מי צריך הרמוניה

טראמפ לועג לקהילת המודיעין ואולי מכין טיהור של עובדי מדינה

דונלד טראמפ, בחירות  / צילום: רויטרס
דונלד טראמפ, בחירות / צילום: רויטרס

עננה כבדה של אי ודאות רובצת על וושינגטון, רק 40 יום לפני השבעת דונלד טראמפ. היא כבדה יותר מן העננות של 2008, של 2000, של 1992, אם כי אולי לא של 1980 (השנים שבהן עבר השלטון לידי מפלגת האופוזיציה).

ביטויים לאי הוודאות ניתנו במהלך סוף השבוע בשתי זרועות של ממשלת ארה"ב: בקהילת המודיעין ובמשרד האנרגיה. טראמפ דחה בתוקף הערכה חדשה של סוכנות הביון המרכזית, כי רוסיה התערבה לטובתו במערכת הבחירות; ואנשי טראמפ ביקשו רשימות של מדעני ממשלה, אשר סייעו לנשיא אובמה בוועידה הבינלאומית על בעיות האקלים.

בשעה שחברי קונגרס בולטים של מפלגתו הגיבו בדאגה על הערכות הסי.איי.אי בעניין רוסיה, טראמפ הגיב בנחרת בוז. "אלה אותם האנשים שאמרו כי לסדאם חוסיין היה נשק השמדה המוני", אמרה הודעת צוות המעבר של טראמפ.

ארה"ב אמנם יצאה למלחמה בעיראק כמעט לפני 14 שנה על יסוד הערכת מודיעין שגויה. אבל ניסוח כזה, "אלה אותם האנשים", הוא גם מסופק עובדתית, וגם יאה יותר לציוץ טוויטר, או לקריאת ביניים, או לרשימה עיתונאית, מאשר לנשיא המיועד של ארה"ב.

ה"ניו-יורק טיימס" הביא שלשום את תגובתו של מייקל היידן, מי שניהל את הסי.איי.אי בימי נשיאותו של ג"ורג" בוש הבן: "שהנשיא המיועד של ארה"ב פשוט ידחה את ההערכה של קהילת המודיעין, המבוססת על עובדות, מפני שהיא מתנגשת עם הנחות המוצא שלו - וואוו (Wow)".

ספקני אקלים

הבקשה לקבל את רשימת המדענים, שיעצו לנשיא אובמה בוועידת האקלים בפריז, מתוארת כחסרת תקדים. היא דווחה ב"וושינגטון פוסט", ועוררה את החשש שהממשל הבא מתכנן גל טיהורים של עובדי מדינה, מפני שהשקפותיהם על שינוי האקלים אינן מתיישבות עם אלה של הנשיא ושל בכירי יועציו.

טראמפ הכריז במהלך מערכת הבחירות, ששינוי האקלים הוא "בדיה סינית", אשר נועדה להחליש את הבסיס התעשייתי של ארה"ב. הוא חסיד נלהב של שימוש בלתי מוגבל בדלק מחצבים, מפחם ועד גז טבעי. הוא יצא למלחמה נגד הפקת אנרגיה באמצעות טחנות רוח, מפני שהן "מכערות את הנוף". בשבוע שעבר טראמפ הודיע כי יעמיד בראש הרשות להגנת הסביבה (EPA) פוליטיקאי ממדינה דרומית קטנת אוכלוסים, המתואר כ"ספקן אקלים", זאת אומרת כופר בממצאים המדעיים על התחממות האטמוספירה.

הדוקטרינה של ההמשכיות

האפשרות שטראמפ ייפטר ממדענים במשרד האנרגיה ומאנליסטים בקהילת המודיעין, מפני שדעותיהם אינן נושאות חן בעיניו, מעוררת תהייה רצינית על תהליך קבלת ההחלטות הצפוי בממשלו. כמובן, זכותו של כל ממשל להתעלם מעצת עובדי המדינה. אבל כאן מתפתח מאמץ להבאיש את ריחם, כדי לשמוט את הקרקע מתחת לדעותיהם.

שירות המדינה, לפחות בדמוקרטיות המערביות, מופרד מן הפוליטיקה. הוא נועד לשרת את צורכי הדרג הפוליטי, אבל גם נועד להבטיח המשכיות. יש בכל דמוקרטיה מידה הכרחית של המשכיות, גם כאשר מתחלף השלטון. בלעדיה, סדרי החיים היו מתהפכים על ראשם.

ההתרחבות הבלתי פוסקת בכוחה של הנשיאות בארה"ב מאיימת על דוקטרינת ההמשכיות. נשיא, יהיה מוצאו המפלגתי אשר יהיה, יכול לחוקק, למעשה אם גם לא להלכה, באמצעות צווים מינהלים. אובמה עשה כן ללא הרף. טראמפ מתכנן לחתום על שורה של צווים מנהליים, ש"ימחקו את נשיאות אובמה".

