שלום עכשיו ובצלם קראו לאו"ם לנקוט פעולה להפסקת הכיבוש

בדיון במועצת הביטחון על ההתנחלויות ועל "הפקעות קרקעות של פלסטינים", אמרה נציגת שלום עכשיו – ארה"ב, לארה פרידמן: ממשלת ישראל תומכת בבניה בלתי חוקית בשטחים ■ חגי אלעד, נציג בצלם: כמה בתים פלסטיניים צריכים להיהרס, עד שהקהיליה הבינ"ל תבין שמילים בלבד אינן מספיקות להפסקת הכיבוש?

פועלים פלסטינים עוברים במחסום חשמונאים / צילום: רויטרס
פועלים פלסטינים עוברים במחסום חשמונאים / צילום: רויטרס

נציגים של "שלום עכשיו - ארהב" ו"בצלם" קראו הערב (ו') למועצת הביטחון לנקוט צעדים שיביאו להפסקת הכיבוש הישראלי. הנציגים הוזמנו להשתתף בדיון בלתי פורמלי של המועצה על הכיבוש, על "התנחלויות בלתי חוקיות" ועל הפקעות קרקעות של פלסטינים. דיפלומטים ישראליים הביעו חשש, שהדיון יהיה "יריית פתיחה" לקידום החלטה של מועצת הביטחון להפסקת ההתנחלויות. שגריר ישראל באו"ם, דני דנון, הביע צער על כך ש"ארגונים ישראליים הצטרפו לטרור המדיני שמנסים הפלסטינים להפעיל באו"ם".

סגן שגריר ארה"ב באו"ם, דייוויד פרסמן, אמר בדיון, כי וושינגטון "מודאגת עמוקות מפעילות ההתנחלויות ומתנגדת להן בכל תוקף". לדבריו, ההתנחלויות שוחקות את השלום. הוא אמר, שהמדיניות הישראלית בגדה, לרבות בניית ההתנחלויות והריסת בתי פלסטינים יוצרת בשטח מציאות של מדינה אחת לשני עמים. פרסמן טען, כי נרשמה עליה חדה בהריסת בתי פלסטינים, ביחוד באזור C. בה בעת גינה הדיפלומט האמריקאי את הפיגועים הפלסטיניים והדגיש, כי פלסטינים שמצדדים באלימות מראים לקהיליה הבינלאומית שהם אינם מעוניינים בשלום. הוא קרא לשני הצדדים להתחיל ליצור בשטח מציאות של שתי מדינות לשני עמים.

סגן שגריר רוסיה, פ. איליצ'ב, הזהיר, שהאיום על ישראל יגדל במידה משמעותית אם לא ייושם פיתרון של שתי מדינות. "רוסיה מגנה את האלימות (הפלסטינית), אך הבניה בהתנחלויות חייבת להיפסק", אמר הדיפלומט.

נציגת "שלום עכשיו - ארה"ב", לארה פרידמן, מנהלת המחלקה למדיניות ויחסים עם הממשל בארגון, ולשעבר דיפלומטית בסטייט דיפרטמנט, הדגישה בתחילת דבריה, ש"שלום עכשיו" תומך בזכות הקיום של ישראל ובעתידה, ולכן "לא קל לי להופיע לפני המועצה היום".

"זה לא קל מפני שבעוד שהדיון כאן יתמקד במידה רבה בהפרות של זכויות האדם בישראל, יש מדינות רבות בפורום הזה, שיש להן רקורד עלוב של שמירה על זכויות האדם. יש אפילו מדינות בפורום הזה שאינן מכירות בזכות הקיום של ישראל.

"ולא קל לי לדבר כאן בגלל הידרדרות האווירה הפוליטית בישראל בכל מה שנוגע לדמוקרטיה. מזה זמן אנו עדים לקמפיין מכוער נגד ארגונים לא ממשלתיים להגנה על זכויות האדם שמנהלות קבוצות ריאקציונריות בישראל וממשלת ישראל עצמה... ארגוני זכויות האדם האלה משמשים מטרה מפני שפעולותיהם חושפות עובדות שגורמים מסוימים מעדיפים להסתיר, עובדות שקוראות תיגר על הנראטיב הרשמי של ממשלת ישראל".

