האוצר: הזינוק בצריכה הפרטית - עדות לרמת החיים הגבוהה

הכלכלן הראשי באוצר: הצריכה הפרטית הייתה קטר הצמיחה של המשק ועלתה בקצב של 7.3% במחצית הראשונה של השנה, קצב הצמיחה המהיר ביותר מאז 2007 ■ מהם הגורמים ש"תדלקו" את הצריכה הפרטית ומהם הרכיבים שהכבידו על התוצר?

משה כחלון, שר האוצר צילום: תמר מצפי
משה כחלון, שר האוצר צילום: תמר מצפי

הצריכה הפרטית הייתה המנוע המרכזי של הצמיחה, כך עולה מהסקירה השבועית שפרסם היום (א') הכלכלן הראשי באוצר. הסקירה מתמקדת הפעם בנתונים החשבונאיים הלאומיים במחצית הראשונה של 2016.

מנתוני התוצר שפרסמה לאחרונה הלמ"ס, עולה כי המחצית הראשונה של השנה התאפיינה בהאצה בקצב הצמיחה, כאשר התמ"ג צמח בקצב שנתי של 2.9% בתקופה זו, מעל קצב הצמיחה בתקופה המקבילה אשתקד, שעמד על 2% בלבד. הכלכלן הראשי באוצר מציין כי להאצה בצמיחה תרמו כמעט כל שימושי התוצר, בעיקר ההשקעות בנכסים קבועים ובצריכה הפרטית. מנגד, קצב הצמיחה בצריכה הציבורית היה נמוך יותר. כמו כן, העלייה המהירה ביבוא הסחורות והשירותים מיתנה את קצב הגידול של התוצר. 

מנתוני הצמיחה עולה עוד כי הצריכה הפרטית הייתה כאמור הקטר המרכזי של המשק וצמחה בקצב של 7.3% במחצית הראשונה של השנה. מדובר בקצב המהיר ביותר שנרשם מאז הרבעון הראשון של 2007. "הגידול המהיר בצריכה הפרטית התבטא בעלייה של 5.2% בצריכה הפרטית לנפש, נתון המהווה אינדיקטור לרמת החיים במשק", כותב הכלכלן הראשי באוצר.

בהמשך, הוא מפרט את הסיבות ש"תדלקו" את הגידול המהיר בצריכה הפרטית, כגון נתוני שוק העבודה החיוביים, ובהם שיעורי התעסוקה הגבוהים, ההאצה בקצב הגידול של השכר, רמת הריבית האפסית במשק וקצב האינפלציה השלילי, המבטא ירידה במחירי המוצרים והשירותים בישראל. הכלכלן הראשי מציין בנוסף כי הורדת המע"מ וההורדה הצפויה במס ההכנסה תרמו, וצפויים לתרום, לקצב הגידול המהיר של הצריכה הפרטית.

מניתוח רכיבי הצריכה הפרטית עולה כי הגידול המהיר התבטא גם בקצב הגידול של הצריכה השוטפת, המהווה למעלה מ-80% מסך הצריכה הפרטית, עמד על כ-5%. בכך המשיכה למעשה הצריכה הפרטית לשמור על קצב גידול של יותר מ-4%, לאחר שבשנים 2014-2011 עמד קצב הגידול הממוצע על כ-3%.

הצריכה הציבורית צמחה בקצב של 3.8%, האטה ביחס למחצית הראשונה ב-2015. "האישור המאוחר של תקציב המדינה היווה גורם משמעותי בצמיחה המהירה שנרשמה במחצית השנייה של 2015, ואשר תרמה לירידה בקצב הצמיחה במחצית הראשונה (ובעיקר ברבעון הראשון) של 2016", מסבירים באוצר. "רכיבי הצריכה הציבורית מצביעים על ירידה חדה בקצב הצמיחה של הרכישות הביטחוניות המקומיות, אשר גרר ירידה בצריכה הביטחונית. ירידה זו קוזזה בהאצה בקצב הגידול של הוצאות העבודה, הן בצריכה הביטחונית והן בצריכה האזרחית. התפתחויות אלו באו לידי ביטוי בהאטה בקצב הצמיחה של הצריכה הביטחונית מחד, ובהאצה בקצב הגידול של הצריכה האזרחית", נכתב בסקירה.

באוצר מציינים לחיוב גם את השיפור ביצוא הסחורות והשירותים במחצית הראשונה של 2016, שצמח ב-6 החודשים הראשונים בשיעור של 4.9%,הקצב המהיר ביותר מאז המחצית הראשונה של 2013. צמיחה משמעותית נרשמה ביצוא החקלאי וביצוא היהלומים, בעוד יצוא הסחורות התעשייתיות רשם צמיחה נמוכה של 0.3%. מנגד, באוצר מציינים את ההשפעות השליליות של יבוא הסחורות והשירותים, שצמח בקצב של 5.5%, הקצב המהיר ביותר מאז 2013.

מנשיאות הארגונים העסקיים נמסר: "בחציון הראשון נרשם גידול של 9 מיליארד שקל באשראי של משקי הבית. משקי הבית מממנים את רמת החיים בהלוואות, אשר אותן הם יידרשו להחזיר. זו בועת רמת חיים, אשר אינה מתבססת על גידול ממשי בפריון, בשכר וברמת החיים של אזרחי ישראל. כדאי שמשרד האוצר יפעל לצמצם את פער רמת החיים בין ישראל והמדינות המפותחות באמצעות הגדלת הפריון ולא יחפש קיצורי דרך".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא שוק ההון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988