קובי אלכסנדר נעצר עד תום ההליכים; השופט: "אי-אפשר לסמוך עליו"

ביהמ"ש הפדרלי בברוקלין דחה את בקשת אלכסנדר להשתחרר בערבות עד לפתיחת משפטו והשליך אותו לכלא ■ הדיון המשפטי נהפך לשיימינג של הנאשם

קובי אלכסנדר / צלם: בלומברג
קובי אלכסנדר / צלם: בלומברג

10 שנים מחייו בילה קובי אלכסנדר, מייסד ומנכ"ל קומברס לשעבר, במדינה שכוחת-אל באפריקה, במאמץ לחמוק ממאסר בארה"ב על עבירות שקשורות בתיארוך לאחור (בקדייטינג) של אופציות למניות. 

אתמול (ד') הפך חלום הבלהות שלו למציאות קשה: אלכסנדר הגיע לבית משפט בניו-יורק חמוש בעסקת טיעון עם התביעה הפדרלית, והאמין כי עסקה זו תהיה המפתח לשחרורו בערבות עד לחריצת גזר דינו, ב-16 בדצמבר. זה לא קרה.

השימוע באולמו של השופט ניקולאס גרפואיס בבית המשפט הפדרלי בברוקלין נהפך לשיימינג של אלכסנדר, ובסופו הוא הושלך מיד לכלא, לאחר שהשופט דחה בבוז את בקשתו להשתחרר בערבות של 25 מיליון דולר. אשתו וילדיו נראו המומים ודומעים בצאתם מבית המשפט. 

השופט שם ללעג את את טיעוני בן בראפמן, פרקליטו של אלכסנדר, שלפיהם מרשו שב לארה"ב "מרצונו", ולפיכך אפשר לבטוח בו שהוא ישוב לבית המשפט בדצמבר כדי לשמוע את גזר הדין. "לא מדובר בשיבה מרצון אלא בשיבה שנולדה ממשא-ומתן", אמר השופט בסרקסטיות, כשהוא מניף עותק של עסקת הטיעון שהיה מונח על שולחנו. "הוא בא לכאן עם עסקת הטיעון הזו, שמגוננת עליו ועל רכושו בדרכים רבות מסיכונים עתידיים שהוא עלול להיות חשוף אליהם. הוא בילה בנמיביה 10 שנים, בשעה שכתב אישום פעיל המתין לו בניו-יורק".

כתב האישום המקורי נגד אלכסנדר, שהוגש ב-2006, כלל 35 סעיפי אישום. על-פי כתב האישום, אלכסנדר גרף אישית 138 מיליון דולר ממכירת אופציות מתוארכות לאחור בין 1991 ל-2001. כשנחשפה השערורייה, הואשמו הוא, סמנכ"ל הכספים, דייוויד קרוננברג, והיועץ המשפטי של קומברס, וויליאם סורין, בשורה ארוכה של עבירות פדרליות.

כאמור, אלכסנדר חשש שהוא יושלך לכלא לזמן רב אם יורשע, ונמלט לנמיביה עם בני משפחתו עוד לפני שהוגש כתב האישום נגדו. לנמיביה אין הסכם הסגרה עם ארה"ב, ופרקליטיו שם סיכלו פעם אחר פעם ניסיונות של משרד המשפטים האמריקאי להסגירו לארה"ב. הפרקליטים התגאו שהם יוכלו להמשיך כך לנצח. אלכסנדר, מצידו, תרם סכומים נכבדים לפרויקטים בנמיביה, כנראה כדי לטפח יחס אוהד של השלטונות שם.

אך נראה כי אלכסנדר בן ה-64 מאס בחיים במדינה המבודדת, למרות שהוא חי שם בווילה מפוארת, בפאתי מתחם גולף אקסקלוסיבי. ב-2010 הוא הגיע להסדר עם הרשות הפדרלית לניירות ערך ליישוב התביעות האזרחיות נגדו ושילם יותר מ-52 מיליון דולר. השנה הוא חתם על עסקת טיעון עם התובע הפדרלי בניו-יורק, שבה הוא מודה בסעיף אישום אחד בלבד - הונאה שקשורה בניירות ערך - מתוך 35 הסעיפים המקוריים.

על-פי ההסכם, אלכסנדר צפוי לעונש של עד 10 שנות מאסר ולקנס מרבי של מיליון דולר. פרקליטו הכריז כי ייאבק כדי לחלץ את אלכסנדר אפילו משהות קצרה בכלא, אך מה שאירע אתמול בבית המשפט בברוקלין אינו מבשר טובות.

עסקת הטיעון לא כללה סעיף שמבטיח שחרור בערבות - ובכל מקרה, ההחלטה בסוגיה כזו נתונה בידי השופט, והשופט היה רחוק מאוד מלהיות ידידותי. הוא נראה רגוז לנוכח העובדה שאלכסנדר חזר עם עסקת טיעון ועכשיו הוא מבקש להשתחרר בערבות.