אבל, הוסיפה פרידמן, זה יהיה בלתי אחראי ובלתי נסלח להחמיץ את ההזדמנות להופיע כאן ולגזור על עצמנו שתיקה בגלל הציניות של כמה מחברות או"ם, ששנאתן לישראל גורמת להן להתעלם מהצרכים הלגיטימיים של ישראל ומחששותיה. "וזה יהיה בלתי נסלח אם נגזור על עצמנו שתיקה בגלל אלה שמתנגדים לנו ושמשווים אמירה של אמיתות בלתי נעימות על מדיניות ישראל לבגידה בלאום".

הוא אמרה, כי ב-1993, השנה שבה נחתמו הסכמי אוסלו, חיו בגדה, למעט מזרח ירושלים, 116 אלף מתנחלים. בסוף 2015, הגיע מספרם לכמעט 390 אלף. מספר היהודים במזרח ירושלים ב-1993 היה 146 אלף; כיום - יותר מ-210 אלף. לדבריה, מאז 1993 ועד היום, נבנו יותר מ-50 אלף יחידות דיור בהתנחלויות בגדה ואלפי יחידות דיור נוספות במזרח ירושלים. להערכת "שלום עכשיו", יש עתה מאגר עצום ב"צנרת" של תכניות מאושרות לבניית 30 אלף יחידות דיור נוספות.

פרידמן אמרה עוד, כי אזרחים ישראליים שעוברים לגור בהתנחלויות בגדה מוסיפים ליהנות ממטריית החוק הישראלי, אך הפלסטינים מוסיפים לחיות תחת חוקי הממשל הצבאי. "מדיניות זו יוצרת מציאות פוליטית מכוערת בשטחים הכבושים - מציאות שבה שתי קבוצות אוכלוסין שחיות באותו שטח נמצאות תחת מערכות משפטיות נפרדות ולגמרי בלתי שוויוניות, כאשר הרשות השלטת משרתת קבוצת אוכלוסין אחת על חשבון הקבוצה האחרת".

"ממשלת ישראל לא רק סובלת את הפעילות הבלתי-חוקית (של הרחבת ההתנחלויות); היא מעודדת אותה בפועל", אמרה נציגת "שלום עכשיו". "העידוד הזה בא לידי ביטוי בכך שהממשלה אינה אוכפת את שלטון החוק, שהיא מעניקה (למתנחלים) רשיונות רטרואקטיביים, ובאמצעות מימון ותמיכה פוליטית".

"כאשר בוחנים את ההיקף, הקצב והמיקום של פעילות הרחבת ההתנחלויות, וכשמביאים בחשבון את התשומות הפוליטיות, הכלכליות והביטחוניות שמושקעות במיזם ההתנחלויות, אי אפשר שלא להגיע למסקנה אחת: כל קווי המדיניות האלה משקפים אסטרטגיה מכוונת שנועדה למנוע הקמת מדינה פלסטינית רציפה ובת-קיימא", הכריזה פרידמן. "בכל יום שחולף, מדיניות ההתנחלויות מגבשת עוד יותר את המציאות של מדינה אחת לשני עמים והופכת פיתרון שתי מדינות לשני עמים למשהו שקשה להעלותו על הדעת ועוד יותר קשה להוציאו אל הפועל".

"לכן, בשם 'שלום עכשיו - ארה"ב', אני קוראת כאן לנקוט פעולה במועצת הביטחון שתשלח מסר ברור לישראל: הקהיליה הבינלאומית תומכת בפיתרון של שתי מדינות ודוחה באופן שאינו משתמע לשתי פנים כל דבר שחותר תחת הפתרון הזה, לרבות מפעל ההתנחלויות", אמר פרידמן.

חגי אלעד, מנכ"ל "בצלם", שהקרין שני סרטוני וידיאו קצרים על הכיבוש - חסימת הרחוב הראשי בחברון להולכי רגל פלסטיניים, והריסת בתים - צייר תמונה קודרת של הנוכחות הישראלית בשטחים. "בכל נשימה של הפלסטינים הם נושמים כיבוש. ישראל אינה יכולה לקרוא לעצמה דמוקרטיה כל עוד היא כובשת עם אחר".

