מיני-מבחן דרכים: ניסאן סנטרה החדשה - סושי-סמבה

הכלכלה המקסיקנית ספגה לא מעט מהלומות בשנים האחרונות וכעת נוסף על צרותיה גם הנשיא החדש של ארצות הברית. אפשר להתייחס לקמפיין האנטי-מקסיקני של דונלד טראמפ כאל תעמולת בחירות פופוליסטית קצרת מועד, אבל בתעשיית הרכב האמריקנית מתייחסים אליו כיום ברצינות רבה. ייצור רכב במקסיקו הוא הדרך הכמעט יחידה בה יכולים היצרנים האמריקנים להרוויח משיווק של מכוניות קטנות וזולות בצפון אמריקה והעברת פסי הייצור בחזרה לארצות הברית עשויה להנחית מכת מוות על הייצור והיצוא של דגמים רבים.

אחת הדוגמאות היא ניסאן סנטרה. המשפחתית של ניסאן, שהושקה ב-2012 ועברה לאחרונה עדכון, מגיעה אלינו ממפעל מודרני של ניסאן במקסיקו, שנחנך רק לפני שלוש שנים בהשקעת עתק. בארצות הברית זו "אקונומי סדאן" טיפוסית, שיתרונה העיקרי הוא ממדים נכבדים במחיר של רכב מקטגוריה נמוכה יותר - החל בכ-17 אלף דולר. בישראל מוכת המסים משתבצת המכונית באחת הנישות האסטרטגיות ביותר, שהיא משפחתיות "מיינסטרים" מתוצרת יפן.

חיצונית העיצוב מצליח להיראות עדכני. אין לסנטרה קווים ספורטיביים-אגרסיביים כמו של מאזדה 3 ופרופיל הצד שלה די סתמי, אבל יש לה חרטום מעניין בנוסח האחות הגדולה "אלטימה", ועם אורך נכבד של 4.64 מ' מפגוש לפגוש היא בהחלט עונה על הדרישה בישראל ל"הרבה מטראז' לשקל". גרסת האבזור הבכירה אותה בחנו התהדרה גם בחישוקי ספורט נאים אם כי קטנים.

תא הנוסעים מציע שפע של מרחב רגליים ליושבים מאחור הודות לבסיס גלגלים באורך 2.7 מ' - אחד הגדולים בפלח - ואין מחסור גם במרחב לכתפיים, אם כי מסיבה לא ברורה כרית המושב האחורי ממוקמת גבוה יחסית ומגבילה את מרחב הראש של נוסעים גבוהי קומה.

המכונית מיוצרת במקסיקו עבור צפון אמריקה, אבל עיצוב הפנים אופייני למותגי רכב אסיאתיים, כלומר יעיל אך לא נחרט בזיכרון. לוח המחוונים האנלוגי קל לקריאה, יש מחשב דרך בסיסי, בקרי השליטה מאורגנים בצורה סבירה והכל עטוי במשטחים נרחבים של פלסטיק קשיח, למעט החלק המרכזי של עמדת הפיקוד.

מילה טובה מגיעה למערכת המולטימדיה מהתקנה מקומית, שמציעה לא רק מסך חד ובהיר אלא גם זמן תגובה מהיר מאוד, כראוי למערכת עתירת אפליקציות. על הדרך נציין לחיוב גם את הדור האחרון של אפליקציית Waze שמובנה במערכת. הרכישה על ידי "גוגל" שדרגה פלאים את יעילות מערכת הניווט הישראלית (לשעבר) והיא מספקת כעת היזון חוזר קולי מצוין, ממשק חזותי יעיל והסתגלות מהירה לשינויים במסלול. מנגד' היא גם נוזפת בנהג על מהירות מופרזת. תודה על הדאגה, אבל אל תתערבי לנו בנהיגה.

הסנטרה מגיעה עם מנוע בנפח 1.8 ליטר, שמשודך לתיבה רציפה. חלפו הימים שבהם הנפח לבדו הרשים לקוחות בישראל והיינו מעדיפים קצת יותר תחכום - טורבו או לפחות הזרקת בנזין ישירה - על פני סמ"ק (גרסת טורבו חזקה הושקה השנה בארה"ב). 130 כוחות הסוס של המנוע מיישרים כיום קו עם הרף הנמוך בפלח וכך גם הביצועים, שדורשים רגל כבדה על דוושת התאוצה ודחיקה לעבר סל"ד גבוה ומחוספס כדי לשמור על מומנטום ראוי בעליות ארוכות עם נוסעים ומטען.

התיבה הרציפה די בסיסית ונטולת אפשרות לשליטה ידנית, ומצב ה"ספורט" בו היא מצוידת לא מביא לשינוי מהותי פרט לעלייה ברמת הרעש. מנגד בידוד הרעשים טוב ולמכונית אין בעיה לשייט בשלווה במהירויות בין עירוניות מקובלות.

הנוחות והתנהגות הכביש תואמות את הממוצע המקובל בפלח משפחתיות הציים. ספיגת הזעזועים סבירה על רוב המשטחים, למעט כבישים עירוניים משובשים במיוחד, שמצליחים לטלטל את הנוסעים כהוגן. ההגה לא קל מדי אם כי לא מספק היזון חוזר, האחיזה מתקבלת על הדעת והתנהגות הכביש תענה על כל הדרישות של נהגים נטולי מוטיבציה.

בשורה התחתונה, הסנטרה לא מבריקה ואולי לא תעורר "גאוות יחידה" בקרב לקוחות המותג, אבל היא בדיוק כלי הנשק שמתאים למלחמה הסיטונאית על שוק הציים בארץ: מרווחת, מאובזרת ומגיעה עם מוניטין סחירות ואמינות של מותג יפני מבוסס. לפיכך, גורלה יוכרע לפי שער הדולר והיכולת להעניק עליה הנחות סיטונאיות מהמחיר הרשמי שנע סביב 130 אלף. האם היא תצליח? אין לנו מושג - תשאלו את טראמפ.