ניתוח "גלובס": הוט עובדת ב'שיטת מצליח', וזה עובד לה

למה משרד התקשורת מאפשר להוט לחמוק מהמחויבות לחבר לתשתיות שלה את כל היישובים בארץ שאינם מחוברים? ■ ולמה הח"כים שותקים? הצביעות זועקת לשמיים

תשתיות של הוט / צילום: איל יצהר
תשתיות של הוט / צילום: איל יצהר

משרד התקשורת פרסם בשבוע שעבר, באתר האינטרנט שלו, הודעה אשר התייחסה להחלטה קודמת אשר התקבלה בנובמבר 2014. ההחלטה המקורית חייבה את הוט להשלים את הפריסה האוניברסלית - כלומר לחבר לתשתיות שלה את כל היישובים שאינם מחוברים.

ההודעה פורסמה באתר, כנראה באופן לא מקרי, ולא לוותה בהודעה לעיתונות, אשר נשלחה רק לאחר שכלי התקשורת גילו את ההודעה באתר. אפשר להניח כי משרד התקשורת העדיף להצניע את ההודעה ולקוות שלא תזכה להד ציבורי נרחב, משום שמדובר בהחלטה שנויה במחלוקת.

ההודעה של המשרד, שדוחה למעשה את הפריסה בשנה, מעלה מחדש סימני שאלה לגבי היחס של המשרד להוט שנתפסת כאתרוג. לדעתנו הגישה הזאת לא עושה טוב להוט. הוויתורים, ההתחשבות וההקלות הובילו לכך שהוט לא הפכה לחברת טלקום רצינית שעומדת על שתי הרגליים ומהווה מתחרה מושלמת לבזק.

קצת היסטוריה: בנובמבר 2014 החליט שר התקשורת לשעבר, גלעד ארדן, לסיים את הסאגה של הפריסה האוניברסלית של הוט ולהתחיל בתהליך מדורג של השלמת הפריסה בקרב 8% מהיישובים שבהם היא לא פרוסה. מדובר ביישובים ערביים, דרוזים, מצפים, יישובים דתיים וכדומה. מדובר בסך-הכול במאות יישובים לא מחוברים. ארדן החליט שהוט תתחיל בחיבור 60 מהם בתוך שנתיים. המשמעות היא שבנובמבר 2016 הייתה הוט אמורה לחבר עוד 60 יישובים.

למען הסדר הטוב, נדגיש כי גם ההחלטה של ארדן לא חפה מבעיות. ארדן, כמו כל קודמיו, לא דאג להעניש את הוט על כך שלא פרסה את התשתיות שלה. העובדה שהוט לא פרסה את התשתיות שלה פוגעת באינטרס ציבורי מובהק - קידום תשתיות תקשורת. אין לנו מושג איך זה קורה, אבל בכל פעם שבה מדובר על הפריסה האוניברסלית, הוט מצליחה לחמוק מהנושא.

הצביעות זועקת לשמיים

הצפצוף והזלזול של הוט במשרד התקשורת הוא כל-כך בוטה, עד כדי כך שהחברה אפילו לא העלתה בדעתה לחבר ולו יישוב אחד באופן סמלי. חצי טרקטור לא התחיל לעבוד. הוט עובדת ב'שיטת מצליח', והמצליח הזה עובד לה שחבל על הזמן.

המשרד קובע מה שהוא רוצה, והוט עושה מה שהיא רוצה, ובסוף עוד מתיישרים לטובתה ומנהלים איתה משא-ומתן על התנאים. אפשר רק לדמיין איך הדברים היו נראים אם היה מדובר בבזק ואיזו ביקורת ציבורית היא הייתה חוטפת אם הייתה נוהגת כך.

כל הפוליטיקאים שקופצים ומשתוללים כאשר רק מצייצים על כך שימלאו אחר הבטחות שלטוניות שניתנו לבזק, סותמים את פיהם כאשר מדובר בהוט. פתאום לחברי הכנסת מהשמאל לא חשוב שיקדמו פריסת תשתיות תקשורת במגזר הערבי? למה שהוט לא תפרוס תשתיות ביישובים בדואים? לעתים הצביעות זועקת לשמיים.

ולעצם ההצעה של המשרד. מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר, מונחה (לדבריו) לקידום השקעה בתשתיות תקשורת. הוא חוזר ומביע דאגה מהירידה בהשקעות ומנסה לחפש דרכים להחזיר את החברות למסלול השקעות.

