורסה, צריך לתת איזה ערך מוסף, ההפרטה עצמה לא תפתור זאת".

לחת, לשעבר יו"ר הבורסה והמפקח על הבנקים, ביקורת רבה על הרגולציה בישראל. בימים אלה מוקם מרכז חקר התחרות והרגולציה ע"ש מאיר ורנה (רעייתו) חת במכללה למנהל, הממומן בתרומה שנתית של חת. המטרה היא שהמרכז יבצע מחקרים בתחום הרגולציה, שייעשה בהם גם שימוש בפועל ברפורמות עתידיות במשק (להרחבה על המרכז, ראו מסגרת).

חת, שימלאו לו 84 בעוד חודשיים, מסתכל מהצד על הנעשה בשוק ההון הישראלי, והוא לא מרוצה מהנעשה בנושאים שונים. כך למשל, הוא מבקר את טרנד גיוסי האג"ח של חברות הנדל"ן האמריקאיות: "נוצר מצב אבסורדי בו המוסדיים נוהרים להנפקות של חברות נדל"ן אמריקאיות בישראל, ובמקביל מוציאים כספים רבים להשקעות בחו"ל. מצד שני, אם חברה ישראלית קטנה מנסה לעניין את המוסדיים להשקיע בה, הם אומרים שלא משתלם להם לנתח אותה ולהחליט אם להשקיע בה, כי מדובר בסכומי כסף קטנים לעומת הכספים שהם מנהלים".

- אז אולי הבעיה היא ריכוזיות של שוק ההון הישראלי ולא רגולציה?

"יש פה אכן בעיה של ריכוזיות. אבל בנוסף לכך גם הרגולציה מכבידה, וגם הרגולטורים בעצמם מודים בכך".

- מה למשל צריך לשנות?

"צריך לחתוך באופן אגרסיבי חלק מההוראות. ניקח לדוגמה את הדוחות הכספיים של הבנקים. הדוחות העבים האלה, שעומדים על מאות עמודים, הם דוגמה בוטה לכך שבשם הגילוי הנאות מגיעים למצב אבסורדי. הרי אם הדוח של בנק לאומי ייפול לי על הרגל, אני אשבור אותה. מרוב שהדוחות עמוסים בנתונים, אפשר להחביא את הדברים החשובים באמת. הדוחות הכספיים פונים לאנשי מקצוע ולא לציבור. יש לקצר אותם, וחובה שהם יהיו בלשון בני אדם, ושלא נצטרך תרגום כדי להבין אותם".

- מה דעתך על האמירה שבנק ישראל דואג רק ליציבות ולא לתחרות במערכת הבנקאית?

"זה לא נכון. נכון שהפיקוח לא אוהב נפילות של בנקים, בתקופה שלי כמפקח נפלו שני בנקים - בנק אגודת ישראל ובנק ארץ ישראל-בריטניה, וזה מאוד לא נעים, אבל הפיקוח על הבנקים מתעסק בנושאים נוספים".

לא אוהבים, אבל מפקידים

- הבנקים טוענים שהביקורת עליהם כיום חריפה מדי, ושיש עליהם עליהום מוגזם. מה דעתך?

"ארנסט להמן, שהיה בעבר בבנק לאומי, התעניין בחקר הבנקאות בימי קדם, והוא סיפר לי שעוד בימי האכדים שנאו את הבנקאים, ככה שזה לא חידוש ששונאים את הבנקים, כך זה בכל העולם מאז ומתמיד. הפרדוקס הוא שאנשים לא אוהבים את הבנקים, אבל מעדיפים שהכסף ישכב שם מאשר במקומות אחרים".

"צריך להחליש את כוחם של הבנקים"

- ומה דעתך על הפיקוח על הביטוח? עושה רושם שדורית סלינגר מקדמת שינויים רבים.

"בביטוח הפיקוח הרבה יותר מורכב, אפשר לעשות טעויות אדירות בהערכת הסיכונים. המפקחת הנוכחית עושה עבודה יפה מאוד, אבל היא מגזימה. היא מוציאה שני חוזרים בשבוע, וצריך לדעת את המינון הנכון.

"גם בבנקאות יש דברים נכונים, אבל צריך לדעת מה המידתיות. למשל, הוזמנתי בעבר להרצות בפני קציני הציות של בנק דיסקונט, והייתי המום לגלות באיזו כמות אדירה של עובדים מדובר".

- מה דעתך על מסקנות ועדת שטרום: האם אתה שותף לדעה של קרן המטבע שהן יזעזעו את המערכת הפיננסית?

