האם ראש הקמפיין החדש של דונלד טראמפ מתעב יהודים?

סטיבן בנון מזוהה עם מה שמכונה "הימין האלטרנטיבי", קואליציה של גורמים ימניים קיצוניים בארה"ב ■ גרושתו: "הוא אמר שיהודים מגדלים את ילדיהם ליצורים מפונקים ומעצבנים, שאוהבים לקטר"

דונלד טראמפ / צילום: רויטרס
דונלד טראמפ / צילום: רויטרס

אולי חשדנו בכשרים. אולי שגינו כאשר תיארנו את דונלד טראמפ כאגו-מניאק משולל רסן ששואף לקנות תפקיד שהוא אינו מסוגל או כשיר למלא רק כדי להשביע בולמוס להכרה ולהוקרה, שאינו יודע שובע.

כלומר, ברור שטראמפ הוא אגו-מניאק משולל רסן, נטול כישורים ו/או טמפראמנט לשמש כנשיא המעצמה הגדולה בתבל. אבל, הגלגול החדש של מטה הבחירות שלו מצביע על אפשרות, שכמיהתו לנשיאות מוזנת לא רק ממעייני האגו, אלא גם מדחף פוליטי, מכיסופים טמירים למחוזות של הימין הקיצוני שעד עתה לבלבו רק בפאתי האינטרנט ובמפגשים של ארגונים לאומניים-גזעניים-אנטישמיים, שכמעט אף פעם לא פילסו דרך למדיה של הזרם המרכזי בארה"ב.

פריחתה של  הלאומנות הלבנה 

ב-17 באוגוסט מינה טראמפ את סטיבן בנון, כוכב זוהר בשמי הימין הקיצוני בארה"ב, ליו"ר הקמפיין שלו לנשיאות. המינוי חולל רעידת אדמה זוטא ביקום הפוליטי האמריקאי. אם בנון הוא עכשיו המוח וספק התכנים של מטה המיליארדר, ברור שהמאבק הברוטלי על הבית הלבן ניטש עתה לא רק בין מועמדת דמוקרטית לבין מועמד רפובליקאי, אלא גם בין הזרם המרכזי של הממסד הפוליטי האמריקאי - הדמוקרטי והרפובליקאי כאחד - לבין אגד של ארגונים ימניים קיצוניים, שבוחלים בממסד הרפובליקאי לא פחות מכפי שהם מתעבים את הממסד הדמוקרטי.

ההתאגדות הזו קוששה לעצמה את המותג האטרקטיבי "הימין החלופי" (Alternative Right, או Alt Right), כלומר: חלופה לחשיבה השמרנית העייפה והממסדית של הזרם המרכזי הרפובליקאי. חסידי "הימין החלופי" גורסים, שהחשיבה הישנה הזו מוטלת כריחיים על צווארה של המפלגה הרפובליקאית ומרחיקה אותה יותר ויותר מהבית הלבן.

מדובר בקואליציה "אמורפית" (על פי הגדרת הבי.בי.סי), או תנועה מבוססת אינטרנט של יחידים וקבוצות שדוגלים באידיאולוגיות של עליונות הגזע הלבן; לאומנות לבנה, שאחד מביטוייה הוא חיתוך ארה"ב לפלחים גיאוגרפיים על פי ההרכב האתני בכל פלח. כך, למשל, העיר ניו-יורק תהיה בירת "ג'ו-לנד".

"הקואליציה האמורפית" מתנגדת כמובן להגירה שאינה לבנה - ותומכת באנטישמיות ובבבדלנות פוליטית וכלכלית. במפלגה הרפובליקאית היו תמיד ניצני גזענות ובדלנות, אבל היא מעולם לא היתה מפלגה גזענית. קברניטיה הקפידו לקצץ כמידת יכולתם עשבים שוטים. לא עוד.

הממסד הרפובליקאי, שנאלץ לחבק את טראמפ כדי לקיים, לפחות כלפי חוץ, דימוי של ארגון מפלגתי מתפקד, נבלע עתה על ידי נוכרים אידיאולוגיים שעקפו אותו מימין. אחרי ניצחונו המוחץ של המיליארדר בפריימריז התברר שהרפובליקאים אינם מריצים אותו לבית הלבן, אלא שהוא משתמש בהם כגלגל רזרבי במכונית המירוץ שלו, בדרך ליעד. עכשיו, כשהימין הקיצוני מריץ את הקמפיין של המועמד הרפובליקאי, יצא האוויר מהגלגל הזה.

