זוהר לוי מציע 600 מיליון שקל על 40% ממניות מבני תעשייה

לוי, בעלי סאמיט, מנסה לעקוף את חוק הריכוזיות ולרכוש כמחצית בחברה הבת של כלכלית ירושלים ■ חברה מאיי הבתולה הציעה שלשום 530 מיליון שקל על 28% ממניות כלכלית

זוהר לוי / צילום: תמר מצפי
זוהר לוי / צילום: תמר מצפי

חברת סאמיט  נדל"ן שבשליטת איש העסקים זוהר לוי מבקשת לעקר מתוכן את הצעת הרכש שהגישו האחים עופר ונתי סיידוף לרכישת השליטה בקבוצת הנדל"ן כלכלית ירושלים , על רקע החשש מהצלחת ההצעה. הגישה היום סאמיט, בעלת המניות הגדולה בכלכלית, הצעה לרכוש מידי החברה 39.17% ממניות החברה הבת מבני תעשייה , ולחתום עמה על הסכם הצבעה ושליטה משותפת במבניה תעשייה. עם זאת, לוי מדגיש בהצעתו כי ניהול מבני תעשייה יתבצע בידי סאמיט, ובתמורה הוא עצמו יתפטר מדירקטוריון כלכלית ירושלים.

כלכלית ירושלים מחזיקה כיום ב-78.35% ממניות מבני תעשייה, כך שמדובר במחצית מהחזקותיה. לפי הצעת סאמיט, התמורה בגין המניות תחושב על בסיס ההון העצמי של מבני תעשייה, כשהוא מותאם לאחזקותיה בחברת סויטלנד (זרוע הנדל"ן של קבוצת כלכלית ירושלים באוקראינה וביילורוסיה), כך שהתמורה נאמדת ביותר מ-600 מיליון שקל.

סאמיט מחזיקה כיום ב-19.4% ממניות כלכלית ירושלים, אולם אינה יכולה להגדיל את החזקתה אל מעבר לרף של 25%, בשל מגבלות חוק הריכוזיות. מגבלות אלו מונעות מחברה ציבורית בישראל לרכוש קבוצה בעלת שתי שכבות (או יותר) של חברות ציבוריות בישראל, מאחר שבמקרה כזה היא תהפוך לפירמידה בעלת שלוש שכבות בחברות ציבוריות, שהיא אסורה לפי חוק הריכוזיות (פירמידות שכבר קיימות מחויבות להתפרק עד סוף 2019).

במצב הנוכחי, מעורבת סאמיט בניהול קבוצת כלכלית באמצעות בעל השליטה בה, זוהר לוי, שמכהן כדירקטור בכלכלית ירושלים (לצד עוד שני דירקטורים מטעמו) אלא שהצעת הרכש הגישו השבוע האחים עופר ונתי סיידוף, שחיים ופועלים בארה"ב, לרכישת כ-30% ממניות כלכלית ירושלים בתמורה ל-533 מיליון שקל, שינתה את פני הדברים עבור לוי ואילצה אותו לבחור בין היענות להצעה ולבין המשך האחזקה במניות כלכלית תחת נטילת הסיכון שיהפוך לבעל מניות מיעוט אם זו אכן תתקבל.

תחת זאת, בחר לוי באפשרות שלישית ומפתיעה, כאשר העביר היום הצעה לכלכלית ירושלים שמוציאה ממנה את השליטה בחלק מנכסיה האיכותיים ביותר, ומצמצמת את האטרקטיביות שלה עבור בעלי שליטה חדשים.

לוי העניק לדירקטוריון כלכלית ירושלים חודש ימים לשקול את ההצעה לפני שזו תפקע. בהודעה לבורסה, מציינת סאמיט כי היא מאמינה שיש לה את היכולת, האמצעים, הניסיון והידע, על מנת לייצר ערך מוסף לבני תעשייה ודרך כך גם לכלכלית ירושלים, אשר כאמור תמשיך להחזיק ב-39.17% ממניות מבני תעשייה.

סאמיט מונה מספר יתרונות הנובעים מהצעה. ראשית, מדובר לדבריה במהלך שיהווה מימוש אפקטיבי של כ-25% מנכסי קבוצת כלכלית ירושלים, כך שלאחריו יוותרו בידי הקבוצה נכסים בשווי של כ-9 מיליארד שקל. בנוסף, תביא המכירה כאמור להזרמת הון של יותר מ-600 מיליון שקל לקופת כלכלית ירושלים, ולהורדת הנטל התזרימי הנובע לה מהשליטה במבני תעשייה (כ-2.9 מיליארד שקל בשנים הקרובות). מצב כזה, יביא לדברי סאמיט לשיפור אדיר בחוסן הפיננסי בדירוג האשראי של כלכלית ירושלים, ויאפשר לה לחזור ולחלק דיבידנדים בתוך זמן קצר.