"אני לא מסכים עם קרן המטבע, ולא חושב שתהיה סכנה ליציבות. יחד עם זאת, אני לא מאמין שמשם תגיע הגאולה. אני בעד הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים, אני חושב שצריך להחליש את כוחם של הבנקים בתחומים השונים. ועדיין, לא ראיתי בועדת שטרום המלצות ברורות איך לטפח בנקים קטנים ואיזה ערך מוסף יהיה להם. הורידו אמנם את דרישות ההון לבנקים הקטנים, אבל מה אותם גופים יוכלו לתת? מחירים נמוכים? שירות טוב יותר? האם יצליחו בכך? ממש לא ברור. בעיני, אחד הדברים הקריטיים בנושא זה האם הממשלה תקים מערכות מיכון לבנקים קטנים - ההקמה של מערכות כאלה כה יקרה שלבנקים קטנים יהיה קשה להתמודד איתה".

loading

"כמות חקיקה מטורפת"

לחת יש אמנם ביקורת על הרגולציה הגבוהה בישראל, אולם בחוק שכר הבכירים, המגביל את השכר השנתי בגופים הפיננסיים ל-2.5 מיליון שקל, הוא דווקא תומך. "השכר הנוכחי במערכת הפיננסית מוגזם מאוד. בתקופה שבה אני הייתי יו"ר בנק לאומי, השכר שלי היה 12 אלף שקלים. שכר הבכירים הוא בדיוק המקום בו צריך היה לעשות ריסון עצמי, לא עשו אותו, ולכן הגיעה החקיקה", הוא אומר.

למרות תמיכתו במגבלת השכר, חת גם מבקר את פרטי החוק הנוכחי: "בגלל שישנה התערבות של חקיקה, נוצר מצב בו מנכ"ל בנק ירושלים הולך להרוויח כמו מנכ"ל בנק הפועלים, ויש עם זה בעיה. אני גם לא מבין מה הבעיה לתקן את נוסח החוק כך שהוא לא יחול על זכויות העבר של העובדים, למה היו צריכים להגיע עד בג"ץ? הרי את נושא לימודי הליבה של החרדים פתרו ביומיים, למה את זה אי אפשר היה לסדר?"

חת לא חוסך ביקורת גם מהכנסת: "כמות החקיקה בכנסת מטורפת. אבל מה המשמעות שלה אם לא אוכפים אותה כמו שצריך? ניקח לדוגמה את המגבלה של הריבית שגופים חוץ-בנקאיים יכולים לגבות - המגבלה הזו בכלל לא נאכפת, יש הרבה חריגות", הוא אומר.

- מה אתה אומר על מערכת היחסים הבעייתית בין האוצר לבנק ישראל שליוותה למשל את עבודתה של ועדת שטרום?

"יש ויכוחים בעולם על איחוד רשויות פיקוח במודל של טווין פיקס, כלומר רשות אחת שדואגת ליציבות ואחת לתחרות ולצרכן. אני בעד ישיבה ביחד של הרגולטורים, אבל זה דורש ריכוך האגו, וזה מאוד תלוי באנשים עצמם העומדים בראש הרשויות".

תרומה של מיליון שקל בשנה לחקר תחרות ורגולציה

על רקע הטענות כי קיימת בישראל עודף רגולציה המכבידה על המשק, מוקם בימים אלה המרכז לחקר תחרות ורגולציה במסלול האקדמי של המכללה למינהל, ע"ש מאיר ורינה חת. המרכז יעסוק במחקר ופיתוח כלים בתחום ההגבלים העסקיים והרגולציה. במסגרת פעילותו, יוקם במרכז מאגר מידע על תחום הרגולציה והתחרות בישראל ובעולם. חת יתרום למרכז כמיליון שקל בשנה.

"פיקוח נבון, נכון ויעיל הוא תנאי הכרחי למימוש הפוטנציאל החברתי והכלכלי של המשק הישראלי. באקלים הכלכלי-מדיני השורר בישראל, המאופיין במשילות חסרה, על האקדמיה להוביל את תחום המחקר ואת הדיון הציבורי בתחום הפיקוח, ולהוות גורם מייעץ ומכוון למקבלי ההחלטות בממשלה ובסקטור העסקי", אומר פרופ' אשר טישלר נשיא המסלול האקדמי המכללה למינהל.

- מה דעתך על רמת הרגולציה בישראל?

"טיפול מושכל ומקצועי בקידום התחרות והפיקוח בשווקים שונים הוא נושא מורכב המחייב ידע וניסיון ניהולי ומקצועי. ידע וניסיון כאלה חסרים מאוד בישראל, וגורמים, לתקלות רבות בקידום ופיתוח תחרות נאותה בשווקים שונים בארץ, ובפיקוח על שווקים בהם התחרות מוגבלת".

