השיטות להלבנת הון ולמימון טרור באמצעות הצ'יינג'ים

בעשורים החולפים, מחוץ למסכי הרדאר האכיפתי של הרשויות, הפך שוק נותני שירותי המטבע (הצ'יינג'ים, חלפני כספים) לאחד ממוקדי הפעילות העיקריים של הכלכלה השחורה בישראל. גורמים עברייניים חדרו לענף, אנשי-קש נרשמו כנותני שירותי מטבע, בשעה שהנהנה מהפעילות הוא ארגון פשיעה, ונוצרו רשתות שלמות המעניקות תשתית נוחה להעלמת מסים ולהלבנת הון, בהיקף נרחב בין כותלי הצ'יינג'ים.

כפי שדווח ב"גלובס", שורת מהלכי חקיקה שעברו לאחרונה להקמת רשות מיוחדת לפיקוח על הצ'יינג'ים ועל עסקי אשראי אחרים, הרחיבו את חובות הדיווח, והעניקו סמכויות אכיפה לרשויות להילחם בתופעה. במקביל, סימן מנהל רשות המסים, משה אשר, את הצ'יינג'ים כיעד משמעותי של הרשות, ופעל להגברת הפיקוח על התחום. זאת, בין היתר על-ידי קידום תיקון חקיקתי הקובע כי בתי-עסק להמרת כספים (צ'יינג'ים) יחויבו לדווח לרשות המסים על כל פעילות בסכום של יותר מ-50 אלף שקל, וכן על-ידי עריכת מבצעי אכיפה בעסקים.

למעשה, כל גורמי האכיפה החליטו להתמקד בתחום שירותי המטבע, והצהירו כי בכוונתם לצמצם את האפשרות להשתמש בצ'יינג'ים כצינור להעברת כספים אסורים.

המאבק "לנקות" את התחום, נמשך כל העת. במסגרתו, פועלת גם הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, בראשות ד"ר שלומית וגמן-רטנר, להשביח את המידע המגיע אליה מהצ'יינג'ים על פעילות חריגה של לקוחות. במסמך שעתיד להישלח לנותני שירותי המטבע בימים הקרובים, והגיע לידי "גלובס", מסמנת הרשות לאיסור הלבנת הון את הנורות האדומות שעל נותני שירותי המטבע לשים לב אליהן, ולדווח עליהן לרשות. אם לא יעשו זאת, יהיו חשופים לאכיפה פלילית נגדם, כמשתפי-פעולה.

מסמך "הנורות האדומות" חתום על-ידי שרונה בן-שטרית, ראשת אגף איסוף ובקרה ברשות לאיסור הלבנת הון, ונערך יחד עם ילנה וולקוב, מרכזת בכירה בסקטור נותני שירותי מטבע באוצר; ואמיר ליברמן, סגן ראשת אגף איסוף ובקרה.

בין הפעולות המצוינות במסמך, מבקשת הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור לשים לב למקרים שבהם עולה חשד לפיצול עסקאות - כאשר לקוח מבצע עסקאות בסכומים הנמוכים מסף חובת הדיווח, בימים סמוכים, והסך הכולל שלהן עולה על סף הדיווח; מקרים שבהם מועברים כספים למדינות זרות באופן מעורר חשד; מקרים שבהם מבוצעות פעולות המרת כספים בהיקפים חריגים יחסית להיקפים הרגילים של הלקוח ועוד.

במסמך שנשלח לנותני שירותי המטבע צוין, כי "לא פעם, מלביני הון, ארגוני פשיעה, גורמים עבריינים, ארגוני טרור ומממני טרור, מנצלים את שירותיהם של נותני שירותי מטבע לצורך ביצוע פעילות פיננסית כחלק מהליך הלבנת הון ומימון טרור. דפוסי פעילות אלה כוללים שימוש נרחב בפעילות מזומן, שימוש באנשי-קש, שימוש בסחר בינלאומי והעברות כספים באמצעות נותני שירותי מטבע ומערכות העברות כספים בלתי פורמליות.

