אסם מפרסמת את מספרי אריזות המטרנה שזוהמו בשבבי מתכת

אסם חיכתה כחצי שנה לפני שהשמידה את אריזות המטרנה שהתגלו בהן שבבי מתכת ■ החברה פרסמה הודעה בעמוד הפייסבוק של מטרנה, שבה טענה שוב כי "מדובר בתקלה מכנית", וכי "מוצרים אלה לא הגיעו למדפים" ■ צפו במספרי האצוות

מטרנה
מטרנה

בחודש אפריל האחרון אירעה תקלה מכנית בפס הייצור של מטרנה. ברז סיבובי בפס הייצור נטחן, והיה חשש כי שבבי מתכת נפלו לתוך אריזות תרכובת המזון לתינוקות. בדיקות שביצעה אסם-נסטלה איששו את החשד, אולם החברה שמרה את 10,000 האריזות החשודות במחסן ולא השמידה אותן עד לפני ימים אחדים, ועדיין לא סיימה.

לפי מקורות במשרד הבריאות, הסיבה לכך היא ניסיונה של החברה "להציל" חלק מהאריזות, קרי לשווק אותן לצרכנים. לשם כך המשיכה החברה לבצע בדיקות במוצרים החשודים, ובהתאם דיווחה למשרד הבריאות על השמת המוצרים בהסגר - ולא על כך שהם מיועדים להשמדה. רק אחרי קבלת תוצאות בדיקות חוזרות ונשנות שהעידו כי במוצרים יש שבבי מתכת, הודיעה החברה למשרד הבריאות על השמדת המוצרים.

באפריל האחרון אכן הורגש מחסור בתרכובות המזון לתינוקות של מטרנה. בחברה מסרו אז כי יש תקלה בפס הייצור, אך לא פירטו את מהותה. קטגוריית המזון לתינוקות היא הקטגוריה הרגישה ביותר בשוק המזון, ובאסם-נסטלה חששו כי פרסום כזה יביא לאיבוד האמון במותג, לפחות של חלק מהאמהות, וממילא לנזק גדול בהרבה מהנזק שנגרם מהשמדת האריזות - שנאמד ב-200-300 אלף שקל בלבד.

החברה התעקשה

הפרסום כעת תופס את אסם -סטלה בתקופה שבה מצד אחד התחרות בקטגוריית המזון לתינוקות מתחזקת על רקע כניסתה של שופרסל לקטגורייה עם השקת מותג פרטי של חברת פריגו, ומצד שני התגלו חיידקי סלמונלה במוצרי החומוס והטחינה של סלטי צבר של אסם-נסטלה. אם עד כה דובר על סלמונלה בסלטים מצוננים של חברות קטנות, הרי שסלמונלה בסלטי צבר, שהיא שליטת השוק, היא אירוע חריג מאוד. כתוצאה מהסלמונלה מכירות צבר נחתכו בעשרות אחוזים, והיא איבדה בתוך 10 ימים בלבד מכירות של 2-2.1 מיליון שקל במחירי צרכן.

בהתייחס לעובדה שדגני בוקר נגועים בסלמונלה של חברת יוניליוור הופצו לשוק בזמן שהחברה התעקשה שהמוצרים לא יצאו משערי המפעל, טוענים באסם-נסטלה כי הם בטוחים שאריזות המטרנה הנגועות לא שווקו לצרכנים.

חשוב לציין כי עם גילוי הסלמונלה בסלטים של צבר, סירבה אסם-נסטלה בתוקף לחשוף את מספרי האצווה של המוצרים, קרי התוקף המדויק של המוצרים, על מנת שהצרכנים יוכלו לוודא שאין בבתיהם מוצרים נגועים. מספרי האצווה נמסרו ל"גלובס" על-ידי משרד הבריאות בעקבות לחץ תקשורתי כבד שהפעיל העיתון. גם הפעם סירבה החברה תחילה למסור את מספרי האצווה, אך לבסוף היא פרסמה אותם.  