"אדם ערמומי ותושייתי"

"אני ערב לו אישית, בכל לבי", אמר עו"ד בראפמן בנימה של תחינה. "מבחינתו של אלכסנדר, אין כל טעם לחזור לניו-יורק מנמיביה ולהודות באשמה רק כדי להימלט שוב... הוא מבקש להותיר את חלום הבלהות הזה מאחוריו". הפרקליט הוסיף כי הגלות שכפה אלכסנדר על עצמו אילצה אותו להשתתף בהלוויות של הוריו באמצעות סקייפ.

השופט גרפואיס לא התרשם: "אחרי 10 שנים שבהן המתנו לו שיופיע כאן, הוא אכן חזר - אך לא בידיים ריקות; הוא חזר אלינו עם עסקה... אתה יודע איך אני רואה זאת. זה אדם פיקח מאוד שגרף מיליונים בעסקים. אתה יודע מה הוא עושה? הוא בוחן עכשיו את המצב. אז תעשה לי טובה, אל תעבוד עליי. לא נולדתי אתמול".

"אולי הוא יצא מכן וילך להתחבא במערה, או שהוא ימצא מדינה אחרת שבה יוכל לחיות בנוחיות רבה יותר מאשר בנמיביה", הוסיף השופט. "זה לא משנה מה שאתה (הפרקליט) אומר... מה ימנע ממנו לגשת לקונסוליה הישראלית, להוציא דרכון ישראלי חדש ולהימלט שוב?". 

גם התובע, ג'יימס לונאם, התנגד לשחרור בערבות. הוא תאר את אלכסנדר כ"אדם ערמומי ותושייתי". לטענתו, שווי נכסיו של אלכסנדר הוא יותר מ-100 מיליון דולר, ולפיכך עומדים לרשותו אמצעים להימלט שוב, אם יחשוב שצפוי לו עונש מאסר ארוך. "הנאשם יוכל למצוא את הנמיביה הבאה שלו אם רק ירצה", הוא אמר.

לדברי התובע, אחותו של אלכסנדר, שאולה אלכסנדר-ימיני, אמרה לו כי היא נדהמה בזמנה לשמוע שאחיה נמלט לנמיביה. "לנאשם יש יכולת להונות ולהסתיר החלטות הרות-גורל אפילו מאלה שהכי קרובים אליו", אמר התובע.

פרקליטו של אלכסנדר לא ויתר: "לאלכסנדר יש רקורד של הצלחה עסקית, תרומות לצדקה ורקורד צבאי יוצא מהכלל (רמז לשירותו בצה"ל)". הוא אף טען כי אלכסנדר בעצם לא נמלט מהזרוע הארוכה של החוק האמריקאי. הוא החל לחיות בנמיביה עוד לפני שהוגש נגדו כתב האישום. 

"מצטער עמוקות"

אבל שום דבר לא עזר. השופט היה נחוש בדעתו. הוא דחה את בקשת השחרור בערבות והורה לכלוא את אלכסנדר עד סיום ההליכים המשפטיים, כלומר עד 16 בדצמבר, בכלא בעל סיווג ביטחוני מקסימלי בברוקלין.

אלכסנדר הוצא מהאולם חפוי-ראש. "אנו מאוכזבים מרות", אמר אחר-כך פרקליטו לכתבים, אך הוא נמנע מלומר האם בכוונתו להגיש ערעור על ההחלטה לא לשחרר את אלכסנדר בערבות.

בתחילת השימוע הודה אלכסנדר כי הוא ומנהלים אחרים בקומברס תיארכו לאחור אופציות של מניות לעובדים, מהלכים שהובילו לפרסום מידע מטעה למשקיעים. "אני מצטער עמוקות שנטלתי חלק בהתנהלות כזו", הוא אמר. אך זה היה מאוחר מדי.

קומברס לא הייתה היחידה שהסתבכה בפרשיות של תיארוך לאחור באותה תקופה. יותר מ-100 חברות בארה"ב נחקרו או הואשמו בעבירות כאלה. אבל אלכסנדר היה היחידי מבין כל מנהלי החברות שהסתבכו, שבמקום להגן על עצמו בבית המשפט הוא העדיף להימלט.

ב-2013 כתב סטיוון דווידוף, פרופסור למשפטים באוניברסיטה של מדינת אוהיו, טור במדור הפופולרי "דיל בוק" ב"ניו-יורק טיימס", שבדיעבד נראה כאילו הוא נכתב היום. הוא כתב כי למרות שתובעים פדרליים השקיעו השקעות גדולות של זמן וממון בתביעות נגד מנהלים שנחשדו בתיארוך לאחור, התוצאות לא היו מרשימות. רק כתריסר מנהלים הורשעו, ורק חמישה ריצו עונשי מאסר. העונש הכבד ביותר היה שנתיים מאחורי סורג ובריח.

