מנכ"ל ג'יי.פי מורגן: "זה זמן טוב להעלות ריבית בארה"ב"

ג'יימי דיימון, מנכ"ל הבנק הגדול בארה"ב, חושב שהגיע הזמן לפעולה מצד הפדרל ריזרב: "בדרך-כלל העלאת ריבית זה דבר טוב, לא רע, אבל אשאיר להם את העיתוי המדויק"

ג'יימי דיימון / צילום: בלומברג
ג'יימי דיימון / צילום: בלומברג

מנכ"ל בנק ג'יי.פי מורגן צ'ייס, ג'יימי דיימון, אומר שהפדרל ריזרב צריך להעלות את הריבית בארה"ב - ומוקדם יותר מאשר מאוחר.

"בואו רק נעלה את הריביות", אמר דיימון בדיון במועדון הכלכלי בוושינגטון. "הפד צריך לשמור על אמינות. אני חושב שזה הזמן להעלות את הריבית. בדרך-כלל זה דבר טוב, לא רע. חזרה למצב נורמלי היא דבר טוב".

מועצת הנגידים של הפדרל ריזרב תתכנס בעוד שבוע בוושינגטון לשני ימי דיונים (ג'-ד'), והתבטאויות אחרונות של כמה חברים בה שיגרו מסרים מעורבים בנוגע לאפשרות של העלאת ריבית רק בדצמבר או אף מאוחר יותר. אתמול בשיקגו אמרה נגידת שלוחת הפד המקומית לאל בריינארד, ש"הנימוק שצריך להדק את המדיניות במהלך מנע פחות משכנע" בסביבה שבה הירידה באבטלה לא מייצרת אינפלציה. נשיא הפד בבוסטון, אריק רוזנגרן, חבר מצביע בוועדת השוק הפתוח של הפד, אמר ביום ו' שעבר שיש נימוקים סבירים להידוק מוניטרי הדרגתי.

דיימון, שהוא מנכ"ל ויו"ר הבנק הגדול ביותר בארה"ב הוא, כמובן, צד מעוניין בוויכוח. בנקים מרוויחים יותר כאשר הריביות עולות והפער בין ריביות החובה לריביות הזכות מתרחב. מניות הבנקים טיפסו השנה בימים שבהם התחזקו ההערכות שהפד קרוב להעלאת הריביות.

"אני הייתי עושה זאת במוקדם ולא במאוחר, אבל אני אשאיר להם את העיתוי המדויק", אמר דיימון.

הדיון אתמול בוושינגטון עסק בנושאים רחבים ורבים, מרגולציה ומדיניות ההגירה של ארה"ב עד לציוני הדרך בקריירה של דיימון בעולם הכספים, שנמשכת זה יותר מ-30 שנה. דיימון גינה את העדר הזדמנויות ההשכלה לתושבי השכונות העניות בערים וכינה זאת "חרפה". כאשר נשאל אם ייכנס אי פעם לפוליטיקה, דיימון, בן 60, אמר שהוא "היה שמח להיות נשיא, אבל המסלול לזה קשה מדי".

הוא העריך שחלק מהרגולציה שנוצרה סביב חוק דוד-פרנק (שהתקבל בעקבות המשבר של 2008, ומונע מהבנקים מסחר רווחי בהון שלהם) ישופר בשנים הבאות, ואמר שאינו תומך בביטול מוחלט של הרגולציה הזו. כשנשאל על אבטחת סייבר לבנקים, דיימון אמר שג'יי.פי מורגן היא "מיני מדינת משטרה" במובן של התחקות אחרי התנהגות עובדים, וכי הוא מפטר עובדים בכל שבוע בגלל הפרת מדיניות. הבנק מוציא 600 מיליון דולר בשנה על אבטחת סייבר, והנתון הזה עשוי לגדול למיליארד דולר בעוד כמה שנים.