בנק ישראל: תופחת העמלה הצולבת בכרטיסי אשראי

הבנק מוביל שינויים ברפורמת שטרום: הבנקים יחויבו לעבוד רק עם שתי חברות כרטיסי אשראי ולא עם כולן ■ מסגרות האשראי של הבנקים יופחתו בצורה הדרגתית ■ ח"כ כהן על מטרת השינויים: "יצירת תחרות במערכת הפיננסית לטובת הלקוחות"

כרטיס אשראי / צלם: thinkstock
כרטיס אשראי / צלם: thinkstock

בנק ישראל צפוי לפרסם בחודשים הקרובים מתווה להפחתת העמלה הצולבת, שייכנס לתוקפו בעוד כשנתיים - כך עלה היום (א') מדברי נציגי בנק ישראל בועדת הרפורמות בכנסת, שדנה בהצעת החוק ליישום מסקנות ועדת שטרום. קביעת המתווה צפויה להסיר אי ודאות בפרמטר חשוב זה, שהרתיעה חלק מהרוכשים הפוטנציאליים של חברות כרטיסי האשראי, וכן הרתיעה כניסה של סולקים פוטנציאליים חדשים.

נזכיר כי העמלה הצולבת היא העמלה שמשלמות חברות כרטיסי האשראי האחת לשנייה תמורת הזכות לסלוק אחת את השנייה. עמלה זו מהווה את רצפת המחיר לעמלות הסליקה שמשלמים בתי העסק. נזכיר כי במסגרת הסדר שנקבע עם רשות ההגבלים, עומדת כיום העמלה הצולבת על 0.7%, וגובהה בתוקף עד לסוף שנת 2018, כאשר בנק ישראל אמור לקבוע את גובהה בסוף התקופה.

במערכת הבנקאית ציינו בעבר, שמכיוון שלא ברור מה יהיה גובה העמלה הזו בעוד שנתיים, הדבר יקשה על קביעת מחיר בעסקאות למכירת ישראכרט ולאומי קארד. אלא שכאמור, היום ציינו בבנק ישראל כי כבר בחודשים הקרובים יציגו את המתווה הצפויה לרמות המחירים בסוף שנת 2018, מה שאמור להסיר לפחות את עננת האי וודאות הזו.

כאמור, היום התקיים דיון נוסף בוועדת הרפורמות בכנסת, בראשות ח"כ אלי כהן (כולנו). בדיון הוצגו שינויים שצפויים להיכנס להצעת החוק, וזאת בעקבות הערות שהועלו בנושא, בין היתר, מצד שני הבנקים הגדולים פועלים ולאומי, על כך שחלק מהגנות הינוקא המוצעות לחברות כרטיסי האשראי המופרדות עלולות דווקא לפגוע בצרכנים.

השינוי הראשון שצפוי לקרות הוא במגבלת נתח השוק של חברות כרטיסי האשראי בבנקים. בהצעה המקורית דובר על כך שמגבלת נתח השוק של חברת כרטיסי האשראי בכל בנק תעמוד על עד 40%. בבנק הפועלים ובלאומי טענו כי הדבר דווקא יפגע בתחרות, ויבטיח לכל חברת כרטיסי אשראי נתח של לפחות 20% בבנקים, גם אם לא תציע הצעות אטרקטיביות. נראה כי באוצר ובבנק ישראל השתכנעו מהטיעונים, והוחלט להעלות את מגבלת נתח השוק ל-50%. המשמעות היא שהבנק יוכל לעבוד רק עם שתי חברות כרטיסי אשראי, מה שאמור לייצר תחרות בין שלוש החברות, על כך שהבנק יסכים להנפיק כרטיסים שלהן.

נזכיר כי מגבלת נתח השוק כבר שונתה מספר פעמים לאורך הגרסאות השונות של דוח הוועדה ותזכיר החוק, אך ייתכן שהפעם מדובר בשינוי האחרון.

סוגיה נוספת שצפויה לעבור שינוי היא הורדת מסגרות האשראי ללקוחות הבנקים הגדולים. שוב, כחלק מהגנות הינוקא לחברות כרטיסי האשראי המופרדות ישראכרט ולאומי קארד, הוחלט כי הבנקים הגדולים יפחיתו ב-50% את מסגרת האשראי ללקוחותיהם בתוך כשנתיים, בכדי לאפשר לחברות כרטיסי האשראי להציע במקומם את המסגרות. בבנקים מציינים כי מדובר בהפחתה של 25 מיליארד שקל מתוך מסגרת של 50 מיליארד שקל, וכי מדובר בהפחתה דרמטית שאמורה להתבצע במשך זמן קצר, מה שעלול להביא למחסור באשראי ולעליית ריביות. גם בנק ישראל התנגד למתווה הזה, ונגידת הבנק ד"ר קרנית פלוג אף אמרה בכנסת כי נכון יותר שהקטנת המסגרות תיעשה ב-4 שנים.

היום נודע בישיבה, כי האוצר ובנק ישראל צפויים להציג מתווה חדש להקטנת מסגרות האשראי, כך שהוא יהיה מתואם עם משך הזמן שניתן לבנקים למכור את חברות כרטיסי האשראי- שהוא 3 שנים מכניסת החוק לתוקפו.

ח"כ כהן אמר היום בנושא השינויים הצפויים: "מטרת העל של החוק היא יצירת תחרות במערכת הפיננסית לטובת הלקוחות. אין לנו מטרה להקים ענף חדש של כרטיסי אשראי שישלט על ידי שתיים או שלוש חברות. הצלחת הרפורמה תהא בכך שיקומו בנקים חדשים וחברות כרטיסי אשראי נוספות, אשר יצרו מגוון ויתחרו על הלקוח. יש לבחון התאמות מהותיות בחוק שיבטיחו כניסה של שחקנים חדשים".

נושא נוסף שעלה בדיון בועדה הוא עמלות הסליקה שמשלמים בתי העסק לחברות כרטיסי האשראי. בנק ישראל הציג נתונים של הענף, כאשר לדבריו בשנים האחרונות ישנה ירידה בעמלות הסליקה הן לבתי העסק הגדולים והקטנים. בבנק ישראל ציינו כי חלה ירידה של 22% בעמלה הממוצעת בשנים האחרונות, המהווה ירידה של 700 מיליון שקל בתשלומים של בתי העסק לחברות כרטיסי האשראי.

בבנק ישראל התייחסו גם לנושא כרטיס החיוב המיידי (כרטיס דביט), שנכנס באחרונה לשימוש, וציינו כי בשלושת החודשים מאז הורדה העמלה הצולבת בדביט (העמלה המהווה את רצפת המחיר לעמלת הסליקה) - מספר העסקאות וסכומן גדלו פי שישה ויותר.

צרו איתנו קשר *5988