סטיבן בנון, ראש המטה של דונלד טראמפ   צילום: רויטרס
 סטיבן בנון, ראש המטה של דונלד טראמפ צילום: רויטרס

"פמיניזם - או סרטן?"

הנפת בנון לראשות הקמפיין של טראמפ חשפה אותו ואת breitbart.com, אתר האינטרנט הימני-קיצוני המשפיע שהוא עמד בראשו קודם למינוי, לסריקה קפדנית של הציבור, המדיה וכמובן של מנהלי המחקר האופוזיציוני בקמפיין של הילארי קלינטון.

בנון נהפך לפתע לכותרת הראשית, על חשבון הבוס שלו. הוא ושופרו האינטרנטי (וממילא טראמפ) לא יצאו מזה טוב. בעצרת בחירות ברינו, נוואדה, ביום ה', החליטה המועמדת הדמוקרטית להתעמת חזיתית עם הפן הגזעני המובלט של מחנה טראמפ, אף שהיא נתנה בכך חשיפה פומבית גדולה ל"ימין החלופי", צמד מילים שהציבור האמריקאי לא שמע עד לפני שבועיים.

"המיזוג דה פקטו בין ברייטבארט לקמפיין של טראמפ משקף הישג ראוי לציון ל'ימין החלופי'", אמרה קלינטון. "... כמובן, תמיד היו שוליים פרנואידיים בפוליטיקה האמריקאית, שוליים שהיו ספוגים במשטמה גזענית, אך מעולם לא היה מועמד לנשיאות של מפלגה גדולה שמשלהב את הפרנויה הזו, מעודד אותה ונותן לה תהודה ארצית רבת-עוצמה... טראמפ מכניס את ארגוני משטמה לזרם המרכזי של הפוליטיקה האמריקאית".

"גזענים (racists) מכנים עתה את עצמם racialists (על משקל realists), כלומר מאמינים בחלוקת המין האנושי לקבוצות ביולוגיות מגוונות המכונות 'גזעים'", אמרה המועמדת הדמוקרטית. "המאמינים בעליונות הגזע הלבן מכנים עתה את עצמם לאומנים לבנים. השוליים הפרנואידים מגדירים עכשיו את עצמם כ'ימין חלופי'. אבל, אש המשטמה יוקדת בכל עצמתה".

והיא דאגה ליידע את קהלה בתכנים המיזוגניים והגזעניים של אתר ברייטבארט: "אני לא ממציאה זאת, אבל יש שם כותרות כמו 'גלולות למניעת הריון הופכות נשים ללא אטרקטיביות ולמשוגעות'; 'משפחה פקיסטנית מכרה את בתה לזנות כדי לממן עלייה למכה'; 'האם אתם מעדיפים שהילדה שלכם תהיה פמיניסטית או שיהיה לה סרטן?'"

טים קיין, שרץ כסגנה של קלינטון, ניסה להחדיר את המסר עמוק יותר. בעצרת בחירות אחרת הוא הזכיר שבין תומכיו של טראמפ אנשים כדייוויד דיוק, לשעבר אשף גדול של קו-קלאקס-קלן ואנטישמי ידוע, שקורא ללבנים להצביע בעד טראמפ "מפני שטראמפ מקדם את הערכים שלנו".

"הערכים של קו-קלאקס-קלן, הערכים של דייוויד דיוק, הערכים של טראמפ  - אינם ערכים אמריקאים", אמר קיין. "אלה אינם הערכים שלנו ואנו צריכים לעשות כל מה שביכולתנו כדי להיאבק בהם ולזכות".

צילום מסך של עמוד הבית באתר breitbart.com
 צילום מסך של עמוד הבית באתר breitbart.com

בנון אנטישמי? גרושתו בטוחה שכן

האם '"ימין החלופי" אנטישמי כמו קו-קלאקס-קלן, למשל? הנה הזווית של ד"ר ניקול המר, פרופסור (אורח) להיסטוריה אמריקאית באוניברסיטת וירג'יניה ומחברת הספר "שליחי הימין", שעומד לצאת לאור: "אנשי הימין החלופי רואים בתקינות פוליטית את האיום הגדול ביותר על חירותם. לכן, הם מאמינים שכאשר הם משמיעים התבטאויות גזעניות או אנטישמיות, זו אינה פעולה שמבטאת משטמה אלא פעולה שמביעה חירות".