טישלר נותן כדוגמה את המצב בשוק החשמל: "שוק החשמל בישראל מהווה דוגמה לשוק שהוא קשה להבנה, פיקוח ופיתוח. כדי שיהיה לנו בישראל שוק חשמל משגשג, אנחנו חייבים לפקח עליו באופן נבון, ועל ידי מקצוענים שיש להם ידע תיאורטי רחב, ניסיון והכרה של שווקים דומים בארץ ובעולם. אין לי ספק שניתן לפתור בהצלחה רבה את רוב הבעיות במבנה ותפעול שוק החשמל הישראלי, אם נלמד אותו לעומק ונכשיר אנשים המתאימים לפעול בו ולפקח עליו".

מחברת טבע ועד בנק לאומי

138 שנים חלפו מאז אותו "בוקר לח בשנת תרל"ח" כשקבוצת החרדים החלוצים יצאו מירושלים לתור את אדמות הכפר אומבלס שהוצעו למכירה. "שטמפפר בא/ וגוטמן בא/ וזרח ברנט/ ויואל משה סלומון/ עם חרב באבנט". הבלדה המכוננת (מאז 1970) של יורם טהר לב ושלום חנוך מפי אריק איינשטיין ממשיכה את סיפורו של אותו יואל משה סלומון שאחרי שחבריו נבהלו, עלו על סוסיהם וחזרו.. "והוא נשאר על הגבעה/ ובין חצות לאור/ פתאום צמחו לסלומון/ כנפיים של ציפור". כך הוקמה המושבה העברית הראשונה בישראל, אם המושבות, פתח תקווה.

יואל משה, יליד ירושלים היה ד"ר, עורך ומדפיס, יהודי חרדי כחבריו. כיפה שחורה גדולה, זקן, לבוש מסורתי. מאיר חת, פרופסור, משפטן, כלכלן עתיר זכויות, תפקידים ומהפכים, בקרוב בן 84, הוא הנין של אותו יואל משה סלומון שבנו חיים וגיסו משה לוין הקימו את בית המסחר לתרופות, הבסיס למה שמוכר היום כקונצרן הרב-לאומי טבע. כל בני המשפחות מחזיקים עד היום במניות טבע.

- אם יואל משה מסתכל היום על מדינת ישראל, מה היה אומר?

חת: "הוא היה מתאכזב מאוד לראות איך החרדים התפרזטו. כן, הפכו פרזיטים. והוא היה חרדי חרדי".

הקריירה של חת צמודה להיסטוריה של כלכלת ישראל החדשה, אותה החל לחקור ב-1955 וממשיך גם היום. קשה למצוא מקום מרכזי שהוא לא היה בו או לא השפיע עליו. הוא נחשב לבעל דעה ייחודית, אמיצה ותמיד נובעת מלימוד ומחקר.

אחרי שהיה נח"לאי וסטודנט בירושלים ובהארוורד, בתחילת שנות ה-60 הקים את מחלקת המחקר של בנק ישראל. ב-1969 מונה למפקח על הבנקים ויועץ לנגיד. עבר למגזר הפרטי וב-1978 מונה ליו"ר הבורסה, תפקיד שבו כיהן עד 1986. במשבר מניות הבנקים, 1983 ואילך - הוא היה שם. ב-1987 השתלטה המדינה על הבנקים וחת התבקש להיות יו"ר בנק לאומי. הוא פרש אחרי כשנתיים, בהתרסה ותוך עמידה על דעתו, בניגוד לעמדת גורמים בדירקטוריון דאז. הוא פנה לייעוץ כלכלי ולתפקידי דירקטור. ב-1994 מונה ליו"ר טבע, עד 2002. במקביל היה כל הזמן גם מורה, מרצה למשפט וכלכלה באוניברסיטת תל אביב ובעברית בירושלים ומאז 1993 פרופסור במסלול האקדמי במכללה למינהל.

מאיר חת

מצב משפחתי: נשוי 3 ילדים, 7 נכדים ונינה אחת

השכלה: דוקטורט בכלכלה ומשפטים - האוניברסיטה העברית בירושלים. LL.M במשפטים - אוניברסיטת הארוורד

מגורים: ירושלים

תפקידים קודמים: יו"ר טבע, יו"ר בנק לאומי, יו"ר הבורסה והמפקח על הבנקים

עוד משהו: נינו של יואל משה סלומון, ממייסדי פתח תקוה

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות