כחלון ידחה המלצות הוועדה להעלאת גיל פרישה לנשים

שר האוצר אמר לחברים בוועדה שמינה לבחינת גיל הפרישה לנשים כי הוא שוקל לדחות את המלצות הוועדה ■ גיל הפרישה לנשים עומד כיום על 62

משה כחלון, שר האוצר (צילום: תמר מצפי)
משה כחלון, שר האוצר (צילום: תמר מצפי)

הוועדה להעלאת גיל הפרישה לנשים נכשלה במשימתה. ל"גלובס" נודע כי שר האוצר משה כחלון אמר לחברים בוועדה כי הוא שוקל לדחות את המלצותיה שהוגשו לו היום. לדברי גורמים הקשורים לעבודת הוועדה לא הושגו הסכמות בין 12 החברים באף אחד מהנושאים שעמדו על סדר יומה של הוועדה, ובראשם בשאלות האם להעלות את גיל הפרישה לנשים ואם כן - לאיזה גיל וכיצד יפוצו הנשים שעלולות להיפגע מההחלטה.

הפערים הגדולים בין הצדדים היו בין עמדת בנק ישראל, שסבור כי יש להשוות את גיל הפרישה לנשים לגיל הפרישה לגברים ולהצמיד אותו לתוחלת החיים ובין עמדת ההסתדרות וארגוני זכויות הנשים החברים בוועדה שהתנגדו להעלאת גיל הפרישה. האוצר, שתומך בהעלאת גיל הפרישה לנשים ל-67 היה מוכן להסתפק בהעלאת גיל הפרישה בהדרגה ל-64 - אך גם הצעת הפשרה הזו לא זכתה להסכמה מלאה בין חברי הוועדה.

גיל הפרישה לנשים עומד כיום על 62 ונחשב לאחד הנמוכים ביותר בין מדינות המערב, לאחר שמדינות רבות העלו בשנים האחרונות את גיל הפרישה. נשים יכולות לבקש להמשיך ולעבוד עד גיל 67. דחיית גיל הפרישה עלולה לפגוע באלפי נשים שיאבדו את מקום עבודתן בגיל 62 וייאלצו - בעקבות הדחייה - להמתין שנים נוספות עד לתחילת קבלת הפנסיה.

הוועדה לבחינת העלאת גיל הפרישה לנשים מונתה על-ידי שר האוצר במרץ השנה. בראשה עומד הממונה על התקציבים באוצר וחברים בה 6 נציגי הממשלה ובנק ישראל ו-6 נציגי ציבור: נציגים מטעם מרכז אדווה, עמותת אינג'אז עמותת 'והדרת', התאחדות התעשיינים, נעמ"ת ואיש האקדמיה עו"ד יובל אלבשן.

ראש הוועדה היה אמיר לוי הממונה על התקציבים באוצר, נתיגי הממשלה בוועדה היו: סגניתו של לוי - יעל מבורך. הממונה על שוק ההון והביטוח - דורית סלינגר, סגנית ראש המועצה הלאומית לכלכלה - יוליה איתן, מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי - פרופ' שלמה מור יוסף וראש חטיבת המחקר בבנק ישראל - פרופ' נתן זוסמן. נציגי הציבור היו: נוגה דגן בוזגלו ממרכז אדווה, ג'ידא זועבי, מנכ,ל עמותת אימג'אז, ריבי בלר - מנכ"ל עמותת והדרת, פרופ' יובל אלבשן - דיקן בקריה האקדמית אונו ופרופ' רות בן ישראל - נציגת ההסתדרות, עו"ד מיכל וקסמן חילי - מטעם התאחדות התעשיינים שסרבה לחתום על הדו"ח.

■ המלצות הוועדה

המנדט של הוועדה היה לקבוע את גיל הזכאות לקצבת זקנה ולגמלה חודשית מקרן הפנסיה (או ביטוח המנהלים) , העומד כיום כאמור על 62 לנשים ו-67 לגברים.

הוועדה המליצה להעלות את גיל הפרישה לנשים ל-64 על-פני שמונה שנים, או בקצב של שלושה חודשים בשנה. מרבית חברי הוועדה תמכו במתווה שיביא להעלאת גיל הפרישה לנשים לגיל 67 בתוך 40 שנה.