"יחד עם זאת", נכתב, "היכרות טובה יותר של נותני שירותי המטבע עם דפוסי הפעולה של גורמים העוסקים בהלבנת הון ומימון טרור, וכן היכרות עם מאפיינים ייחודיים החוזרים ונשנים בפעילות זו, יש בה כדי לסייע לכם באיתור מקרים נוספים בעלי דפוסים ומאפיינים דומים, והעברת דיווחים בלתי רגילים לרשות בהתאם".

פעולות ניכיון צ'קים בהיקף חריג

בישראל פועלים כ-2,000 נותני שירותי מטבע (רשמיים), שמחזור פעילותם הכספית עומד על כ-150 מיליארד שקל בשנה. זאת, בלי להביא בחשבון נותני שירותי המטבע שאינם רשומים ולא הוציאו רישיון כחוק.

לפי נתוני הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, 10% מהעבריינים מלביני ההון שנתפסו בשנת 2015 עשו שימוש בנותני שירותי מטבע.

על-פי חוק איסור הלבנת הון, נותני שירותי המטבע מחויבים לדווח לרשות לאיסור הלבנת הון באופן שוטף על פעולות המבוצעות אצלם מעל סף של 50 אלף שקל.

בנוסף, אנשי הצ'יינג'ים מחויבים לדווח באופן "וולונטרי" - על-פי שיקול דעתו של המוסד הפיננסי, בהתבסס על היכרותו עם הלקוח ודפוס הפעולות העסקיות שלו - על פעולות שמעלות חשד להלבנת הון. כלומר, פעילות בחשבון שיש חשש, כי היא פעילות האסורה לפי חוק איסור הלבנת הון ואיסור מימון טרור.

לפי דוח הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור נרשמה בשנה שעברה עלייה בדיווחים "הבלתי רגילים" מסקטור נותני שירותי המטבע, המהווים כ-6.8% מכלל הדיווחים הבלתי רגילים לשנת 2015. עם זאת, ברשות מבקשים להגביר את הדיווחים המגיעים, ולחדד את המקרים אשר אמורים לעורר חשד בקרב נותני שירותי המטבע, כי מנצלים אותם לרעה לצורך הלבנת הון ו/או העלמות מס.

במסמך ששיגרה הרשות לאיסור הלבנת הון, בשיתוף עם יחידת נותני שירותי מטבע במשרד האוצר ורשות המסים, לנותני שירותי המטבע, מפורטים מקרים שבהם דווחו חשדות שונים לשימוש לרעה בצ'יינג'ים, ואשר אמורים להדליק את הנורות האדומות כאשר הם מתרחשים.

"מטרת מסמך זה הינה להנחות נותני שירותי המטבע, בנוגע לאופן הדיווח הנדרש של דיווחים בלתי רגילים. אין בו כדי למצות את כל המצבים שבהם חלה חובת הדיווח, והוא אינו כולל את כל הדגשים לדיווחים בלתי רגילים, כי אם את עיקרי הדברים בלבד", נכתב במסמך.

העברות חוזרות או פיצול עסקאות

בין המקרים, מפורט במסמך דיווח על היקף פעילות חריג של לקוח. בעל הצ'יינג' דיווח, כי מניתוח פעילות של לקוח עלה כי הלקוח ביצע מספר רב של פעולות ניכיון צ'קים בהיקף חריג ביחס לפעילות שאר הלקוחות.

מדובר בפעולות ניכיון צ'קים אשר בוצעו על-ידי הלקוח בגינן הועבר לו תשלום במזומן. חלק מהפעילות בוצעה באמצעות צ'קים המשוכים על מוסדות פיננסיים מהרשות הפלסטינית. היקף הפעילות החודשי הממוצע של לקוחות החברה עומד על כ-70 אלף שקל, ונמצא כי היקף פעילות הלקוח היה חריג יחסית להיקף הפעילות הממוצע של לקוחות החברה.

מקרה נוסף שניתן כדוגמה לנורה אדומה הוא של העברות בנקאיות חוזרות מספר פעמים בחודש על-ידי אותו לקוח, שבו התעורר חשד לפיצול עסקאות.

