משהב"ט: הקלות ביצוא הבטחוני - לצד הגדלת הקנסות לחברות

הקנס המינהלי המרבי יועלה ממיליון ל-5 מיליון שקל ■ תורחב רשימת המדינות שלגביהן לא יידרש רישיון לשיווק מוצרים בלתי מסווגים

דובי לביא / צילום: אייל יצהר
דובי לביא / צילום: אייל יצהר

האגף לפיקוח על היצוא הביטחוני (אפ"י) שבמשרד הביטחון מתכוון להקשיח את מדיניותו כלפי חברות שמפירות את חוק הפיקוח על היצוא הביטחוני ולהגדיל משמעותית את הקנס המינהלי שמוטל עליהן, לסכום מרבי של 5 מיליון שקל. כיום גובה הקנס המרבי שבסמכות משרד הביטחון להטיל הוא מיליון שקל.

לדברי ראש אפ"י, דובי לביא, הקנסות שגובהם 5 מיליון שקל יוטלו במקרים של הפרת חוק הפיקוח על חברות שמכרו בהיקף של יותר מ-80 מיליון דולר במשך שלוש שנים רצופות.

הקשחת המדיניות כלפי חברות שמייצאות נשק ואמצעים שחייבים בקבלת רישיונות שיווק ויצוא ממשרד הביטחון במסגרת הליך מקדים, באה בעקבות הביקורת על כך שבקנס מינהלי שגובהו כמיליון שקל אין כדי להרתיע חברות סוררות. לדברי לביא "כשהקנס שיוטל על חברה הוא 5 מיליון שקל מהרווח שלה - מדובר בסכום משמעותי גם לתאגיד גדול".

חרף המגמה להחמיר בקנסות כלפי חברות ויצואנים ביטחוניים המפירים את חוק הפיקוח על היצוא הביטחוני, ראש אפ"י הבהיר בשיחה עם "גלובס" כי "התעשיות הביטחוניות הישראליות ברובן המוחלט ממושמעות, אחראיות ונשמעות לחוק הפיקוח. במהלך עשור שבו האגף לפיקוח על היצוא פועל במשרד הביטחון, התקיים תהליך של התבגרות גם מצד המערכת וגם מצד החברות עצמן: גם החברות הגדולות ביותר לא אוהבות להגיע למצב שבן הן מזומנות לשימוע בגלל חשד להפרה. זה שילוב של קנסות עם פגיעה בתדמית ואף חברה לא רוצה להיות שם".

היום (ב') קיים אפ"י את הכנס השנתי שלו בהשתתפות בכירים במערכות הביטחון, בהם שר הביטחון, אביגדור ליברמן, ומנכ"ל המשרד, האלוף (במיל') אודי אדם, ונציגים של החברות הביטחוניות המייצאות. הכנס נערך בסימן של עשור להקמת האגף, שאמון על מתן רישיונות יצוא ורישיונות שיווק של מוצרי החברות הביטחוניות ברחבי העולם- במטרה להגן על האינטרסים הביטחוניים של המדינה ולמנוע זליגה של טכנולוגיות, מידע וציוד ביטחוני למדינות אויב ולארגונים עוינים.

בכנס חשף ראש האגף לביא כי לצד החמרת הסנקציות על חברות שמפירות את חוק הפיקוח על היצוא הביטחוני, תימשך המגמה להקל על יצוא של אמצעים ביטחוניים שאינם מסווגים שהחלה כבר לפני כשנתיים. זאת, תוך הרחבת רשימת המדינות שלגביהן קיים פטור מקבלת רישיונות שיווק של מוצרים בלתי מסווגים. מדובר ברשימה של 98 מדינות.

לדברי לביא, ההקלות כוללות גם מתן רישיונות יצוא ושיווק במסלולים מזורזים במקרים מיוחדים; פטור מהרחבת רישיון שיווק באמצעות גורם ביניים - כך שיצואן עם רישיון שיווק לא יצטרף לבקש רישיון נוסף עבור חברה זרה שתשווק את מוצריו בחו"ל; הארכת תוקף רישיונות השיווק מ-3 שנים ל-4 שנים; עדכון בצו ציוד לחימה, באופן שיצוא של כלי טייס בלתי מאוישים ומוצרי לוויינות למטרות אזרחיות שעומדים בסטנדרטים שנקבעו באמנת וסנהאר, אמנה בינלאומית המסדירה פיקוח על טכנולוגית דו-שימושיות, לא יפוקחו.

בתחילת השנה נגנזה יוזמה שהובילו אפ"י ומטה הסייבר שבמשרד ראש הממשלה, להחיל רגולציה על יצוא של מוצרי סייבר המפותחים בישראל באופן שעורר חשש בקרב ראשי תעשיית הסייבר. אלה טענו כי יש במהלך כדי להדיר השקעות חדשות בתחום בישראל וכדי להוביל להעתקת פעילות של חברות סייבר מקומיות לחו"ל.

בעקבות הסערה, ובהתערבות ראש הממשלה, בנימין נתניהו, המדינה חזרה בה מהכוונה לחייב כל עסקת יצוא בסייבר בקבלת אישור מאפ"י ויישמר המצב הקיים. לדברי לביא "כרגע תחום הסייבר מפוקח בהתאם לסטנדרטים של אמנת וסנהאר. ייתכן שיחולו באמנה זו שינויים, אך הם כנראה ייכנסו לתוקף רק בסוף 2017".

על פי נתונים שמשרד הביטחון מסר בחודש יוני, במהלך 2015 הוגשו לאפ"י כ-40 אלף בקשות חדשות לקבלת רישיונות שיווק של נשק, מערכות ורכיבים לכ-190 מדינות. מדובר בירידה בשיעור של 20% ביחס ל-2014. הירידה הוסברה בהרחבת רשימת המדינות שלגביהן קיים פטור מקבלת רישיונות שיווק. באותה השנה הוגשו למשרד הביטחון כ-9,000 בקשות לקבלת רישיונות יצוא - ההליך המקדים שלפני רשיון שיווק - לכ-130 מדינות - עלייה של 13%.

עוד עולה מנתוני משרד הביטחון כי בשנה שעברה אירעו 176 מקרים שבהם עלה חשד שחברות או יצואנים ביטחוניים הפרו את חוק הפיקוח על היצוא הביטחוני, אך רק מספר יצואנים נקנסו בסכום מצטבר של כ-2.8 מיליון שקל.

נכון לשנת 2015, במרשם היצוא הביטחוני רשומים כ-1,400 יצואנים המחזיקים בקרוב ל-200 אלף רישיונות שיווק פעילים. היצוא הביטחוני של ישראל הסתכם בשנה שעברה בכ-5.7 מיליארד דולר, עלייה קלה ביחס לעומת 5.6 מיליארד דולר בשנת 2014.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988