יו"ר הוועד בדיסקונט: "תוספת של 1,500 שקל לשכר היא דרמטית"

רפי קזלקופי הספיק השנה לחתום על הסכם שכר חדש בבנק ■ בראיון ל"גלובס" הוא אומר כי יש בבנק 1,700 עובדים שמקבלים שכר בסיס של עד 7,500 שקל

רפי קזלקופי / צילום: אמיר מאירי
רפי קזלקופי / צילום: אמיר מאירי

הבחירות לתפקיד יו"ר ועד העובדים הן לרוב צפויות למדי (במיוחד בארגונים גדולים) - כמעט תמיד יו"ר הוועד המכהן נבחר לכהונה נוספת. כך גם היה לאורך השנים בבנק דיסקונט, כשריקי בכר כיהן כיו"ר הוועד המיתולוגי במשך יותר מ-30 שנה וגם נחשב לאיש החזק בבנק. לפני 3.5 שנים אולץ בכר, שכבר חצה את גיל הפרישה לעזוב. במקומו מונה מני גרינשטיין, מי שהיה יד ימינו של בכר לאורך השנים.

בתחילת השנה נערכו בחירות לראשות הוועד, אלא שהפעם למרבה ההפתעה אירע מהפך - ושלטונו של בכר ויורשיו הופסק. לתפקיד היו"ר נבחר רפי קזלקופי. קזלקופי אמנם גדל בוועד העובדים ואף נחשב מקורב לבכר, אולם הוא בא עם אג'נדה שונה, שמטרתה צמצום פערי השכר העמוקים בבנק.

בחירתו של קזלקופי מסמלת את עליית כוחם של עובדי דור ב' בבנקים, שעד לפני מספר שנים היוו מיעוט, שקיבל זכויות מופחתות לעומת עובדי דור א'. קזלקופי עצמו אמנם משתייך לדור א', אבל הקמפיין שלו בבחירות התבסס על צמצום הפערים, כלומר על שיפור התנאים לעובדי דור ב'.

בשבוע שעבר רשם לעצמו קזלקופי הישג ראשון, כאשר חתם על הסכם שכר חדש עם הנהלת הבנק, בראשות לילך אשר-טופילסקי, ובו בראשונה תוספות השכר ניתנו בשקל ולא באחוזים (1,500 שקל לעובדים ו-1,750 למנהלים), מה שאומר התחלה של מגמת צמצום פערים בין העובדים. בראיון ראשון מאז שנבחר לתפקיד מספר קזלקופי ל"גלובס" על הנעשה מאחורי הקלעים של תפירת ההסכם, היחסים המורכבים עם ועד המנהלים והתוכניות שלו להמשך.

קזלקופי (42) עובד בדיסקונט מזה 17 שנה. הוא החל את דרכו בוועד ובהמשך עבר לעבוד בבנק עצמו במחלקות שונות, כמו בדואר למשל. לפני 6 שנים החליט לחזור לוועד ובבחירות הקודמות רץ לבחירות באופן עצמאי. "נבחרתי בבחירות הקודמות כחבר ועד בסיעה עצמאית, אבל לא היה לי הרבה כוח או כימיה עם הוועד ולא הצלחתי להשפיע. במסגרת התפקיד הסתובבתי הרבה בסניפים, ושמעתי את זעקת העובדים", הוא אומר. "גיליתי שיש בבנק הזה מצוקת שכר אמיתית והיא שישנם המון עובדים שמקבלים שכר נמוך. הבנתי שיש כאן משהו לקוי ושצריך לטפל בו ובמהרה".

- למה הכוונה, בבנק יש כ-6,000 עובדים, כמה עובדים הם בשכר נמוך?

"לקראת המו"מ על הסכם השכר עשינו סדר בנתונים ומצאנו שכ-3,000 עובדים הם בעלי שכר בסיס של עד 10,000 שקל. מתוכם 1,700 עובדים עם שכר בסיס של עד 7,500 שקל. אם נרד יותר נמוך, אז ישנם 300 עובדים עם שכר בסיס של עד 5,000 שקל. חשוב לציין שבמספרים האלה נכללים גם עובדים ותיקים, כולל כאלו המשתייכים לדור א'".

- דיסקונט הוא הבנק עם הוצאות השכר הכי מנופחות, איך נוצר מצב שכזה?

"מכיוון שעד היום תוספות השכר היו באחוזים, היקף ההעלאה היה תלוי בשכר הבסיס, ומי שהיה בשכר נמוך קיבל תוספות שמגיעות גם ל-200 שקל, ואילו מי שבשכר גבוה נהנה מתוספות כבדות וכך הפערים הלכו והעמיקו. במסגרת קמפיין הבחירות שלי חרשתי את כל הארץ, והייתי ניגש לעובדים עם דף ועט ומדגים להם מה ההבדל בין תוספת באחוזים לעומת תוספת שקלית, ואז התחיל ליפול לאנשים האסימון".

