מיני-מבחן דרכים: ניסאן אלטימה 2016 - אופק חדש

ניסאן אלטימה חוזרת לתחרות עם שדרוג פנים וחוץ ורמה גבוהה של תמורה לכסף

פלח המשפחתיות הגדולות זוכה כיום לעדנה מחודשת בישראל. אחרי שצנח לשפל בשנים האחרונות לנוכח נטישת הלקוחות לרכבי הכביש-שטח, זינקו מכירות הפלח בכמעט 40% במחצית הראשונה של 2016. הוזלת רכבי הכביש-שטח הכניסה אותם לטריטוריה של ההמונים, הפחיתה את הערך המוסף היוקרתי שלהם ועודדה לקוחות שוחרי בידול וסטטוס "לחזור למקורות" עם מכוניות מנהלים קלאסיות.

במקביל, נכנסו לשוק מתחרות מושקעות ואטרקטיביות כמו יונדאי סונטה ההיברידית, טויוטה קאמרי המחודשת, פאסאט החדשה, סקודה סופרב ועוד, שכולן גדולות, חזקות, בולטות ומאובזרות יותר ואפילו זולות יותר.

אל הפלח הזה מנסה כיום לחזור גם ניסאןאלטימה המחודשת, שבשנה שעברה כמעט לא הותירה חותם על השוק המקומי. חיצונית עברה המכונית שדרוג חיוני. היא אמנם לא נראית חללית ועתידנית כמו אחותה הגדולה מקסימה, אבל הקווים הנקיים והמאוזנים של הדגם היוצא קיבלו חיזוק ו"הזרקת אופי", במיוחד באיזור החרטום שזכה לגריל, פגושים ופנסים חדשים, שמשלבים מידה מכובדת של שרירים ותחכום. עם אורך של כמעט 4.9 מ' וחישוקים גדולים ונאים היא לא תבייש את בעליה בחניית המנהלים, אם כי בסיס הגלגלים נותר ללא שינוי על 2.78 מ' ויש נדיבים ממנו בפלח.

ניסאן השקיעה לא מעט בשדרוג תא הנוסעים והכסף לא פוזר לשווא. התא נראה איכותי ומושקע עם דיפון איכותי, מושבים קדמיים חדשים ומרווחים, שהביאו מזור לחוליות הגב העייפות שלנו, ובידוד רעשי חוץ ברמה של מכוניות פאר. מרחב הפנים מכובד והספסל האחורי יכול לאכלס שני מבוגרים פלוס מתבגר עם מרחב ברכיים וראש סביר בהחלט. מנגד, היא לא מספקת את מרחב הרגליים בנוסח לימוזינה שמספקות כיום מכוניות דוגמת סקודה סופרב או מאזדה 6 ליושבים מאחור ותא המטען שלה מסתפק בנפח של 460 ליטר.

עיצוב הפנים מתוחכם אך עדיין ידידותי למשתמש עם מערך פיקוד גדול ומתוכנן היטב, מחשב דרך שממוקם היטב במרכז שדה הראייה, הגה נאה ונעים ומערכת מולטימדיה גדולה (8 אינץ') מהתקנה מקומית, שמפצה על תפעול מגושם באמצעות מגוון רחב מאד של פונקציות שימושיות.

בחרטום ממוקם מנוע הארבעה צילינדרים בנפח של 2.5 ליטר של הדגם היוצא, בהספק 182 כ"ס, שמשודך לתיבה רציפה. הפיתרון של ה-CVT אינו מועדף עלינו, אבל התיבה של ניסן היא אחת הטובות שבנמצא וברוב מצבי הנסיעה - למעט האצות אגרסיביות במיוחד - היא מתאמת היטב בין סיבובי המנוע לתחושת התאוצה ויוצרת תחושה של העברת הילוכים מדורגת כמו בתיבה אוטומטית "אמיתית".

המנוע עצמו אינו מעודן כמו מנועי הטורבו הקטנים האירופאים או כמו האופציות ההיברידיות העדכניות בפלח, אבל מספק דחף מכובד בכל שיפועי הדרך בתוספת של שיוט חרישי ונטול מאמץ במהירויות גבוהות על הכביש המהיר. צריכת הדלק הריאלית נעה סביב ה-9 קילומטרים לליטר אם יש להניח, שרוב הלקוחות בפלח הזה מצוידים בדלקן צמוד.

בכל הנוגע להתנהגות כביש קשה להבחין בהבדל משמעותי לעומת הדגם היוצא וזו עדיין מכונית אמריקנית טיפוסית, עם ספיגת זעזועים רכה ונינוחה של מהמורות עירוניות, שליטה סבירה בנטיית הגוף בפניות והיגוי "רך", שאינו מעודד שעשועי כביש. בקיצור, מכונית לנהג מיושב בדעתו שוויתר על ריגושי אקסטרים.

תג מחיר של 165 אלף שקלים מיישר קו, פחות או יותר, עם הרף התחתון המקובל כיום בפלח וברמת האבזור התקנית הדי מקיפה, האלטימה מציעה תמורה מכובדת בהחלט למנהלים, שחוזרים למקורות. מנגד, המתחרים - ויש רבים מאוד - לא מתכוונים לפרוש בפניה שטיח אדום.