אורנשטיין דוחה את בקשת ענבל אור לפסול את עצמו

"דעתי לא 'ננעלה' ואינה מושפעת מזהות החייבת, זהות נושיה, זהות עורכי הדין המייצגים או מפרסומים בתקשורת. הכרעותיי מתקבלות על בסיס העובדות שמונחות לפניי ובהתאם להוראות הדין" - כך מסכם נשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב, השופט איתן אורנשטיין, את החלטתו שלא לפסול את עצמו מלדון בתיק הפירוק ופשיטת-הרגל של יזמית הנדל"ן ענבל אור.

אור - המצויה בעיצומם של הליכי פשיטת-רגל ופירוק, לאחר שבראשית חודש אוגוסט השנה הורה השופט אורנשטיין על פירוק החברות מקבוצת אור סיטי נדל"ן שבבעלותה - הגישה לפני כחודש בקשה לפסילתו של אורנשטיין מלדון בעניינה, לאחר שלטענתה השופט אורנשטיין קיבל לכאורה שוחד כדי לסייע בהפלתה, או שהוא אוים על-ידי גורמים עברייניים.

בין היתר טענה אור בבקשה כי קיים "קשר סמוי ופסול" בין השופט אורנשטיין לעו"ד איתן ארז, שמונה למפרק החברות בבעלותה ולמנהל מיוחד לנכסיה בהליך פשיטת-הרגל, והיא העובדה ש"הבת של מזכירתו האישית של מוטב בית המשפט הנכבד (השופט אורנשטיין) עובדת אצל המפרק עו"ד איתן ארז - מה שמקיים עילת פסלות מהותית", כטענתה. 

בנסיבות אלה, טענה אור, קיים "חשש כבד למשוא-פנים ולהטיית דין בהליך זה". 

על הבקשה חתמה ענבל אור בעצמה, ולא עורך דין מטעמה (לאחר שבין היתר התפטרו מייצוגה עורכי הדין יעקב וינרוט, אילן בומבך ואוריאל זעירא). הבקשה מנוסחת כמעין כתב אישום נגד מערכת המשפט ונגד השופט אורנשטיין עצמו, וכן נגד גורמים נוספים בתיק, בהם המפרק של החברות בקבוצת ענבל אור והנאמן הזמני על נכסיה, עו"ד איתן ארז; ואפילו עורכי הדין שייצגו אותה בהליך. 

אור טענה בבקשה כי בית המשפט משתף פעולה עם נוכלים שביקשו להפילה, ועל כך כתבה: "והשאלות המרכזיות כאן המה: האם מותב בית המשפט הנכבד קיבל שוחד לסייע להפלת המבקשת? האם מותב בית המשפט הנכבד מאוים על-ידי גורמים עבריינים?". 

בהחלטה מנומקת ומפורטת מתייחס השופט איתן אורנשטיין לכל טענותיה של אור, מופרכות ותלושות ככל שיהיו, ודוחה אותן אחת אחת. "שואלת החייבת האם קיבלתי שוחד, או שגורמים עבריינים איימו עליי, ובשל כך ניתנו לטענתה החלטות שאינן מצדדות בגישתה. למותר לציין כי לא היו דברים מעולם", כותב אורנשטיין ומבהיר: "לא אוימתי ובוודאי שלא קיבלתי טובות הנאה, ואין לטענות האמורות כל שחר ובסיס, וטוב היה אם טענות אלה לא היו נטענות". 

אורנשטיין מבהיר כי גם "הקשר הפסול" הנטען בינו לבין המפרק עו"ד ארז, כיוון שבתה של "מזכירתו האישית" - הגברת קוסטינר - מועסקת כמזכירה במשרדו של ארז, לא מופרך מעיקרו. ועל כך כותב השופט: "אין בדברים ולא כלום: הגברת קוסטינר אינה מזכירה בלשכתי, היא עובדת במזכירות בית המשפט המחוזי במדור חדלות פירעון, ואין לי כל היכרות עם בתה. במזכירות בית המשפט המחוזי מועסקים עשרות עובדים, שתפקידם הוא מינהלי, טיפול בתיקי בית המשפט, וכזה הוא גם תפקידה של הגברת קוסטינר. הגברת קוסטינר אינה משפיעה על עבודתי ואינה לוחשת על אוזני, כמות שנטען בתגובה". 