באשר להגנה על נשים שייפגעו כתוצאה מדחיית גיל הפרישה הציעה הוועדה שרה ארוכה של צעדים ובראשם להגדיל את תקופת תשלומי דמי האבטלה לנשים בגילאי 60 ומעלה מ-175 ימים ל-250 ימים, כלומר עד עשרה חודשים מלאים ולהגדיל את תשלומי מענקי העבודה (מס הכנסה שלילי) לנשים עובדות בגילאי 62-63 שמשתכרות עד 4,750 שקל בחודש, בסכומים של 250 עד 350 לחודש שקלים בממוצע. צעדים מרכזיים נוספים עליהם ממליצה הוועדה הם הקמת מנגנון תמיכה תעסוקתית המורכב מקרן הכשרות מקצועיות לבני 55 פלוס, בתקציב כולל של 300 מיליון שקל ל-10 שנים; קרן לתמיכה בעמותות וארגוני מגזר שלישי בתקציב של 100 מיליון שקל ל-10 שנים; ותמיכות בהיקף 25 מיליון שקל ל-10 שנים בעסקים זעירים שיוקמו על-ידי נשים בנות 55 ומעלה.  

בנימוקים המרכזיים של בנק ישראל בעד העלאת גיל הפרישה היו שהניסיון מראה שדחיית גיל הפרישה מעלה את שיעור תעסוקה בקרב נשים בנות 60 פלוס ואת רמות השכר שלהן. בנוסף הציג הבנק נתונים לפיהן גמלת הפנסיה החודשית צפויה לגדול ב-8% על כל דחייה של שנה בגיל הפרישה.

הבנק הציג מחקרים שהראו כי העלאת גיל הפרישה לנשים מ-60 ל-62 הביאה לגידול ניכר בתעסוקת נשים בגילאי 60 פלוס: 51.4% מהנשים בגילאי 60 עד 64 בישראל היו מועסקות בשנת 2015 לעומת 41.8% ב-2009 ו-26.2% בלבד ב-2004. במונחים מספריים מדובר על כ-6,000 נשים שנשארו בשוק העבודה בזכות דחיית גיל הפרישה. לעומת זאת מתברר כי נשים המועסקות בגילאי 60 עד 64 סופגות ירידה בשכר: 8,506 שקלים לחודש בממוצע לעומת שכר ממוצע של 9,385 שמשתכרות בנות 55 עד 59.

מתווה העלאת גיל הפרישה - שבו תמכו כאמור רוב חברי הוועדה - מורכב משלב ראשון, שיימשך מ-2017 עד 2028 שבמהלכו יועלה גיל הפרישה עד לגיל 65 בקצב של שלושה חודשים בשנה. בשלב שני, החל מ-2028, יוצמד גיל הפרישה לתוחלת החיים כאשר על כל שנה נוספת של תוחלת חיים יועלה גיל הפרישה בשיעור של שני שליש שנה. בכל מקרה ייקבע שגיל הפרישה לנשים לא יעלה על גיל הפרישה לגברים שהעלאת גיל הפרישה לא תהיה בקצב מהיר יותר מחודש לשנה.

סימולציות שכר שהציג הבנק מראות כי קצבת פנסיה בסך 3,494 שקל שמקבלת אשה שתפרוש לפנסיה בגיל 62 תגדל ל-3,766 שקל לחודש אם זו תדחה את תחילת קבלת הגמלה לגיל 63, ול-5,136 שקלים לחודש אם גיל הפנסיה יועלה ל-67. הגידול המרשים הזה בקצבת הפנסיה נובע משלוש סיבות: הגדלת ההפרשות לקרן הפנסיה בשנים נוספות, הקטנת הקצבאות העתידיות שישולמו למבוטח באותו מספר שנים, והתשואה על החיסכון הפנסיוני שתצטבר במהלך תקופת הדחייה.

בנוסף הציג בנק ישראל מבט השוואתי שהראה כי רק בשמונה מתוך 34 מדינות ה- OECD נהוג כיום גיל פרישה לנשים הנמוך מ-62. בהנחה שהמדיניות הנוכחית של העלאת גיל פרישה מדורגת תיושם עד 2030 יישארו רק שלוש מדינות מלבד ישראל שגיל הפרישה לנשים בהן יהיה נמוך מ-62: צ'ילה (60), פולין (60) וסלובניה (61).

קצבת זקנה בסיסית ליחיד עומדת נכון להיום על 1,531 שקלים לחודש. על סכום זה מתווספות תוספות שונות ובהן תוספת ותק (2% לשנה), תוספת דחיית קצבה (5% לשנה) ותוספות בין בן או בת זוג ותלויים. גובה קצבת זקנה ממוצעת לאשה עמד ב-2014 על 2,160 שקלים.  הקצבה משולמת במלואה למי שהכנסתו החודשית 5,394 שקל ובעלי הכנסות של בין 5,394 שקל ל-21,579 שקל זכאים לקצבת זקנה חלקית. החל מגיל 70 לגברים וגיל 66 לנשים (ילידות מאי 1950) זכאים קשישים לקבל קצבת זקנה מלאה לא קשר להכנסתם.