breitbart.com נחשב כבמה הראשונה במעלה של "הימין החלופי". הגישה שלו ליהודים מאלפת. ביום שבו מונה בנון ליו"ר הקמפיין של טראמפ, מתח האתר ביקורת ארסית נגד הארגון היהודי החשוב "הליגה נגד השמצה"' תחת הכותרת הבאה: "'הליגה' מתארת את תכנית טראמפ לאסור (כניסת) אנטישמים לארה"ב כתכנית אנטישמית". התכנית שעליה מדברת הכותרת היא יוזמתו של טראמפ לאסור כניסת מוסלמים לארה"ב.

"איך יכול ארגון יהודי לצאת נגד תכנית כזו?" מתפלץ כותב המאמר מזעם. "לרוע המזל, מבחינת הרוב המכריע של היהודים האמריקאים, ליברליזם הוא הרבה יותר מאשר עוד רכיב חשוב של היהדות; בשבילם ליברליזם הוא היהדות ומכאן, הליברליזם הוא דתם... ככל שהיהודים האמריקאים נעים יותר ויותר שמאלה, הם נעשים לא רק פחות קשורים לישראל ועוינותם כלפיה הולכת וגדלה.

"ארגונים שמאלניים אנטי-ישראליים כגון ג'יי סטריט והקרן החדשה לישראל מתנגדים לסנקציות נגד מדינות טרוריסטיות כאיראן, אך תומכים בסנקציות נגד ישראל", ממשיך הכותב. "הם מתנגדים לחרם נגד כל המדינות, חוץ מישראל, ובה בעת הם תומכים בהחלטות אנטי-ישראליות באו"ם. הם מאשימים פוליטיקאים פרו-ישראליים כטד קרוז או מייק פנס (שרץ כסגנו של טראמפ) שהם נגועים באנטישמיות מפני שהם תומכים בישראל חזקה ומגנים על החירות הדתית של יהודים בארה"ב".

מאמר אחר ב-breitbart.com, באותו יום, מסתער על ביל קריסטול, העורך של "וויקלי סטנדארד" ואחד מידידיה החזקים ביותר של ישראל בוושינגטון. קריסטול, יהודי, אחד מראשי התנועה "טראמפ - לעולם לא", מושמץ כ"בוגד יהודי... אחד שמשחק בקלף האנטשימיות".

בנון עצמו, כך למדנו בסוף השבוע, לא ממורק מבוץ אנטישמי. מתברר שבהליך גירושין ב-2007, הוא ניסה למנוע מאשתו דאז, מארי לואיז פיקארד, לרשום את בנותיהם לבית-ספר אקסקלוסיבי בלוס-אנג'לס בנימוק שיש במוסד יותר מדי יהודים. במסמכים משפטיים של הליך הגירושים , שהשיגה רשת NBC, מצוטטת פיקארד: "הוא (בנון) אמר שאינו אוהב יהודים ושהוא אינו מרוצה מהדרך שבה הם מגדלים את ילדיהם והופכים אותם ליצורים מפונקים ומעצבנים, שאוהבים לקטר. הוא אמר שהוא אינו רוצה שבנותיו ילמדו עם יהודים". דוברת של בנון הכחישה את הדברים.

בנון אף שאל, לפי הדיווח, את פיקארד האם לא מפריע לה שבית-ספר אחר שוכן במבנה ששימש פעם בית-כנסת. בשיחה שהוא ניהל עם מנהל בית-ספר שלישי, הוא שאל מדוע יש כל כך הרבה ספרי חנוכה במוסד. אלו לא היו גירושים קלים, כמסתבר. פיקארד התלוננה במשטרה שבנון הכה אותה ואחר-כך איים עליה שלא תעיד נגדו במשפט. המשפט אכן לא התקיים מפני שפיקארד לא הופיעה.

טראמפ ובנון ידידים טובים מזה שנים. האם המיליארדר אחראי למאמרים באתר של בנון שהתפרסמו לפני שזומן לקמפיין, או להתבטאויותיו הפרטיות? בוודאי שלא. השאלה החשובה היא איך טראמפ בחר באדם כזה לתפקיד הבכיר ביותר בקמפיין שלו, האם לא טרח לערוך תהליך סינון? ואולי הוא בחר בו דווקא מפני שידע עם מי יש לו עסק?

 

צרו איתנו קשר *5988