"אני תמה האם אלכסנדר יושב עתה בנמיביה ותוהה האם החלטתו למצוא בה מקלט אולי הייתה חפוזה מדי", כתב אז דווידוף. "ברור שהוא טעה בחישוביו. אין ספק שהוא ראה לנגד עיניו את עונשי המאסר הענקיים שהוטלו על האשמים המרכזיים בפרשת (חברת האנרגיה) אנרון באותה תקופה, לרבות עונש של 24 שנות מאסר על מנכ"ל החברה דאז, ג'פרי סקילינג. אבל אנרון וחברת וורלד-קום (שגם מנהלה נדון אז לעונש כבד מאוד) היו מקרים מיוחדים. לו אלכסנדר היה נשאר בארה"ב ומורשע, הוא היה כבר מזמן מחוץ לכותלי הכלא".

"בהתחשב בזיכרון הקולקטיבי הדל של אמריקה התאגידית, קרוב לוודאי שאלכסנדר כבר היה משתקם מזמן, ואולי היה מצליח להיעשות שותף בחברות הון סיכון, לאור העובדה שהוא היה אחד ממנהיגי המהפכה הטכנולוגית בישראל. מי יודע?", הוסיף הפרופסור. "זיכרונות נמוגים. מה שנראה ביג דיל לפני שנים, לא נראה כך עתה..."

אכן, את הדברים האלה היה יכול לכתוב עכשיו אלכסנדר עצמו.

תיארוך אופציות וניפוח רווחים - עבירה שדינה עד 10 שנות מאסר / עומרי כהן 

קובי אלכסנדר הודה אמש בבית משפט בניו-יורק בביצוע עבירה אחת של מירמה בניירות ערך, בקשר עם תפקידו במזימת הבקדייטינג שרקמו הוא ושני הבכירים הנוספים בחברת קומברס טכנולוג'י.

לפי הודעה שפרסם משרד התובע במחוז ניו-יורק, אלכסנדר הורשע על סמך הודאתו ונשלח למעצר עד למועד הקראת גזר הדין ב-16 בדצמבר. העונש המקסימלי על העבירה בגינה הורשע אלכסנדר הוא 10 שנות מאסר.

בהודעת משרד התובע המחוזי, נאמר כי באמצעות קביעה במירמה של תאריכי הקצאת האופציות, הנאשם הרוויח באופן אישי מיליוני דולרים, ולאחר מכן אף ניסה לשחד את אחד העדים כדי שימסור הצהרה שקרית לחוקרים מטעם הממשל.

מסמכי התביעה קובעים כי בין השנים 1998 ל-2006 קשרו אלכסנדר ושותפיו קשר לביצוע הונאה בניירות ערך, באמצעות בחירה בדיעבד של התאריכים בהם הוענקו האופציות למנהלי ועובדי החברה, ודיווח כוזב במסמכים רשמיים לגבי מועדי הענקת האופציות.

התאריכים שנבחרו היו כאלה שבהם נסחרה מניית קומברס במחיר נמוך יותר ממחיר המניה ביום שבו הוענקו האופציות בפועל. באמצעות פעולה זו העניקה קומברס הלכה למעשה אופציות "בתוך הכסף", כלומר בעלות מחיר מימוש הנמוך ממחיר השוק, לעובדיה ולמנהליה.

בחירה בדיעבד של תאריכי השפל במניה, העניקה למעשה למנהלי קומברס הנחה במחיר שהם נדרשו לשלם לחברה תמורת רכישת המניות ממנה, מהלך ששקול לכאורה להוצאה במירמה של כספים מקופת החברה ולפגיעה בה ובבעלי מניותיה.

אלא שבנוסף לכך, ובנוסף לדיווח הכוזב לגבי תאריכי הקצאת האופציות, הרי שהקצאת אופציות "בתוך הכסף", ולא ב"כסף" (מחיר מימוש השווה למחיר השוק ביום ההקצאה), עיוותה באותו הזמן את הדוחות הכספיים של קומברס טכנולוג'י וגררה עמה עבירה נוספת של ניפוח רווחי החברה.

בניגוד למצב היום, שבו כל סוגי האופציות נחשבות לתגמול ולכן מחייבות את החברות לרשום הוצאות בעת הקצאתן - הרי שבאותה התקופה נדרשו החברות לרשום הוצאות תגמול רק בגין אופציות שהוענקו בתוך הכסף, כאשר בגין אופציות שהוענקו "בכסף" או "מחוץ לכסף" לא נרשמו הוצאות כלל.

מסיבה זו נטען כנגד קומברס כי מאחר שבאופן מעשי היא הקצתה אופציות בתוך הכסף, הרי שנדרשה בשל כך לרשום הוצאות תגמול שהיו מפחיתות את רווחיה. הוצאות אלה לא נרשמו בשל הדיווח כאילו הוענקו האופציות "בכסף", ומשום כך נופחו רווחי החברה. 

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא גלובלי ושוקי עולם?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988