"הראו לי חלקת אדמה (שמתנחלים) ירצו להשתלט עליה והמנהל האזרחי כבר ימצא את המנגנון החוקי - הכל הרי חייב להיות על פי חוק! - שיאפשר זאת", אמר אלעד. "שטחי אימון צבאיים, שמורות טבע, אתרים ארכיאולוגיים ומעל לכל אלה הכרזה על אלפי דונמים כ'אדמת מדינה'... כל אלה משמשים בהצלחה יתרה לנשל פלסטינים..."

"כדי לשמר מראית עין של שמירה על החוק (בשטחים), ישראל מקפידה על 'הליך תקין' כמעט בכל פעולה - האכלה בכפיה של שובתי רעב, כפי שהתיר באחרונה בג"ץ; אישור וחידוש שגרתיים של צווי מעצר מנהלי כדי שיהיה להמשיך ולהחזיק מאות פלסטינים במעצר ללא משפט; הריסות בתי משפחות של מבצעי פיגועים..."

"ישראל עומדת על כך שכל זה חוקי על פי החוק הישראל וגם על פי המשפט הבינלאומי, אך זה לא כך", אמר אלעד.

הוא הוסיף: "מזה 27 שנים שוקד 'בצלם' על חשיפה ותיעוד של הפרות של זכויות האדם בשטחים הכבושים, על ניתוח ופרשנות של הנתונים ועל פעילות ציבורית בישראל ובחו"ל. אנו לא מצדדים בפיתרון פוליטי מסוים. אנחנו נאבקים בהפרות של זכויות האדם. למעשה, אנחנו רואים כיצד ישראל ניצלה בהצלחה את 'תהליך השלום' כדי לתת לעצמה ארכה, ארוכה במיוחד, בעוד שהיא קובעת עוד ועוד עובדות בשטח הפלסטיני".

"מימוש זכויות האדם לא צריך להמתין עוד", אמר מנכ"ל "בצלם". "לפלסטינים יש זכות לחיים ולכבוד, זכות לקבוע את עתידם בעצמם. מימוש זכויות אלה נחדה זמן רב מדי. כידוע, צדק שמבושש לבוא הוא צדק שנמנע"

"כמה בתים פלסטיניים צריכים עוד להיהרס עד שהקהיליה הבינלאומית תבין שמילות (גינוי) בלבד אינן מספיקות להפסקת הכיבוש"? - שאל אלעד. "למועצת הביטחון יש לא רק הכוח אלא גם האחריות המוסרית והזדמנות של ממש לפעול בדחיפות לפני שנגיע ליוני 2017, התאריך הסמלי שבו תחל מחצית המאה הבאה לכיבוש. המועצה צריכה לומר לעולם, לישראלים ולפלסטינים באופן ברור וגובה בפעולה בינלאומית: ישראל לא יכולה ללכת עם ולהרגיש בלי. אי אפשר לכבוש עם במשך 50 שנה ולהתהדר בנוצות של דמוקרטיה. אי אפשר להפר זכויותיהם של מיליוני אנשים ולדרוש פריוויליגיות בינלאומיות, תוך הישענות על הצהרות נבובות בדבר מחויבות לערכים משותפים של זכויות האדם".

"אנו זקוקים לעזרתכם", פנה אלעד לנציגי המדינות שהשתתפו בדיון. "50 שנים של כיבוש 'זמני' הם זמן רב מדי מכדי שאפילו אדם אחד על כדור הארץ יקבל את הסתירה המובנית הזו. זכויות הפלסטינים חייבות להתממש. הכיבוש חייב להיפסק. מועצת הביטחון חייבת לפעול. הזמן לכך הוא עכשיו".

שגריר ישראל באו"ם, דני דנון, תקף בחריפות את "שלום עכשיו" ו"בצלם". הוא אמר: "יומיים אחרי שמתנגדי ישראל באו"ם העבירו החלטה שמטרתה לנתק את הקשר ההיסטורי של העם היהודי עם ירושלים, בחרו ארגונים ישראליים להשמיץ ולהפיץ שקרים נגדנו באירוע שאורגן ותוזמן ע"י המשלחת הפלסטינית. נמשיך להאבק ולהגיד את האמת מול כל אלה שמוציאת דיבתה של ישראל באו"ם. חבל שארגונים ישראליים הצטרפו היום לטרור המדיני שמנסים הפלסטינים להפעיל באו"ם".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא גלובלי ושוקי עולם?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988