קזלקופי מאוד גאה בהסכם השכר, ומדבר בהתלהבות על השינוי שהוביל. "מאז ההסכם אני מקבל המון תגובות כל יום מהעובדים. בשביל מי שמרוויח 6,000 שקל, תוספת שכר של 1,500 שקל היא דרמטית. עובדים אומרים לנו שסוף סוף הגיע ועד שמסתכל לעובדים בעיניים ומתחשב בצרכים שלהם", הוא אומר.

ניכר שיש לקזלקופי ביקורת על הוועד הקודם, ועל האחריות שלו ביצירת הפערים העמוקים בבנק. יחד עם זאת, הוא נזהר מאד בדבריו, שכן אחרי הכל בעבר הוא היה מקורב לבכר.

- ריקי בכר בעצם טיפח אותך, לא?

"הייתי חשוב לריקי, ויחד עם זאת אני אדם עצמאי שחושב לבד ועושה את הדברים שנראים לי. לקחתי מריקי המון דברים טובים, כמו כושר המנהיגות. הסתכלתי מהצד וראיתי שלבן אדם יש אומץ וקור רוח, וזה מה שמאפיין את שנינו".

- למרות כל הסופרלטיבים, אין לך ביקורת על חלקו של הוועד הקודם ושל בכר בפערים העמוקים שתיארת?

"אין לי ביקורת. ריקי פעל בדרכים שלו והגיע לתוצאות טובות עבור העובדים ואני חושב שהגעתי לתוצאות לא פחות טובות בדרך שלי. בגדול ריקי עשה טוב לבנק וגם לעובדים - לאנשים היה שקט וביטחון תעסוקתי, שזה לא פחות חשוב משכר.

"צריך גם לזכור שהאוכלוסייה בבנק השתנתה - דור ב' הלך ותפח, ודור א' התחיל לצאת החוצה מהבנק. אז הפערים הופכים ליותר מהותיים ומספרם של העובדים בשכר נמוך גדל. כאשר הוועד התחלף, נוצר מצב שהייתה לנו אפשרות לעשות פה מהפכה, מה שאי אפשר היה לעשות כשריקי שלט".

מערכת יחסים מורכבת נוספת של קזלקופי היא עם ועד המנהלים הנוכחי, בראשות מיכאל אסור. מכיוון שקזלקופי דאג שחלק גדול מתוספות השכר יגיע לפקידים, הדבר בא על חשבון המנהלים, שאמנם חבילות השכר שלהם נאות ביותר, אך הם קיבלו הפעם תוספות שכר נמוכות מבעבר.

- האם כופפת את ועד המנהלים?

"היה מתח וחילוקי דעות, אבל בסופו של דבר יו"ר ועד המנהלים ואני הגענו להבנות שטובת העובדים והמנהלים היא מעל לכל, והגענו להסכם אחד. אני חושבת שההסכם שהמנהלים הגיעו אליו יפה ומכובד. הם קיבלו תוספות ובונוסים יפים".

- נכון, אבל עדיין מדובר בתוספות נמוכות משמעותית לעומת מה שהם הורגלו בעבר.

"תמיד יהיו בודדים שלא יהיו מרוצים, אבל האווירה הכללית בבנק מצוינת. הצלחנו לשמור על אחדות ולהביא להסכם טוב ולביטחון תעסוקתי ל-5 שנים נוספות באמצעות הארכת חוקת העבודה".

בוא נדבר על העניין העקרוני של תוספות השכר. דיסקונט הוא הבנק הכי פחות יעיל במערכת הבנקאית. התשואה על ההון שלו נמוכה לעומת בנקים אחרים ואם מסתכלים על פעילות הבנק ללא החברות בנות כאל ודיסקונט ניו יורק, אז הרווחיות שלה אפסית. למה בסיטואציה שכזו בכלל צריך לתת תוספות שכר?

"לאורך השנים ניתנו לעובדים תוספות שכר ואני לא מוכן שבמשמרת שלי לא יהיו תוספות שכר. כך היה בעבר וכך יהיה בעתיד. עם זאת, המטרה המרכזית שלי היא לעזור לבעלי השכר הנמוך".

אז אם אתה מסתכל על העבר, נראה שהתפשרתם בהיקף התוספות. ההנהלה מנסה להצניע את זה, אבל בסופו של דבר תוספות השכר בהסכם הנוכחי נמוכות מבעבר. אולי בשם ההתעקשות על צמצום הפערים, התפשרת יותר מדי על התוספות?

