הממונה על התקציבים: לא רוצה לראות בדירות מכשיר השקעה

ועדת הכספים החלה היום (ב') לדון בהצעת החוק של שר האוצר, משה כחלון, מס על דירה שלישית.

אמיר לוי, הממונה על התקציבים במשרד האוצר הסביר את מטרת הצעת החוק בפתח ישיבת ועדת הכספים. "למדנו ממדינות אחרות איך מיסוי על משקיעים עוזר להפחית את מחירי הדירות", פתח לוי, "לחוק שלוש מטרות. שתהיה העדפה ברורה בשוק לרכישת דירות על ידי זוגות צעירים, לא רוצים לראות בזה מכשיר השקעה. זו המטרה העיקרית.

"דבר נוסף הוא ליצור מערך תמריצים לדירות, למי שמחזיק מספר רב של דירות, 3 ומעלה במקרה הזה, שימכרו הדירות ויגדילו ההיצע עבור זוגות צעירים. החלק השלישי מסתכל קדימה ומבקש לצמצם את ביקוש המשקיעים ולהפנות את המשקיעים לאפיקים אחרים ולא לשוק הדיור. אנחנו מאמינים מאוד בצעד הזה". בהמשך דבריו פירט לוי את הצעדים שהממשלה מקדמת לפתרון משבר הדיור, בין היתר בנייה להשכרה, הסכמי גג, הסכמים תחבורתיים, מחיר למשתכן, האצת היקף תכנון הקרקעות לבנייה ועוד. "העלאת מס הרכישה על המשקיעים כבר הובילה לירידה בהיקף המשקיעים בשוק".

ערן ניצן, סגן הממונה על התקציבים באוצר, התייחס גם הוא להצעת החוק ופירט את הקו המנחה שלה: "יחיד שמחזיק בשלוש דירות ומעלה ישלם מס על הדירה השלישית ואילך. מידי חודש ינואר ייקבע האם מחזיקים בדירות ובעל הדירה יבחר איזו דירה תחויב במס".

ניצן גם הציג את דף הדיווח במערכת רשות המסים למס החדש. "המס עומד על 1% מהסכום הקובע שמורכב משטח הדירה, מדד חברתי כלכלי של הלמ"ס על פי שכונות בישראל ומדד פרפיריאלי. זו הנוסחה. יכולנו ללכת על המקום הכי קל והכי לא מדויק אבל בחרנו ללכת על נוסחה יותר מסובכת אבל מדויקת יותר. ניסינו ללכת על פי מחיר אזורי או עסקאות עבר ואין מספיק נתונים. זו הנוסחה המדויקת ביותר שהבאנו כאן בהצעת החוק. יש טענות שלא רק עשירים מחזיקים בשלוש דירות. בדקנו. ההכנסה הממוצעת של בעלי שלוש דירות ומעלה היא 46 אלף שקל ומעלה. לגבי העלאת דמי השכירות, ראינו שעלה מס הרכישה לא הייתה השפעה מובהקת על שכר הדירה למרות שגם אז נטען שזה יקרה. אנחנו טוענים שההשפעה על שכר הדירה תהיה מינורית".

נציין שכבר בשלב הצגת החוק החלו שאלות רבות מצד חברי הוועדה.

נזכיר כי מדובר באחת מהצעות החוק שעוררו הכי הרבה עדים הן בציבור והן בקרב חברי הכנסת מאז פורסם כי ישולב בחוק ההסדרים הנוכחי. נזכיר כי הצעת החוק מציעה לקבוע כי מי שמחזיק שלוש דירות למגורים ומעלה ישלם מס שייגזר משווי הדירה בה הוא מחזיק עד תקרה של 18 אלף שקל בשנה. באוצר טוענים כי החוק יסייע בהדרת משקיעים מהשוק ומכירת דירות לזוגות צעירים אולם בציבור הרחב מודאגים כי מס זה יעלה את דמי השכירות לשוכרים מחד וגם יפגע במחזיקי דירות שרכשו אותם כפנסיה לעתיד. למעשה, חלק מחוזי השכירות שנחתמים היום כבר כוללים סעיף שמתייחס למס עתידי ולהעלאת דמי השכירות בגינו, וזאת למרות טענות חוזרות ונשנות של אנשי האוצר שהמס לא צפוי להשפיע על דמי השכירות.

גם חברי הכנסת הצהירו בעבר שלא יתנו להצעת החוק לעבר במתכונתה הנוכחית. בין היתר היה זה חבר הכנסת דוד ביטן מהליכוד שיצא נגד החוק וגם יו"ר ועדת הכספים, משה גפני (יהדות התורה) שהתבטא כנגד החוק מספר פעמים בחודשים האחרונים. מנגד, במשרד האוצר ממשיכים לטעון כי מדובר בהצעת חוק שלא תרד מסדר היום.

עם זאת במערכת הפוליטית יש מי שסבור שכעת כשהגיעה הצעת החוק לוועדת הכספים, קיים סיכוי סביר שייערכו בה שינויים. אחד השינויים עליהם דובר בעבר היה שבמקום מס שייגזר משווי דירה, מה שעשוי לגרום לאי שוויון בין מחזיקי הדירות השונים, ייתכן והמס ייגזר דווקא מדמי השכירות שהדירות הנוספות מניבות לבעליהן. עם זאת, חשוב לציין שנכון להיום נושא זה טרם עלה על הפרק.

"הנתונים עליהם מתבסס החוק אינם נכונים" טענו חלק מחברי הועדה. "יכול להיות שאלו אנשים שירשו דירות", אמר ח"כ מיקי רוזנטל. לאחר כמה דקות של מהומה חזר הדיון למסלולו.

"כדי להיכנס לעובי הקורה, יש לדון קודם על עקרונות החוק. עוד לפני הסעיפים. צריך לדון בצורה עקרונית על החוק", אמר ח"כ פרופסור טרכטנברג, "יש חוק שהוא לא נכון מקצועית ולא נותנים לנו לדון בו". בשלב מסוים קמו חברי הכנסת רוזנטל וטרכטנברג ואיימו לעזוב את הישיבה, אך חזרו בהם.

נציג רשות המסים, ישי פרלמן, החל להקריא את סעיפי הגדרת החוק ואמר שמי שאזרח ישראלי ישלם מס מרובי דירות על דירה בשטח ישראל וגם בשטח יהודה ושומרון. עם זאת, אדם שאינו אזרח ישראלי לא יהיה חייב במס על דירות ביהודה ושומרון. עוד נאמר כי מי שמחזיק בחצי דירה, ישלם מס על מחצית הדירה בלבד. בנוסף, עלתה שאלה הנוגעת ליחידות דיור ועל פי מנסחי החוק גם יחידת דיור, או דירה מחולקת, שכוללת כניסה נפרדת מטבח ושירותים תיחשב לדירה נוספת.

"כמה מתוך בעלי דירה שלישית ירשו את הדירה? האם יש נתון כזה?", שאל חבר הכנסת מיקי רוזנטל. באוצר לא ידעו להשיב על התשובה הזו. "זה לא יוביל למכירת דירות. אנשים יעבירו לילדים ולא ישלמו מס" הוסיף ח"כ רוזנטל.

חבר הכנסת פרופסור טרכטנברג הוסיף: "כולנו שותפים לדאגה על מה שקורה בשוק הדיור. בוועדה הזו תמכנו בהצעות נכונות מקצועית כדי להוריד מחירים. הפעם, אני אמור לכם שהצעת החוק לא עושה את המלאכה ולא משרתת את המטרה מהפן המקצועי. תהיה התנגדות גורפת להצעה. אם ההצעה באה להגדיל ההיצע, מספר הדירות הקיימות לא יגדל כי שוק השכירות והקנייה הם כלים שלובים. רוצים להגדיל את מספר הדירות בהיצע? תטילו מס אפקטיבי על דירות ריקות. כפל ארנונה לא עשה את העבודה. זה יעשה אפקט דרמטי. לגבי הביקוש, אני חושב שצריך להעלות משמעותית את מס הרכישה. הצעתם להגדיל מס הרכישה, והסכמנו ותמכנו. העלתם ל-6% ל-8%. ויש השפעה דרמטית. למה לא להגדיל ל-15%? זה יגמור הביקוש הספקולטיבי. אנחנו נתמוך בזה. ואולי גם צריך להטיל מס רכוש על פי ערך, לכל מי שיש בעלות נדל"נית, למי שיש נכס מעל שווי מסוים. אז זה גם יהיה צודק חברתית. המס הזה אינו אפקטיבי".