אולם מעבר לכך, מדגישה סאמיט כי המהלך יוריד מכלכלית ירושלים נטל ניהולי הנובע מאחריותה לניהולם כ-750 נכסים של מבני תעשייה בארץ ובעולם (691 מהם בישראל). כך, שלאחר המכירה יהפכו כלכלית ירושלים והחברה הבת דרבן, לדברי סאמיט, לחברה פשוטה לניהול בעלת 67 נכסים מניבים בלבד, וכן עם פוטנציאל השבחה רב מיזום ופיתוח של קרקעות שבבעלותה באזור ת"א בהיקף של מאות אלפי מ"ר.

מדובר בשתי קרקעות בת"א (ברחוב הסוללים וברחוב עמינדב), אחת בחולון ואחת בכפר סבא. סאמיט מדגישה כי גיוסי ההון ומימושי הנכסים שביצעה כלכלית ירושלים בשנה האחרונה, הביאו עמם יציבות פיננסית לטווח של 18-24 חודשים. אולם לדבריה, על הקבוצה עדיין רובץ נטל תזרימי גדול מאוד יחד עם אתגרים נדלניים רבים הדורשים יכולות פיננסיות וניהוליות כאחד.

כך למשל, צפוי לה גרעון תזרימי של 1.55 מיליארד שקל בסוף 2019, שכיסויו תלוי במידה רבה במימוש נכסים בחו"ל, במחזור חובות משמעותי ובהסתמכות על מצב שוקי ההון והנדל"ן. לדברי סאמיט, הצעתה תביא עמה הפחתת שיעור החוב של קבוצה מסך הנכסים בישראל, מ-95% ל-38%, ועודפי מזומן של 450 מיליון שקל במקום הגירעון המדובר.

ההעתה שהגישה סאמיט, הגיעה כאמור בעקבות הצעת הרכש שהגישו האחים סיידוף לכ-30% ממניות כלכלית ירושלים. ההצעה הוגשה במחיר של 7.25 שקל למניה, המשקף הנחה של 16% על מחיר מניית כלכלית ירושלים בבורסה, כך שלכאורה הוא אינו אטרקטיבי בעבור מרבית משקיע החברה.

אולם חלק מהמשקיעים, ובמיוחד אלו שרכשו בשנה האחרונה חבילות גדולות של מניות במחירים נמוכים יותר - למשל בשתי הנפקות ההון שביצעה כלכלית ירושלים או במכירת חלק ממניות בעל השליטה הקודם אליעזר פישמן ע"י בנק לאומי - עשויים למצוא את ההצעה של האחים סיידוף כאטרקטיבית עבורם, למרות המחיר שבו היא נוקבת.

כך למשל, השקיע השנה איש העסקים דוד פורר 177 מיליון שקל ברכישת נתח של כ-12% מכלכלית ירושלים במסגרת הנפקת ההון שבוצעה בפברואר ובמכירת מניות פישמן בחודש שלאחר מכן. באותה הנפקה, גם קיבל פורר 8.3 מיליון אופציות הניתנות למימוש למניות, כך שמכירת מלוא המניות יחד עם מימוש האופציות יבטיחו לו תמורה של 239 מיליון שקל ורווח מדהים של 62 מיליון שקל בתוך כחצי שנה בלבד.

גם סאמיט עצמה, השקיעה באותם מועדים 286 מיליון שקל ברכישת 19.4% ממניות כלכלית וקיבלה במקביל עוד 13.7 מיליון אופציות. כך שהיענות מלאה מצדה להצעה תשלשל כעת לקופתה 386 מיליון שקל ותייצר לה רווח של 100 מיליון שקל.

עוד שני גופים מוסדיים מורווחים בעשרות אחוזים על השקעות ענק שביצעו בהנפקות כלכלית ירושלים בשנה האחרונה. קופות הגמל של אלטשולר שחם למשל, מחזיקים בכ-9.6% מהחברה לאחר שרכשו בהנפקה במארס מניות ב-155 מיליון שקל ויחד עם האופציות שקיבלו בהנפקה, משקפת להם הצעת הרכש רווח של כ-45 מיליון שקל.

הגדילה לעשות חברת הביטוח הפניקס, שהשקיעה כבכר בהנפקה הפרטית ביצעה כלכלית בנובמבר אשתקד, והמשיכה לרכוש הן בהנפקה במארס והן במכירת המניות של פישמן. כיום מחזיקה הפניקס בכ-10.4% מכלכלית והצעת הרכש משקפת לה פוטנציאל לרווח של כ-55 מיליון שקל על השקעות של כ-165 מיליון שקל, בתוך פחות משנה.