כן מציין אורנשטיין כי "ממילא, אין כל השפעה לעובדת היותה של בתה של מזכירה במזכירות בית המשפט שעובדת במשרד עורכי דין על העשייה השיפוטית, ובגדרה על ניהול תיק של המשרד בבית המשפט, לרבות בירורו, שמיעתו ובוודאי לא על השיקולים וההכרעות. כל זאת נעשה על-ידי בית המשפט עצמו, ללא מעורבות של המזכירות, ולגופם של דברים ומשיקולים עניינים בלבד". 

אורנשטיין הוסיף וכתב כי עו"ד ארז מופיע לפניו בתיקים אחרים, וישנם מקרים שבהם אינו מקבל את דעתו ודוחה את בקשותיו, ולרבות בעניינים מהותיים, "כך שהטענה כי הנני משמש 'חותמת גומי' לבעל התפקיד משוללת כל יסוד".  

אורנשטיין התייחס גם לטענותיה של אור על יחס בלתי נאות של בית המשפט, ש"לא נתן לה את יומה בבית המשפט", ומשכך יש לה חשש כבד למשוא-פנים והטיית דין. "גם בדברים אלה אין ולא כלום. עיון בהשתלשלות בירור ההליכים בתיק מלמדת על אורך-הרוח שגיליתי כלפי החייבת והחברות, שעה שנתתי להן לבקשתן ולפנים משרות הדין ארכות רבות חרף התנגדות הנושים.

"בהקשר זה אדגיש כי החייבת יוצגה על-ידי מספר ניכר של עורכי דין, שהתחלפו חדשות לבקרים, ובאופן חריג מהמקובל. החייבת עתרה פעמים רבות לדחיות דיונים ולמתן ארכות להגשת כתבי טענות, וזאת בין היתר, לטענתה, על-מנת לאפשר לבאי כוחה החדשים ללמוד את התיק, להיערך לדיונים ולהגיש את כתבי הטענות.

"חרף התנגדות הנושים ובעל התפקיד לדחיות ולמתן הארכות, סברתי כי יש ליתן לחייבת את יומה בבית המשפט, ומשכך באתי לקראתה ונעתרתי לבקשות לדחייה ולמתן הארכות חרף התנגדות הנושים", כתב והוסיף: "בחרתי שלא להעניק סעדים דרסטיים שהתבקשו על-ידי הנושים נגד החייבת והחברות, לרבות מתן צווי כינוס זמני ופירוק זמני, וזאת עד לאחר התבהרות פני הדברים ולאחר שהונח דוח ממצה - והדברים מדברים בעד עצמם".  

בנוסף ציין השופט בהחלטתו כי בקשת הפסילה הוגשה בשיהוי ניכר מאז פתיחת הליכי חדלות הפירעון - ולאחר שנדונו והוכרעו בקשות רבות, ניתנו כ-250 החלטות בכ-80 בקשות שונות בתיק פירוק החברות, וכן החלטות בכ-70 בקשות שונות בתיק פשיטת-הרגל - ודי בשיהוי זה בכדי לדחות את הבקשה. 

עוד קבע אורנשטיין כי אור תישא בהוצאות המנהל המיוחד בסך 2,500 שקל. 

מי שמכיר את התיק אומר היום כי החלטתו של השופט אורנשטיין הייתה צפויה, וכן צפוי ערעורה של ענבל אור על ההחלטה - שיהווה סיבוב נוסף במופע היחיד שמעלה ענבל אור בין כתלי בית המשפט.