"אף אחד לא יוצא כאן מופסד"

ח"כ מיקי רוזנטל: "הנתונים הוצגו בצורה מגמתית. יש הרבה מאוד יורשים. מדובר בזוגות שירשו דירות מהורים. הם מכונים משקיעים. אלו שמתנפלים על הדיור ומונעים מזוגות צעירים לקנות. אבל זה לא המצב. גם הנתון אודות ההכנסה הממוצעת של מחזיקי דירה שלישית ומעלה בעייתי - זה למשק בית, לא ליחיד.

"אין מדינה אחת שבה המס לא מתייחס להכנסות המשפחה. זה מס שהמציאו כאן בישראל והוא לא שוויוני. רוב מחזיקי הדירות לא ימכרו את הדירות האלו, אולי 8000 דירות. ואני מגזים. ההשפעה על שוק הדיור תהיה אפסית ושולית. עד עכשיו הוצאת משקיעים מהשוק והמחירים לא ירדו. אם גם זה לא ישפיע. בנוסף, אתם חולמים שהזוגות הצעירים יקנו את הדירות שהמשקיעים ימכרו, אבל מה עם מי שרוצה לגור בשכירות? ואני גם לא מצליח להבין איך המס החדש הזה ישפיע על המחירים. זה לא יקרה. המס הזה לא צודק. תעשו מס על השכרה, על רכוש. לא ככה. אני בעד מיסוי בעלי ממון אבל במקרה הזה אתם יורים לכיוון הלא נכון".

גם חבר הכנסת מיקי זוהר (ליכוד) דיבר כנגד הצעת החוק הוועדה. "בעבר ביטלתם את הפטור ממס שבח שהיה פעם בארבע שנים. זה רק גרם לעליית המחירים. אנשים נתקעו עם הדירות האלו. אני לא חושב שהפטור צריך לחזור, אבל צריך עכשיו לעשות צעדי תמרוץ למחזיקי הדירות להשקעה שימכרו. בקשר לחלוקת הדירות. יש הצעת חוק עכשיו לפצל דירות כדי להגדיל את היצע הדירות, אבל אף אחד לא יעשה את זה כי מי שיעשה יקבל את המס החדש".

עודד פורר (ישראל ביתנו): "יותר נכון למסות את ההכנסה על שכר הדירה. לא על השווי. במבנה הנוכחי, מי שיש לו דירה אחת שמשכיר אותה ב-15 אלף שקל לא ישלם כלום. זה לא שיוויוני. לרשות המיסים יהיה הרבה יותר קל לגבות אותו".

חבר הכנסת רועי פולקמן (כולנו): "החוק הזה ישחרר דירות בענק. לכל אחד יש הצעות בתחום הדיור. אני עוסק בתחום השכירות. הדבר הטוב ביותר להם יהיה ירידה במחירי הדירות. המטרה של המס היא לשחרר דירות לשוק באזורי הביקוש. יש מיסים על רווחים בכל מיני תחומים אבל אין מס על שכירות או נכסים. מס ירושה יכול להיות נכון, אבל כרגע יש את מס ריבוי הדירות. כל מי שיש לו 3 דירות ומעלה עשה בממוצע 600 או 700 אלף שקל על הדירות האלו. לכן המטרה היא שימכרו הדירות ברווח. אף אחד לא יוצא כאן מופסד".