"להפך- אני חושב שהשגנו יותר מבעבר. אני לא נכנס לחישובים ולשיקולים של ההנהלה. מבחינתי המטרה הייתה להביא תוספות שכר שקליות משמעותיות, לשם כיוונו ולשם הגענו".

אחד הכלים המרכזיים שהיו להנהלה מול הוועד במו"מ היה חוקת העבודה, שאמורה הייתה לפוג בסוף השנה. בהנהלה איימו שלא יחדשו אותה אם לא יושג הסכם עד אז. המשמעות של ביטול חוקת עבודה היא דרמטית, וביטולה נחשב לנשק יום הדין ולתרחיש שבהסתדרות לא היו רוצים לראות, בלשון המעטה.

- עד כמה חששתם מתרחיש של ביטול חוקת העבודה?

"לא חששתי לשנייה מתרחיש שכזה וידעתי שיש לנו את היכולת להגיע להסכם ובזמן. לא הייתה לנו את התחושה שמאיימים עלינו. הייתה כאן מלחמת התשה איך כל אחד ישמור על אינטרסים שלו. שני הצדדים עשו עבודה יפה והגיעו לתוצאות מדהימות. הצלחנו גם לשמור על העסק וגם להביא תוצאות, הן בביטחון התעסוקתי והן בהסכמי השכר".

- הסכמי השכר בדיסקונט תמיד מגיעים אחרי שורה של עיצומים ומאבקים. איך זה שזה לא קרה הפעם?

"אמנם לא היו עיצומים, אבל זה היה מאבק מוחות מתיש. ביליתי הרבה ימי שישי ומוצ"ש בשיחות ובפגישות כדי לא להגיע למצב של צעדים ארגוניים. רצינו להגיע להסכם טוב ללא מאבק, וזו הייתה המלחמה הכי גדולה. הרי הכי קל להרים טלפון ולסגור את הסניף, אבל הכי קשה להגיע להסכם טוב מבלי להשתמש בכלי הזה".

- כשאתה אומר מאבק מוחות, למה הכוונה?

"התנהלתי בעיקר מול הסמנכ"לית יפית גריאני (ראש חטיבת משאבי אנוש ונכסים של הבנק. ע"א). היא רצתה נושא מסוים, ואני הבהרתי שהיא לא תקבל את זה. ואז בכל שיחה ופגישה היא מעלה את זה שוב ושוב, והימים והשעות עוברים, וכל צד מתבצר בעמדתו. בסוף אני מסכים לכמה דברים קטנים בנושא הזה, שיעזרו יותר להנהלה בגמישות שלה.

"שלא תביני לא נכון, התפקיד של ההנהלה הוא לנהל את הבנק, אבל לנו יש כובע של שמירה על זכויות העובדים. כל עוד המאזן הזה נשמר, וההנהלה מצליחה, אנחנו נשב בצד ונמחא כפיים. אנחנו רוצים שהם ינהלו ויצליחו".

- אבל לפעמים גמישות של הנהלה באה על חשבון העובדים, כמו למשל בנושא הניודים.

"אני לא מסכים - אין סתירה בין הדברים. ניקח למשל את נושא הניודים. תמיד היה ניתן לנייד עובדים לפי חוקת העבודה, השאלה היא מה הפרשנות של הסעיף הזה בחוקה. בעבר הוועד לא אפשר ניודים. היום אנחנו מאפשרים את זה, כל עוד העובד מסכים וכל עוד זה לא פוגע בזכויותיו. צריך גם לשמור על הגיון - אם הניוד הוא מעבר לחדר ליד או לסניף סמוך, זה סביר. אם מתחילים לדבר על ניודים בין ערים, זה כבר סיפור אחר".

עופר עיני מייעץ להנהלת הבנק מזה כשנתיים. זה לא הפריע לך שיו"ר ההסתדרות לשעבר עם כל הידע וההשפעה שלו מסייע להנהלה?

"עופר עיני לא נפגש איתנו ואני לא יודע אם הייתה לו השפעה. אני מסתכל על התוצאה, ואם הוא סייע לה אז אשמח שהוא יהיה גם במו"מ הבא".

ישנם גורמים המעורבים בהסכם שאומרים שטביעות אצבעותיו הורגשו היטב במהלכים השונים של ההנהלה, לא הרגשת את זה?

"לא הרגשתי לא אותו ולא את רוחו. אם הוא ייעץ להנהלה איך לנהוג במלחמת ההתשה, וזו התוצאה שקיבלנו, אשמח שימשיך לייעץ להם".

- מה מבחינתך ההישג הכי גדול ומה לא השגת בהסכם ורצית?

