דוח אמון
2019
הנקראות ביותר

פינוי גבעת עמל: הדיירים הסכימו לפשרה בתביעה הייצוגית

אם יתקבל ההסדר שהציע ביהמ"ש, מי שהתגורר בשכונה ב-1961 יהיה זכאי לפיצוי שווה ערך לדירת 4 חדרים באזור - כ-4 מיליון שקל

גבעת עמל / צילום: תמר מצפי
גבעת עמל / צילום: תמר מצפי

תושבי גבעת עמל בשכונת בבלי בצפון תל-אביב, שהגישו לבית המשפט המחוזי בתל-אביב תביעה ייצוגית כנגד רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) ועיריית תל-אביב-יפו, הודיעו לבית המשפט על הסכמתם העקרונית למתווה הפשרה שהציעה השופטת ד"ר מיכל אגמון-גונן לצדדים, לפיו כל אחת מכ-120 המשפחות, אשר הובאו לשכונה והתגוררו בה עד למכירת אדמותיה בשנת 1961 ליזמים פרטיים, תפוצה בשיעור השווה לערך דירה ממוצעת באזור לכל משפחה.

בהנחה שרוב המשפחות מתוך 120 המשפחות המקוריות בגבעת עמל יקבלו כל אחת פיצוי בשווי דירת 4 חדרים בסביבה הקרובה - הכוללת את מגדלי אקירוב, מגדלי YOO וגם דירות ישנות יותר - מדובר בפיצוי של כ-4 מיליון שקל למשפחה, והיקף הפיצויים יגיע לכחצי מיליארד שקל.

כתב התביעה פורש באופן היסטורי כיצד השתנתה התב"ע בגבעת עמל לאורך השנים, מתוך כוונה להגדיל את אחוזי הבנייה כפיצוי ליזמים על פינוי התושבים. בשנת 1961 עמדה התב"ע על 440 יחידות דיור אשר תוכננו להיבנות במקום. תב"ע שאושרה בשנת 2006 מאשרת בנייה במקום של 1,150 יחידות דיור, 3,200 מ"ר מסחרי ועוד 9,300 מ"ר משרדים.

על-פי הערכת שמאי מקרקעין שהזמינו התושבים, בדובר בפרויקט על שטח של 108 דונם, עלויות הבנייה מוערכות ב-2.1 מיליארד שקל, בסך-הכול ההכנסות צפויות להיות 5.2 מיליארד שקל, והרווח הנקי בסביבות 3 מיליארד שקל. לבית המשפט לא הוצגה שמאות מוסכמת על דעת הצדדים.

תרומה של המדינה

השופטת אגמון-גונן הודיעה לצדדים כבר בתחילת ההליך המשפטי ובהצעה שפרשה בפניהם, כיצד היא רואה את הסוגיה: "אם המדינה שולחת אנשים למקום מסוים, אז היא צריכה להיות אחראית להם, ואחר-כך לדאוג להם, וגם ניתנו התחייבויות כאלה בכתב. אין שום סיבה - גם בית המשפט העליון נדרש לזה - להפר את ההתחייבות הזו. המתווה שאני מציעה יעשה צדק היסטורי, וזה מה שצריך לעשות. אחד הדברים שהביאו אותי כן להציע הצעה, זהו ניסיון לסגור את הפצע הזה ולרפא אותו, ולא לגרור אותו עוד ועוד".

על-פי הצעת השופטת, הפיצוי צריך להיות בשווי של דירה ממוצעת באזור בת 4 חדרים, ולצורך מימוש ההסדר יוקם צוות של שמאים, משפטנים ועורכי דין, אשר ינסה להכריע, בפיקוח בית המשפט, באשר לסוגיות העולות כתוצאה מהסדר הפשרה. למסגרת הפיצוי יוכנסו גם משפחות אשר התגוררו בעבר במקום בשנת 1961, להם ניתן יהיה להתקזז על סכום הפיצויים שקיבלו בעבר ולקבל את ההפרש, ככל שיש כזה.

לפי ההצעה שהונחה בפני הצדדים, כל משפחה אשר תוכיח את זכאותה והתגוררה במקום בשנת 1961, שנה בה העבירה המדינה את אחריות לגורמים מסחריים, תזכה לפיצוי כיחידה משפחתית אחת על כל ילדיה.

באשר לאחריות לתשלום, השופטת מציעה כי זו תתחלק בין בעלי הקרקע ביחס לשיעור הזכויות שלהם בקרקע: "צריכה להיות תרומה של המדינה באחוזים בודדים, אני מדגישה בודדים, זאת אומרת לא יעלה על 9%, וכל השאר, נגיד 90%, יחולקו בין בעלי הקרקע, לפי הזכויות שלהם בקרקע".

רוב הפיצוי - על תשובה

לפי הצעת השופטת, התשלום העיקרי יושת על אלעד מגורים של יצחק תשובה (שרמ"י ביקשה את רשות בית המשפט לצרפו בהודעת צד ג'), עיריית תל-אביב על-פי חלקה היחסי של 12% בקרקע ורמ"י עד 9% מערך הפיצוי.

בשבוע שעבר, אחרי סדרת פגישות ושיחות עם תושבי השכונה וגם כאלה שעזבו אותה, הודיעו התובעים, באמצעות עורכי הדין משה קריף וגולן קאשי, כי הם מסכימים באופן עקרוני למתווה הפשרה.

עם קבלת ההסכמה העקרונית של תושבי גבעת עמל, הודיעה השופטת כי הצדדים אחרים, אלעד מגורים, רמ"י והעירייה, יודיעו לבית המשפט עד 1.11.16 אם בכוונתם להסכים למתווה הפשרה.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
הסיפורים הגדולים של היום
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
הסיפורים הגדולים של השבוע
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות