טיול לסופ"ש: ציפורים נודדות רואים לא רק באגמון החולה

ישבתי על החול המעורב בחצץ שסביב מאגר משמר השרון אשר בתחום נחל אלכסנדר, כשאני נמנעת מתנועות מיותרות. בידי מצלמה, ואני ממתינה בסבלנות. על דפנות המאגר עמדו להם אלפי שקנאים, כשחלקם מנומנמים, חלקם מטפחים את נוצותיהם, וחלקם סתם כך נהנים מהשמש החמה. מבחינתי, השמש הייתה חמה מדי וריחות השקנאים והלשלשת שלהם הורגשו חזק באוויר. נראה היה לי שהם לא מתייחסים לנוכחותי בתשומת לב מיוחדת. מדי פעם שלחו אליי מבט תוהה, כאילו אומרים: איזה שקנאי מוזר היא זאת?

לפתע הורגשה תכונה באוויר, במים וביבשה. השקנאים שעל הדופנות המרוחקות החלו לגלוש למים ולשחות אל המקום שבו ישבתי. מהאופק הגיעו להקות גדולות של שקנאים, כשהם טסים במבנה מסודר ודואים בחיפוש אחרי נקודת נחיתה נוחה. וכמו מטוס המתכונן לנחיתה ומוציא גלגלים, שלחו גם העופות את רגליהם קדימה, והחליקו על המים עד לעצירה מלאה.

משאית שחורה נעה לעברנו על גדת המאגר, ונעצרה כעשרה מטרים מאיתנו. עמיחי גלר מארגון מגדלי הדגים בישראל, סיפר לנו שהשקנאים מזהים את המשאית מרחוק, ועוקבים אחריה ממרחק קילומטרים רבים. המשאית עמוסה בדגים, שבעוד כמה דקות ייפלטו אל המאגר וישמשו "תדלוק" לשקנאים, בדרכם מאירופה לאפריקה.

להקות נוספות המשיכו לנחות, וכל השקנאים שבמאגר התקרבו אל המקום שבו עמדה המשאית, ושבו אני ישבתי. אסף קפלן, הפקח של רשות הטבע והגנים באזור הודיע בהתרגשות שיש כ-7,000 שקנאים במקום.

צפיפות השקנאים התגברה, ותוך שקשוק הכנפיים וקרקורים, הביעו השקנאים את רצונם בבירור: "אוכל! קדימה אוכל!". מתוך המשאית נשלף משפך גדול, וזרם אדיר של מים עמוסים בדגים החל לזרום על דופנות המאגר. השקנאים נדחפו אל ראש זרם הדגים, בניסיון לתפוס כמה בטרם יגיעו אל מי המאגר. נראה היה שחלקם זוכים לארוחה דשנה, ואילו אחרים נאלצים רק להתבונן ולקוות. בהמשך, כנראה הראשונים שבעו, ופינו מקום לאלה שאחריהם. חלקם נאלץ להסתפק בדגים המעטים ששרדו את המתקפה הראשונית, והצליחו להגיע אל מי המאגר. כל התהליך נמשך כ-45 דקות, ולאחריו המבקרים ומשאית הדגים עזבו את השטח, והשאירו את המוני השקנאים במאגר להתכונן ללינת לילה. מי על בטן מלאה, ומי על בטן ריקה.

בופה "הכול כלול"

דבר ידוע הוא שמדינת ישראל נמצאת על אחד מנתיבי הנדידה החשובים ביותר של הציפורים. פעמיים בשנה חולפות מעלינו להקות גדולות של מיני ציפורים. בסתיו, בדרכן דרומה, ובאביב, בדרכן צפונה. כשאומרים "ציפורים נודדות" האסוציאציה המיידית היא אגמון החולה. לא רבים יודעים, שממש בחצר האחורית של גוש דן ניתן לחזות בפלא המרשים של נדידת הציפורים.

נחל אלכסנדר מוכר לרבים כאזור לפיקניקים, "על האש" ורכיבה על אופניים. לא כולם זוכרים שזהו גם אזור חקלאי, ורבים מיישובי האזור מגדלים דגים בבריכות שהקימו למטרה זאת. וכאן הבעיה.

השקנאי ניזון בעיקר מדגים. השקנאי המצוי הוא עוף גדול, כבד ומרשים מאוד, הנמצא בסכנת הכחדה עולמית. משקלו מגיע עד 10 ק"ג, אורכו מגיע עד 1.75 מטרים, ומוטת כנפיו עד 3.5 מטרים. השקנאים מקננים בדרום-מזרח אירופה, בדרום ובמזרח אסיה ובאפריקה. האוכלוסייה העולמית מוערכת בכ-300,000 פריטים. כ-45,000 פריטים נודדים בסתיו כ-5,000 ק"מ לאפריקה, ובאביב חוזרים לאירופה. בשני המקרים הם חולפים מעלינו, ועוצרים בארצנו למנוחה ולמילוי מצברים.

כ-350 שקנאים נשארים לחרוף בארץ. בהיותם עופות כבדים, נאלצים השקנאים לאגור אנרגיה למסע הארוך. אם לא יתאפשר להם לנוח ולאכול, לא יוכלו להמשיך במסע. בעבר היו השקנאים ניזונים מדגים בביצות במישור החוף ובחולה. מכיוון שהביצות יובשו, לא נותר להם אלא לפלוש אל בריכות הדגים, דבר הגורם נזק כבד למגדלי הדגים. בעבר היו החקלאים יורים בשקנאים על מנת למנוע מהם לחסל את הדגים שבבריכותיהם. כיום השקנאים הם עופות מוגנים, ואסור להרגם.

עם זאת, שקנאי בוגר אוכל כמעט 1 ק"ג דגים ליום. השקנאים זיהו את הפוטנציאל האדיר ב-"בופה הכול כלול" על טהרת הדגים, הנמצא במדגה המסחרי. כשלהקת שקנאים יורדת על בריכת דגים, הם נעים במבנה קשתי, ובעזרת תנועות רגליים מגרשים את הדגים לנקודה אחת במים רדודים, שם יוכלו לאכול אותם באין מפריע.

מובנת מצוקתם של מגדלי הדגים כאשר עשרות אלפי שקנאים מזמינים את עצמם לסעוד על דגיהם.

השקנאים מעבירים מידע

ד"ר אוהד הצופה, אקולוג העופות של רשות הטבע והגנים (רט"ג) כועס למשמע הביטוי "האכלת השקנאים". הוא טוען שהשקנאים אוכלים דגים בכל מקום שבו הם זמינים, ואילו רט"ג ביחד עם גופים נוספים, מספקים להם בחולה ובמאגר משמר השרון "אלטרנטיבה של מזון". במסגרת ה"אלטרנטיבה של מזון" מספקים כ-200 טון דגים, בתקציב שנתי (2016) של כ-300-500 אלף שקל במימון כמעט בלעדי של רט"ג.

לשאלתי האם הפרויקט הצליח, עונה ד"ר הצופה: חד משמעית כן. אבל יש לזכור, המטרה של רט"ג על-פי חוק היא הגנה על השקנאים, ובמקרה זה - לספק להם מזון משמעותו למנוע פגיעה בהם מרעב, מאי יכולת נדידה ומהתנגשות בקווי מתח בעת החיפוש הנואש אחר מזון, ובכך מושגת הגנה על מגדלי הדגים, על חיל האוויר (במניעת פגיעת שקנאים במטוסים), על אספקת חשמל ללא תקלות, ולא פחות חשוב: הציבור הרחב יוצא נשכר.

השקנאים הם עוף להקני, והם מעבירים ביניהם מידע. כתוצאה מאספקת ה"אלטרנטיבה", השקנאים שוהים פחות זמן במדגה המסחרי ו"סתם" בשטח, ויותר במוקדי המזון האלטרנטיבי. כדי שהממשק יהיה באמת אפקטיבי נדרשים כמיליון שקל בשנה.

אלפים רבים של שקנאים נצפים בימים אלו סביב מאגר משמר השרון, לשמחתם של הצפרים, הצלמים, חובבי טבע ומשפחות עם ילדים, המגיעות לשם על מנת לחזות בפלא של הנדידה. לנוחות המבקרים הקימה קק"ל מרפסת תצפית המתנשאת מעל המאגר. המרפסת מקורה ונגישה ונקראת מצפור ויקר (או מצפור אגמי עמק חפר) על שם לארי וטובה ויקר, מידידי קק"ל בקנדה, שתרמו להקמת המצפור. הביקור הוא חינם.

מלבד השקנאים ניתן לצפות במאגר גם באנפות לסוגיהן, בקורמורנים, ומידי פעם גם בכפנים. עוד רואים סביב המאגר גם סוגים שונים של שלדגים, ציפורי שיר שונות וגם עופות דורסים.

חשוב לציין ש"בטבע כמו בטבע" - אין ודאות לראות את מה שמחפשים. היו מקרים שהגעתי למאגר והיו בו אלפי שקנאים, ובמקרים אחרים המאגר היה ריק. חשוב לשמור על שקט, על מנת לא להבריח את הציפורים.

איך מגיעים? אפשר לרשום ב-WAZE "מצפור אגמי עמק חפר". מכביש 4 פונים לכיוון בית הלוי, כפר מונש, וממשיכים בהתאם להוראות. הקילומטר האחרון הוא דרך עפר טובה העבירה גם לרכב רגיל.