מהדיווח שמסר בעל הצ'יינג' לרשות עלה, כי לקוח א' העביר סך של 185 אלף שקל, באמצעות מספר העברות בנקאיות בחודש מסוים, כאשר באחד הימים באותו חודש בוצעו ארבע העברות בנקאיות נפרדות למוטבים שונים במדינה זרה; וכעשרה ימים מאוחר יותר בוצעה העברה בנקאית נוספת למוטב אחר במדינה אחרת.

במקרה נוסף, דיווח עסק על לקוח שהחליף שטרות בשווי של כ-50 אלף שקל, ועלה בעסק החשד שמטרתו של הלקוח לעקוף את חובת הדיווח. הלקוח החליף שטרות ישנים (אדומים) של 200 שקל בשטרות חדשים (כחולים), בסכום כולל של כ-50 אלף שקל.

נורה אדומה אמורה להידלק גם כאשר מפוצלות - בלי סיבה נראית לעין - פעולות ניכיון צ'קים במועדים סמוכים. כך, בעל עסק לשירותי מטבע דיווח כי ג', שהוא לקוח קבוע ובעצמו נותן שירותי מטבע בעיסוקו, מבצע בעסקו (של בעל הצ'יינג') ניכיון-משנה לצ'קים, שייתכן שחלק מהפעילות נעשית תוך פיצול עסקאות. מהדיווח עלה, כי בין ספטמבר למרץ בשנה מסוימת, בוצעו כ-90 עסקאות ניכיון-משנה, כאשר לעיתים מבוצעות העסקאות ברצף יומיומי וסכום העסקאות מעל סף הדיווח, ולעיתים מדובר בעסקאות מתחת לסף הדיווח.

בעל הצ'יינג' בחר לדווח על חברו למקצוע, היות שישנן פעולות שנעשו ברצף יומיומי והסכום הכולל עבר את סף הדיווח. לדוגמה, ישנן עסקאות שנעשו במרווח של 48 שעות ועשויות להיחשב לפיצול אסור של עסקאות.

מקרה אחר המפורט במסמך של הרשות לאיסור הלבנת הון הוא ליקויים שנתגלו בביקורת שערך אחד הצ'יינג'ים בחברה שלה סיפק שירותים. מהדיווח עלה, כי לקוח ד' החל לבצע פעולות של ניכיון צ'קים בסכומים די גבוהים, אך עדיין נמוכים מסף הדיווח. זאת, בקשר לצ'קים המשוכים על-ידי חברה מסוימת, וכאשר מספרי הצ'קים רציפים; אולם נמצא, כי צ'קים נוספים של אותה חברה הגיעו לניכיון גם דרך לקוחה נוספת. בנוסף, לקוח ד' ביצע שתי פעולות ניכיון יום אחרי יום, כאשר כל אחת מהן נמוכה מסף הדיווח, אך סך העסקאות היה מעל סף הדיווח. למיטב ידיעת הצ'יינג, ללקוח ד' אין תיק עוסק מורשה.

עוד דיווח הצ'יינג', כי ביום מסוים ביצע לקוח ד' ניכיון צ'ק בודד בסך כ-41 אלף שקל ואת התמורה קיבל במזומן; כעשרה ימים מאוחר יותר, ביצע ד' ניכיון צ'ק נוסף המשוך על אותו מושך, בסכום של 42 אלף שקל במזומן; ויומיים אחר-כך ביצע פעולת ניכיון צ'ק בסכום 25 אלף שקל במזומן. שלושה שבועות מאוחר יותר הגיע ד' לביצוע פעולות ניכיון של שלושה צ'קים, בסך כולל של 40 אלף שקל, ואת התמורה ביקש לקבל בהעברה בנקאית; ויום למחרת ניכה צ'ק בודד נוסף על סך 40 אלף שקל תמורת מזומן.