פנוי להובלה

הזכרנו למעלה את סתיו 1980, שבו רונלד רייגן התכונן להחליף את ג"ימי קרטר, ולחולל את הפנייה החדה ביותר ימינה בתולדות ארה"ב.

על רייגן אמרו, שהוא "פנוי להובלה" (empty vessel). הוא לא היה אידיאולוג. הוא נכנס לפוליטיקה בייחוד כדי לקצץ מסים. הוא עלה לשלטון על גב קואליציה של אינטרסים פיננסיים ושל מתקנים חברתיים שמרניים. בפעם הראשונה, חסידי השוק החופשי עשו יד אחת עם מתנגדי גרידות ועם מליצי יושר של יתר דת בחיים הציבוריים.

הקואליציה ההיא נתנה את הטון בחיי אמריקה ב-28 השנה הבאות, עד בחירת אובמה לנשיא. רק במשך שנתיים (1993-1995) היא לא החזיקה לפחות באחד משני מרכזי הכוח הפוליטיים, הבית הלבן או הקונגרס.

נשיאות אובמה שיבשה את סדרי היום של הקואליציה הזו, אם כי לא הצליחה למוטט אותה. ניצחון הבחירות של טראמפ, דחוק כאשר היה, לא היה מושג אלמלא התגברה הקואליציה על הסתייגויותיה מפני אישיותו, ונאספה ברגע האחרון אל דגלו. השפעתה עומדת להיות מכרעת.

המינויים של הימים האחרונים לכהונות הקבינט מאשרים את הרושם. אף אחד מן הממונים אינו מזוהה עם בעלי הצווארון הכחול של מדינות המערב התיכון, שלהצבעתם מיוחסים ניצחונותיו המפתיעים של טראמפ בפנסילבניה, במישיגן ובוויסקונסין.

שר האוצר שלו ויועצו הכלכלי הראשי באים מן הפיננסים הגבוהים של וול סטריט; שרי המסחר והחינוך הם מיליארדרים; שר העבודה מתנגד להעלאת שכר המינימום, ותומך בקיצוץ כנפיהם של האיגודים המקצועיים; שר הבריאות רוצה לשים קץ לרפורמה המקיפה של אובמה, ואם יינתן לו מבוקשו 20 מיליון אמריקאים עלולים לאבד את הביטוח הרפואי שלהם; שר השיכון והפיתוח העירוני מתנגד לסובסידיות ממשלתיות לעניים.

"אות הידידות"

שלשום התחוור כי טראמפ מתכוון למנות את רקס טילרסון (Rex Tillerson), מנכ"ל מוביל-אקסון, תאגיד האנרגיה הגדול ביותר בעולם, למזכיר המדינה. קצת קשה לחשוב על היפוך מושלם יותר מן הקהל שאליו פנה טראמפ במערכת הבחירות. לא זו בלבד שטילרסון שייך לממסד התעשייתי והפיננסי, שטראמפ חזר וגינה, אלא שהוא תומך מובהק בסחר חופשי וב"שוק גלובלי".

למרבה העניין, הוא גם רב ניסיון ורב ידידים ברוסיה של ולדימיר פוטין. האיש בקרמלין ענד את "אות הידידות", עיטור אזרחי רם שרוסיה מחלקת לידידיה הזרים, על דש מקטורנו של טילרסון. הייחוס הזה הרים כמובן הרבה גבות בוושינגטון. הנשיא המיועד כמעט יוצא מגדרו לעורר את הרושם שהוא להוט לשפר את היחסים עם רוסיה ויהי מה.

כל חברי הקבינט חייבים באישור הסנאט. אפשר להניח שכולם יאושרו. בסנאט יש רוב רפובליקאי. אבל הדמוקרטים מכינים לאחדים מהם קבלת פנים צוננת מאוד. שאלות נוקבות יישאלו גם מצד רפובליקאים. הסנאטור ג"ון מקיין, שהיה מועמד המפלגה לנשיאות ב-2008, אומר שקשרי טילרסון ברוסיה מדאיגים אותו. מקיין הוא אחד הבכירים הרפובליקאים בקונגרס, המוכנים להתחיל חקירה פרלמנטרית של תפקיד רוסיה בפריצה אל מחשבי המפלגה הדמוקרטית, בגניבת דואל ובהדלפתו.

צלילי הפתיחה של נשיאות טראמפ אינם משדרים הרמוניה. כוחו של הנשיא יספיק לו להתחיל את התהליך, אבל הוא יהיה זקוק ליותר ניואנסים כדי למשול. זה אגב משהו שגם נשיאים קודמים גילו, במוקדם או במאוחר.

■ רשימות קודמות ב-yoavkarny.com. ציוצים (באנגלית) ב-twitter.com/YoavKarny

צרו איתנו קשר *5988