להלן המספרים: 

מטרנה
 מטרנה

מטרנה
 מטרנה

התנהלותה של אסם-נסטלה מעוררת מחד גיסא ביקורת נוקבת בשל העובדה שכחברה גדולה לא בחרה ללכת על פתרון בטוח ב-100% ולהשמיד את המוצרים. מאידך גיסא, חלק מהגורמים בתעשייה מגלים הבנה כלפי התנהלות החברה, ואת הביקורת הם מפנים דווקא למשרד הבריאות.

לפי מקור בתעשיית המזון, "הבעיה היא לא יוניליוור או אסם-נסטלה, אלא משרד הבריאות. אם אחרי חודש משרד הבריאות החזיר לתלמה של יוניליוור את תו האיכות, ואין חקירה פלילית - אז מה רוצים מהחברות? זה לתת לחתול לשמור על השמנת. בכל צומת שיש, משרד הבריאות נופלים. משרד הבריאות קיבל דיווח, אז למה הוא לא חייב את אסם-נסטלה לדווח לציבור? איפה שומר הסף?".

כך או כך, נראה כי אסם-נסטלה משלמת מחיר על חוסר השקיפות שלה בהתנהלות מול הצרכנים. מנתוני סטורנקסט שהגיעו לידי "גלובס" עולה כי נתח השוק של צבר בשוק הסלטים המצוננים צנח מ-37.9% בשבוע שלפני משבר הסלמונלה ל-27.5% בלבד בתחילת החודש הנוכחי. במקביל, נתח השוק של "אחלה" של שטראוס עלה בתקופה זו מ-35.8% ל-40.1%.

גם השחקניות האחרות בשוק נהנו ממשבר הסלמונלה של צבר: נתח השוק של סלטי שמיר, שגם היא עברה משבר של סלמונלה לפני כמה שבועות, עלה בתקופה זו מ-9.4% ל-11%. גם נתח השוק של סלטי מיקי וחברות אחרות, לרבות מותגים פרטיים, עלה.

צבר וקוץ בו
 צבר וקוץ בו

איגוד רופאי בריאות הציבור מתח היום (ב') ביקורת על היעדר שקיפות בתעשיית המזון, לאור האירוע האחרון שהצטרף לשורת של ליקויים שהתגלו בחודשיים האחרונים. בהודעה שפרסם הוא ביקש מיצרני המזון "להרים את 'מסך הברזל' מעל המתרחש במפעלים ולהכריז על מדיניות של שקיפות ברורה עבור הצרכנים וכן בהתנהלות מול הרשויות הרגולטוריות. אחריות תאגידית במאה ה-21 משמעה הגברת השקיפות והאמינות הציבורית הנלווית אליה".

האיגוד גם הביע שוב את תמיכתו בחיזוק הרגולציה מול תעשיית המזון ובהקמת רשות מזון לאומית. לדבריו, "רשות מזון מפקחת לאומית, מתוקצבת כהלכה ועדכנית, צפויה להוביל הן להתחזקות הרגולציה והן להקלת העומס הביורוקרטי על יצרני ויבואני המזון, דבר שצפוי להוביל בסופו של דבר לעלייה ברמת בטיחות המזון בישראל ולהוזלת מחירי המזון לטובת כלל הציבור".

עוד טוען הארגון כי יש לנקוט צעדים חדים יותר לעידוד ההנקה על חשבון צריכת תרכובות מזון לתינוקות שהן "מוצר מלאכותי".

מאסם-נסטלה נמסר בתגובה: "מעולם לא נשקלה אפשרות לשווק את המוצרים, וכל שמועה בעניין זה היא שקר וכזב. בשלב הראשון לאחר גילוי התקלה בודדנו את הכמות שיוצרה וחסמנו בהסגר מלא את המוצרים. במקביל טיפלנו בקו לחזרה מהירה לייצור תקין, לאחר מכן בוצע תהליך בדיקה קפדני של המוצרים, ומשיקולי זהירות מונעת הוחלט להשמיד את כולם. השלב הבא הוא שלב ההשמדה. בשלב זה הוחלט לעמוד על כך שההשמדה תתבצע תחת השגחה צמודה של נציג מטרנה, כדי לוודא שכל המוצרים מושמדים. תהליכים אלה לוקחים זמן רב, בעיקר אם רוצים לבצעם תחת פיקוח קפדני".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא נתח שוק וצרכנות?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988