חשבונות מאותו IP, בזהויות גנובות

במקרה נוסף, שדווח לרשות ואמור להדליק נורות אדומות בקרב נותני שירותי המטבע, התעורר חשד לביצוע פעולה עבור אדם אחר, בניגוד להצהרת הלקוח.

מהדיווח לרשות לאיסור הלבנת הון עלה, כי לקוח הגיע למשרדי הציי'נג' וטען שהוא הבעלים של חברה מסוימת, וביקש לבצע עסקת ניכיון בסכום של 50 אלף שקל במזומן. זו הייתה הפעם השנייה שהוא הגיע לבצע עסקת ניכיון כשהוא מלווה בחבר, שגילה עניין רב בגובה העמלות והתשלום, ועל פניו נראה כי הוא מסייע לחברה בקבלת האשראי.

דגל אדום נוסף מבקשת הרשות להציב כאשר מבוצעות עסקאות צ'קים מול טריטוריה בסיכון. אחד הצ'יינג'ים דיווח, כי לקוח שלו ביצע עסקה להמרת ארבעה צ'קים מהשטחים, בסך כ-50 אלף שקל.

מקרה אחר שדווח כלל החלפת מזומנים תמורת צ'קים של נותן שירותי המטבע, באופן שעורר חשד לפיצול עסקאות, כדי לא להגיע לסף הדיווח.

מהדיווח עלה, כי לקוח נ' הגיע לצ'יינג' עם 120 אלף שקל במזומן, וביקש לקבל תמורתם שלושה צ'קים של הצ'יינג' בסכומים שווים, וכן שכל צ'ק יירשם בתאריך שונה.עוד מבקשת הרשות לאיסור הלבנת הון לשים לב להעברות לחו"ל בסכומים גבוהים מ-5,000 שקל ולמקרים שבהם מתעורר חשש לגניבת זהויות ולהתחזות. כך, ממסמך "הנורות האדומות" עולה, כי אחד מנותני שירותי המטבע דיווח לרשות אשתקד, שבמסגרת ניטור פעילות בלתי רגילה שגרתית, זוהו מספר לקוחות ממדינה זרה שמניתוח אופי פעילותם עולה, כי אף שמדובר בלקוחות שונים, כלל החשבונות נפתחו מאותם מספרי IP ובאמצעות אותם מכשירים.

לאור הקשרים הללו, עלה החשד, כי מדובר בגורם אחד העושה שימוש במספר זהויות לגיטימיות לכאורה. כמו כן, התעורר חשש שמדובר בזהויות גנובות.

מניסיון תחקור שבוצע באמצעות הרשת החברתית, על-ידי פנייה לאנשים שבאמצעות פרטי הזיהוי שלהם נפתחו החשבונות, התקבלו תשובות כי הם אינם מכירים בפעילות זאת.

במסמך "הנורות האדומות" של בן-שטרית מהרשות, וולקוב מהאוצר, וליברמן, מהרשות, צוין, כי "בתקופה האחרונה אנו עדים לגידול משמעותי בהיקף הדיווחים הבלתי רגילים המתקבלים ברשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, מסקטור נותני שירותי מטבע.

"אנו מאמינים כי הגידול בהיקף ובאיכות הדיווחים הינו חלק ממגמה ארוכת טווח, אשר משקפת מספר תמורות חיוביות בסקטור בשנה האחרונה, כגון עלייה במודעות ובמקצועיות של הגורמים הפעילים בסקטור הנש"מים, קיום מספר רב של כנסי הדרכה מקצועיים על-ידי הרשות לאיסור הלבנת הון, בשיתוף עם יחידת נותני שירותי מטבע, אשר הובילו להטמעה אפקטיבית יותר של המשטר, פעולות ביקורת ואכיפה שבוצעו ע"י מחלקת הפיקוח ביחידת נותני שירותי מטבע, זמינות של מסמכי הדרכה מקצועיים של המפקח ופרסומים נוספים, וכניסת גורמי ייעוץ מקצועיים פרטיים".

לצד מגמה זו, צוין, מבקשים ברשות לאיסור הלבנת הון למקד את תשומת-הלב לנושא איכות המידע המועבר.