התאוריה שלו אומרת שצריך לתמרץ את החברות להשקיע, ואחת הדרכים לעשות זאת היא על-ידי ויתורים והקלות רגולטוריות ויצירת משוואה שאומרת 'תתנו - תקבלו'. כלומר, אם הוט תיתן השקעה בסיבים אופטיים ותקדם הגדלת המהירויות והשירותים לציבור - שווה למדינת ישראל לוותר לה בנושא המשך הפריסה, שכן שכרה של המדינה יוצא בהפסדה. דהיינו, ההשקעה של הוט תגולגל לצרכנים בסופו של דבר.

בתמורה פילבר מציע להרחיב את התחרות מיידית על-ידי כך שהוט תחויב לספק לכל אותם מאות יישובים שירותי טלוויזיה על גבי האינטרנט, וכך לתפוס כמה ציפורים במכה אחת: מביאים תחרות בטלוויזיה לאותם יישובים שרוצים תחרות בטלוויזיה ולא יכולים לקבל הצעות מלבד מ-yes (ביישובים היהודיים), מונעים את הצורך בחפירות מיותרות ומעצבנות שממילא הרשויות המקומיות לא יאפשרו, ומסבים את הכסף של הוט לטובת מה שחשוב באמת - להשקעות ברשת כך שהוט תוכל להביא בשורה אמיתית בתחום מהירות הגלישה.

צריך להבין שעבור הוט עניין השדרוג ברשת למהירויות של 1 ג'יגה ללקוח הוא הרבה יותר פשוט מאשר בבזק, מבחינה הנדסית. ובנוסף, ההשקעה המיותרת לשיטת פילבר בחיבור יישובים שממילא לא רוצים להתחבר, לא תגולגל לצרכנים.

המבחן הוא בשטח

צריך לומר בכנות שיש הרבה היגיון בתאוריה של פילבר. באמת. אלא שהמבחן הוא בשטח, בביצוע - ושם הבעיה. ראשית, ההודעה של פילבר בעייתית, כי כמו שאמרנו בתחילה, הוט לא נענשת על הפרות חמורות של עשרות שנים. אבל נניח לזה לרגע. כל נושא ההתחייבות של הוט להשקעות סתום. יוצא שהמשרד מוכן לדחות להוט את הפריסה בשנה, שבמהלכה הוט תחויב להציע את שירותי הטלוויזיה שלה, אבל בנייר אין מילה אחת לגבי ההתחייבות להשקעות.

מדוע פילבר היה מוכן ללכת עם בזק לתוכנית שאומרת ביטול ההפרדה המבנית תמורת 5 מיליארד שקל השקעות, ובמקרה של הוט אין אפילו אזכור לכסף? שאלה נוספת - למה לא מדברים על סנקציה במקרה שהוט לא תעמוד בהשקעות שתתחייב? אם היא מפרה סדרתית של הפריסה האוניברסלית, איך הולכים איתה לעסקה שבה היא מקבלת לפני שהיא נותנת משהו בתמורה? ואם היא לא תשקיע, האם יבואו איתה חשבון? מישהו מאמין לזה?

ודבר נוסף, למה באותו מצפה בגליל, או ביישוב בדואי, מוכן המשרד לקדם תחרות בטלוויזיה ולא מוכן לקדם תחרות באינטרנט? לפי המדיניות המוצעת, אותם יישובים יישארו לעולם תלויים בחסדיה של בזק. זה אומר שכל הפריפריה תלויה אך ורק בבזק. זה נכון שיש תחרות על גבי התשתיות של בזק, במסגרת השוק הסיטונאי, אבל התשתיות הן עדיין שלה.

יש עוד הרבה שיקולים שראויים לעלות לדיון בסוגיה הזו, ויש הרבה צדק בניסיון של פילבר למוץ את הבור מן התבן ולוותר על האמוציות, אך עדיין, התוכנית שלו זקוקה למקצה שיפורים.

מקורבים להוט אמרו כי החברה הרימה את הכפפה, והיא תספק שירות שידורים בכל הארץ עד סוף השנה - וזו בשורה לצרכן. לדבריהם, אין אח ורע לחובת פריסה אוניברסלית בעולם. הם טוענים כי אין אף חברת כבלים שנדרשת לכך. 

גורמים במשרד התקשורת ציינו כי ההחלטה בשלב זה היא של דחייה בלבד לשנה של חובת הפריסה ב - 62 ישובים. במהלך שנה זו תסוכם עם הוט תוכנית הפריסה החדשה בכל הארץ בהיקף של כמיליארד שקל, כולל לו"ז וכללי אכיפה, ותיבדק היכולת לספק שידורים בטכנולוגיה החדשה.

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988