היקף שוק האג"ח הקונצרני טיפס ליותר מ-300 מיליארד שקל

ב-S&P מעלות בחנו את התפתחות שוק האג"ח הקונצרניות בישראל, שהחל לצמוח במהירות ב-2005: "שנות הריבית הנמוכה, מרווחי הסיכון המצומצמים והנזילות הגבוהה בשוק, בעיקר בקרב המוסדיים, תרמו לפעילות הערה בשוק ההנפקות בשנים האחרונות"

רונית הראל בן זאב / צילום אסנת רום
רונית הראל בן זאב / צילום אסנת רום

שוק האג"ח הקונצרניות המקומי מתאפיין כבר תקופה ארוכה בפעילות ערה ובהיקפי הנפקות גדולים במיוחד. מגמה זו בולטת על רקע התדלדלות הפעילות המנייתית בבורסה, ונתמכת בין היתר בידי היעדר אלטרנטיבות השקעה והריבית הנמוכה במשק. מנתוני חברת S&P מעלות עולה כי ב-2016 חצה לראשונה היקף שוק האג"ח הקונצרני את רף 300 מיליארד שקל, במונחי מחירי שוק, והיקף ההנפקות בשוק זה מתחילת השנה כבר מתקרב לכ-60 מיליארד שקל.

בחברת הדירוג מציינים כי למרות שבארבע השנים האחרונות שווי השוק הקונצרני "יציב יחסית, וזאת למרות שיעור הריבית האפסי והנזילות הגבוהה בשוק... בשנת 2016 חל גידול בערך השוק בעקבות הנפקות ענק של הסקטור הבנקאי".

ב-S&P מעלות, שחגגה אתמול 25 שנים לפעילותה בישראל, בחנו את התפתחות שוק האג"ח הקונצרני מאז ייסוד החברה. מהנתונים עולה כי הצמיחה המהירה בשוק זה החלה לקראת 2005, שנה בה חצה לראשונה שווי שוק האג"ח הקונצרני רף של 50 מיליארד שקל.

ב-S&P מעלות מסבירים כי "אחת ההתפתחויות שתרמה לפיתוח שוק האשראי החוץ בנקאי הייתה הרפורמה בקרנות הפנסיה בשנת 2003, שבין היתר, הובילה לצמצום הדרגתי של הנפקות אג"ח ייעודיות לקרנות הפנסיה הוותיקות והחדשות. במקביל, חל צמצום בגירעון הממשלתי שהוביל לירידה בגיוסי ההון של הממשלה. לפיכך, המשקיעים המוסדיים נאלצו לחפש אלטרנטיבות השקעה".

עוד מסבירים במעלות, בניהולה של רונית הראל בן זאב, כי "שנות הצמיחה הכלכלית בישראל הביאו לגידול בביקוש לאשראי עסקי", ובנוסף מציינים כי "המערכת הבנקאית נדרשה להגדיל את יחס הלימות ההון. פעולה זו הובילה להתכווצות בהיצע האשראי הבנקאי למגזר העסקי". מה שעוד סייע לצמיחת השוק המהירה, היה "שיפור תהליך ההנפקות באמצעות תשקיפי מדף ודוחות הצעת מדף" משנת 2005, שלפי מעלות "תרם לשכלול השוק והקל על החברות המנפיקות לגייס הון".

כך, שוק החוב הקונצרני צמח במהרה והגיע לשיא בשנת 2007, טרם המשבר הפיננסי העולמי. שנה שבסיכומה היקף האג"ח הקונצרני שהנפיקו החברות בבורסה המקומית הגיע ליותר מ-80 מיליארד שקל - שיא שטרם נשבר. מנתוני חברת הדירוג מסתמן כי 2016 צפויה להיות זו שתיקח את הסגנות מבחינת היקפי הגיוסים: היקף ההנפקות מראשית השנה כבר עבר את זה של השנה שעברה בכמה מיליארדי שקלים, ועד סוף השנה צפוי עוד לצמוח במקצת.

הערכה: הפעילות הערה תימשך

במעלות מציינים כי "שנות הריבית הנמוכה, מרווחי הסיכון המצומצמים והנזילות הגבוהה בשוק, בעיקר בקרב המוסדיים, תרמו לפעילות הערה בשוק ההנפקות בשנים האחרונות. חברות רבות מיחזרו חוב והחליפו מימון יקר יחסית במימון זול יותר. לאור צרכי המיחזור הגדולים של חברות רבות ותנאי השוק התומכים, אנו מעריכים כי הפעילות הערה בשוק ההנפקות תימשך".

