איך למנוע נשירת סטודנטים

כששנת הלימודים האקדמית יצאה לדרך, הנתון שבו עסקו כולם הוא הירידה במספר הסטודנטים לתואר ראשון - בפעם השנייה בלבד מאז קום המדינה. ההשלכות של נתון כזה על המשק והחברה הישראלית ברורות לכל, אך בעיה משמעותית לא פחות של מערכת ההשכלה הגבוהה היא דווקא הסטודנטים שהחלו ללמוד יחד עם חבריהם, אך נשרו במהלך הדרך.

הנתונים מדהימים, לא פחות. אחד מכל חמישה סטודנטים שהחלו השנה ללמוד באוניברסיטאות בישראל לא ישלים את לימודיו לתואר ראשון. במכללות הנתון מגיע ל-25% נשירה. התופעה בולטת במיוחד במקצועות ההנדסה שבהם שיעור הנשירה מגיע ל-35%-45%.

מחקרים שנערכו בארץ ובעולם על אוכלוסיית הנושרים מאפיינים אותם כסטודנטים המגיעים מהשכבות החלשות בחברה - דור ראשון להשכלה גבוהה, בני מיעוטים, מהגרים, בני פריפריה. דווקא הצעירים הללו, שההשכלה הגבוהה מספקת להם מנוף למוביליות חברתית, הם הראשונים להיפגע מבעית הנשירה ולפספס את ההזדמנות שתואר אקדמי טומן בחובו עבורם.

לעובדה שצעירים רבים מאוכלוסיות חלשות נושרים ואינם זוכים לתואר אקדמי יש כמובן השלכות חברתיות אבל גם השלכה כלכלית מיידית על המוסדות האקדמיים, שמקורות ההכנסה העיקריים שלהם הם שכר הלימוד שמשלם הסטודנט ותשלומי ההשתתפות של הוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת). כך לדוגמה, אובדן הכנסה של המוסד כשסטודנט להנדסה נושר בשנת הלימודים הראשונה נאמד ב-90-130 אלף שקל.

אך הפגיעה האמיתית היא למשק הישראלי ולקופת המדינה. צעיר שלא משתלב בשוק העבודה או עוסק במקצוע שאינו תואם את כישוריו מהווה חסם מרכזי בהנעת גלגלי הכלכלה הישראלית. מדובר על פגיעה בפריון העבודה ובתוצר.

נתון משמעותי לא פחות מצביע על למעלה מ-30% מבין מסיימי התואר ש"גררו" את לימודיהם האקדמיים מעבר לשנות הלימודים הקבועות במסגרת התואר. קופת המדינה ניזוקה באופן משמעותי ממימוש חסר של יכולת ההשתכרות של הצעירים הללו.

הפתרון חייב להיות רחב ומקיף. חלקו אמנם נוגע לכך שהסטודנדט בחר אולי מלכתחילה מסלול לימודים שאינו תואם את כישוריו ונטיית ליבו. אך החלק המרכזי מתחיל בעת כניסתו של הסטודנט בשערי האקדמיה. יש לאתר בהקדם, על פי מאפיינים שונים, את אלו המועדים לנשירה ולכוון אותם לתוכנית אישית מסודרת שתלווה אותם, אקדמית ורגשית, במהלך התואר. סטודנט חייב שתהיה לו כתובת בדמות רכז-הכוון בכל מוסד אקדמי, שיסביר, יתמוך ויסייע.

ויש גם מימד כלכלי. סטודנטים רבים נושרים עקב קשיים כלכליים. הם לא מצליחים לכלכל את עצמם ולממן את הלימודים במקביל. מנתונים של התאחדות הסטודנטים שפורסמו לאחרונה עולה כי 43% מהסטודנטים נעזרים במלגה כזו או אחרת - וגם זו סיבה לכך שחייב להיכנס לתמונה רכז-הכוון שיסייע לסטודנט במהלך לימודיו בכל נושא של מיצוי מלגות והכוונה. דמי מחיה מינימליים וסיוע בשכר דירה - חייבים להיות חלק מהפתרון שהמדינה תסייע בגיבושו.

ההשקעה הזו בסטודנט בזמן הלימודים משתלמת. אחרת, בעוד מספר שנים זה יעלה לנו הרבה יותר.

הכותבת היא מנכ"לית ארגון "אלומה" הפועל להנגשת השכלה גבוהה לצעירים מהפריפריה