"ההישג הכי גדול הוא כמובן התוספות השקליות, אבל ההישג שאני הכי גאה ושעשה לי טוב בנשמה הוא ההחלטה לשלב בבנק כעובדים קבועים 57 עובדים בעלי מוגבלויות. נפגשתי בהסתדרות גיא שמחי, בחור עיוור שאחראי בהסתדרות על כל בעלי המוגבלויות. במהלך הפגישה, הוא אמר שיש בבנק פרויקט במסגרתו שולבו 57 עובדים עם מוגבלויות. הוא ביקש שאשיג להם הטבה או הישג כלשהו בתחום הרווחה. היה ביני לבין גיא חיבור בפגישה הזו, ואמרתי לו שאחזור אליו.

"מיד כשיצאתי התחלתי להרים טלפונים ובסוף הגעתי ללילך (אשר-טופילסקי. ע"א). אמרתי לה שלא משנה איך ההסכם ייראה, אני מבקש שנביא לכך שהעובדים הללו יהיו שווים וקבועים. היא לא חשבה לשנייה וישר אמרה כן, אפילו שבכלל לא היינו קרובים להסכם. מדובר בעובדים רגילים עם מוגבלות, שנמצאים בארגון אבל לא שייכים אליו. זה שרף לי את הנשמה ועל זה אני מוכן להתאבד. מבחינתי זה המהות שלי בתפקיד הזה.

"בנוגע למה שרציתי ולא השגתי, אני באמת חושב שבדברים החשובים השגתי הכל, התפשרתי אולי בנושא מימון קייטנות לילדי העובדים".

- בדיסקונט היו לאורך השנים יחסי עבודה מאד קשים. האם האופטימיות שאתה משדר היא מבחינתך התחלה חדשה של יחסים טובים יותר?

"אני מאוד מקווה שכן. התחלנו דרך של בניית אמון לפני שבעה חודשים, בינתיים זה הולך מצוין וזה טוב לבנק ולעובדים. אני מקווה שעכשיו, אחרי חתימת ההסכם, כל אחד יתעסק בחלק שלו - הם בלנהל ואנחנו בזכויות העובדים. כל עוד העסק יעבוד נלך ביחד".

דיסקונט נמצא במצב לא פשוט והתחרות והאיומים על במערכת הבנקאית רק הולכים וגוברים. איפה אתה רואה את הבנק הזה בעוד 5 שנים?

"בעקבות מערכת היחסים הקשה שהייתה בין ההנהלה לעובדים, הבנק איבד המון לקוחות. היום נעשה הכל כדי לשמור על הלקוחות. דיסקונט הוא בנק איכותי עם הרבה פוטנציאל. אני מקווה שהשינוי בתרבות הארגונית ומערכת היחסים הטובה יביאו לכך שנוכל לממש את הפוטנציאל שלו ולמנף את הצמיחה".

- "חלק מהחברים שלי בכלא וחלקם לצערי גם מתו"

מבחינת רפי קזלקופי הסכם השכר בדיסקונט צריך להוות בנצ'מרק להסכמים עתידיים בחברות אחרות במשק. "הייתי רוצה שההסכם שעשינו שכולל תוספות שקליות יהיה בכל המשק. אני חושב שהמטרה בהסכמי השכר צריכה להיות באופן חד משמעי צמצום פערים והתמקדות בסיוע לבעלי השכר הנמוך. באתי להוביל שינוי חברתי, ואני שמח שהתחלתי לעשות את זה עם ההסכם הנוכחי".

המודעות החברתית של קזלקופי מגיעה גם בעקבות הרקע ממנו הוא מגיע. הוא נולד ביפו ג', הבן הצעיר במשפחה של 4 ילדים, כאשר אביו נפטר בגיל 13. "אמא שלי עבדה בניקיון כדי לפרנס אותנו. חיינו בתנאים מינימליים, ובפועל גרתי ברחוב. גדלתי עם הפושעים ביפו. חלק מהחברים שלי בכלא וחלקם לצערי גם מתו", הוא אומר, ומיד מתעשת: "אבל לא באתי להתמסכן, ואני לא רוצה שזה ייראה ככה".

- אתה מדבר על כך שבאת להוביל שינוי חברתי. זה נשמע שיש לך אספריציות מעבר לדיסקונט. תלך לפוליטיקה?

"ממש לא. אני נשאר בדיסקונט. אני דיסקונטאי בנשמה, והדם שלי ירוק. כל עוד אוכל לעזור לעובדים, אשאר פה. טוב לי פה, ויש לי סיפוק גדול. ביום שאראה שאני לא מסוגל לסייע יותר אפנה את הכיסא לבד".

עיקרי הסכם
 עיקרי הסכם

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא שוק ההון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988