עוד מוסיפים בחברת הדירוג, בניתוח הפעילות בשוק בשנים האחרונות, כי "החלת פנסיה חובה על השכירים בישראל בשנת 2008 והצטרפותם של מאות אלפי עמיתים נוספים, תרמו לגידול משמעותי בביקוש להשקעות במכשירי חוב ועודדו את פעילות הנפקות האג"ח". יחד עם זאת, 2008 הייתה גם שנה קשה לשוקי העולם בשל המשבר הכלכלי העמוק שנוצר בהם. משבר שניכר בהשפעתו גם על הפעילות בשוק המקומי, ובהתאם לכך, שנה זו התאפיינה בפעילות מועטה בשוק, והיקפי ההנפקות בה צנחו בקרוב ל-80% ועמדו על קצת יותר מ-20 מיליארד שקל.

"אולם", מציינים במעלות בהתייחס לשינוי הכיוון בפעילות אז, "שוק האג"ח בישראל התאושש במהירות יחסית מהשפעת משבר האשראי העולמי. בסוף 2009, ערך השוק של אג"ח חברות גדל משמעותית לכ-218 מיליארד שקל (לעומת פחות מ-150 מיליארד שקל בסוף 2008, א' ל'), וחלה עלייה חדה בהיקף ההנפקות". אלה אמנם גדלו משמעותית ביחס ל-2008, והתקרבו ל-40 מיליארד שקל, אולם עדיין היו רחוקים מהיקפי הפעילות בשוק ב-2007.

במעלות מדגישים בהתייחסות להתפתחות השוק כי "לצד הגידול במספר החברות המנפיקות אג"ח ובסכומים שגויסו, ניכרת לאורך השנים ריכוזיות גבוהה. מספר מצומצם יחסית של הנפקות גדולות מהוות אחוז משמעותי מסך הגיוס השנתי". כך, כמה מהנפקות הגדולות ביותר מהשנים האחרונות בוצעו על-ידי הבנקים - לאומי שגייס השנה 4.4 מיליארד שקל, מזרחי-טפחות שגייס בשנה שעברה 3.1 מיליארד שקל והפועלים שגייס 3 מיליארד שקל בשנת 2014.

התרחבות הנפקות בדירוגים הנמוכים

בבחינת התפלגות הדירוגים בהנפקות מזהים ב-S&P מעלות מגמה של עלייה ניכרת בהנפקות מקבוצת הדירוג BBB, הנחשב נמוך יחסית, ולפי חברת הדירוג קבוצה זו מהווה כיום כ-14% מהחברות המנפיקות, לעומת 3% בלבד לפני כעשור. דירוגים מקבוצת AA, הנחשב גבוה, מהווים כיום 40% מהדירוגים לעומת 50% לפני כעשור.

את השינוי במגמות מייחסים במעלות גם למגמה כללית "של הורדת דירוגים בעקבות המשבר העולמי של 2007-2009, הן בשוק הגלובלי והן בשוק המקומי", וכן לעלייה בתיאבון לסיכון "עקב הרצון של משקיעים לתשואה גבוהה יותר בסביבת ריבית נמוכה מאוד ובסביבת מרווחים מתכווצים".

בעניין התרחבות הדירוגים הנמוכים יחסית מוסיפים במעלות כי "במהלך השנים דירוג ראשוני בקבוצת ה-BBB הפך למקובל יותר ושימש חברות להנפקות חוב בשוק הראשוני. לפני עשור חברות המדורגות בקבוצת ה-BBB בדרך כלל היו מגיעות לדירוגים האלה רק אחרי הורדת דירוג".

במעלות גם בחנו את נושא מרווחי הסיכון של קבוצות הדירוג וציינו כי התפלגות מרווחי הסיכון לאורך העשור האחרון משקפת קורלציה בין מרווחי הסיכון ודירוגי אשראי, לאורך זמן. "העלייה החדה ביותר במרווחי הסיכון בעשור האחרון התרחשה במהלך שנת 2009 על רקע משבר האשראי הגלובלי. בפרספקטיבה ארוכת טווח, אנו רואים שהבידול במרווחי הסיכון ברמות הסיכון השונות מתעצם במיוחד בעתות משבר".

לצד צמיחת שוק האג"ח הקונצרני התפתחה בשנים האחרונות גם הפעילות בהלוואות הפרטיות הניתנות על-ידי הגופים המוסדיים ישירות לחברות. לפי הנתונים שמציגה חברת הדירוג, יתרת ההלוואות הפרטיות בחודשים האחרונים הגיעה ליותר מ-60 מיליארד שקל, לעומת סדר גודל של כ-40 מיליארד שקל שהיו בשוק זה ב-2013. במבט קדימה, במעלות מעריכים כי "מימון חוץ בנקאי ימשיך להוות אפיק מימון מרכזי לסקטור העסקי, הן באמצעות הנפקת אג"ח והן דרך הלוואות פרטיות".

הנפקות חברות
 הנפקות חברות