פרופ' שמחון: "הפריון בישראל נמוך ואנחנו חיים פחות טוב"

יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה אמר במסגרת ועידת ישראל לעסקים כי "פריון העובד הישראלי הוא נמוך ביחס לעולם המערבי, השכר בישראל יותר נמוך והמחירים יותר גבוהים"

פרופ אבי שמחון / צילום: אוריה תדמור
פרופ אבי שמחון / צילום: אוריה תדמור

"פריון הוא לא מונח ערטילאי, אלא רמת החיים והרווחה שלנו - פריון הוא התוצר הממוצע לעובד, ואם הפריון נמוך המשמעות היא שהעוגה הלאומית קטנה והעובדים מקבלים שכר נמוך ורמת החיים נמוכה". כך אמר היום (א') פרופסור אבי שמחון, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, במסגרת ועידת ישראל לעסקים של "גלובס". שמחון אמר את הדברים בשיחה עם עירית אבישר, כתבת בנקים ושוק ההון ב"גלובס", בפאנל שעסק בפריון העבודה- ניתוח חסמים והמלצות.

- מה ההשלכות לעובדה שהפריון פה נמוך?

לדברי שמחון, "הדבר אומר שאנחנו חיים פחות טוב לעומת במדינות אחרות בהן רמת החיים טובה יותר. פריון העובד הישראלי הוא נמוך ביחס לעולם המערבי, השכר בישראל יותר נמוך והמחירים יותר גבוהים, לכן רמת החיים במדינות אחרות גבוהה יותר".

- מה הגורמים המרכזיים שמובילים לנתונים החלשים?

שמחון: "מצד אחד אנחנו יודעים שככל שרמת ההשכלה יותר גבוהה, כך התוצר יותר גבוה. בישראל יש פרדוקס, כי רמת ההשכלה פה גבוהה יחסית, מספר שנות הלימוד הוא גבוה, ויחד עם זאת התוצר פה נמוך".

"אבל", הוסיף שמחון, "אנחנו יודעים שרמת המיומנות בישראל היא נמוכה יחסית ומתאימה לפריון. לכן, יכול להיות שההשכלה שאנחנו רוכשים לא כל כך מתאימה לעולם הכלכלי ולא תואמת לדרישות בשוק העבודה, ולכן צריך יותר לחשוב במונחים של מה אנשים ילמדו ואיפה - דברים שישפרו את היכולת שלהם להשתכר בשוק העבודה".

- מה צריך ללמוד שיוכל לסייע להיות יותר פרקטיים?

"מתמטיקה ואנגלית הם דברים מאוד חשובים".

- מה לגבי שילוב המגזר הערבי והחרדי בשוק העבודה? כמה הם משפיעים על נתוני הפריון?

שמחון אמר כי "הצעירים החרדים והערבים מהווים יחד כמעט רוב, ואם המיומנויות שלהם נמוכות יחסית, אז הפריון שלהם נמוך יחסית. בקרב האוכלוסיה הערבית זיהינו רק בשנים האחרונות בעיה מאוד ספציפית וחשובה - היא לא יודעת עברית. מרבית הצעירים הערבים יודעים עברית ברמה מאוד נמוכה, וזה מפריע להם להשתלב בכלכלה, ובמקומות אחרים. שר החינוך הציב את זה כאחד היעדים שלו, וזה יעד מאוד חשוב.

"מצד אחד אנחנו אומרים שאנחנו ליברלים ונותנים לאזרחים הערבים ללמוד בערבית, מצד שני בכך אנחנו מרחיקים אותם מהיכולת להשתלב בצורה מיטבית בחיים הכלכליים. זו נקודה ספציפית שהממשלה הזו שמה את זה כיעד - לוודא שהאוכלוסייה הערבית תדבר עברית טוב יותר, וכחלק מכך לפתח תכניות לימוד ולהוסיף שעות לימוד בעברית. בנוסף, צריך גם חלק מהמקצועות ללמוד בעברית. ערביי ישראל רוצים לשמור על הזהות שלהם, והם יכולים ללמוד מקצועות בערבית, אבל לדעתי הם צריכים ללמוד מתמטיקה ועוד מקצועות שלא מזוהים עם הזהות בעברית".

- יכול להיות שנתוני הפריון מושפעים מהכלכלה השחורה?

"אני לא חושב שיותר מדי, משום שגם אם נעשה חשבון של הכלכלה השחורה, זה יוצא מספרים נמוכים. כלכלה שחורה זה לא רק לא לתת חשבונית, אלא עיקרה היא תכנוני מס בשיטת מצליח - חברות שמנסות לשלם פחות למס הכנסה בטוענות שונות, ויש סיכוי שמס הכנסה יקבל את זה. מכיוון שלפקיד השומה אין זמן לעבור על דוחות המס של כל החברות במשק, רוב הכסף שחסר נמצא שם".

- איזה עוד דברים אפשר לעשות כדי לשפר את הפריון?

יש הרבה דברים. לדוגמא, בתחום חינוך - צריך לכוון את מערכת החינוך שתהיה יותר יעילה, וגם להסתכל איפה אנחנו מאוד טובים וזה ההייטק. לכן, אחד היעדים שלנו זה לנסות לקחת את ההייטק ולהרחיב אותו במידת האפשר. יזמי ההייטק בדרך כלל מתלוננים שאין להם מספיק מהנדסים, בגלל שהביקוש מאוד גדול וזה החסם האפקטיבי שם. ככל שנצליח להכשיר יותר מהנדסים במקצועות הללו, כך נרחיב יותר את הסקטור הזה ונייצר יותר מאותו דבר שהוא ללא ספק הקטר של המשק הישראלי. זה היעד המיידי ששמנו לפנינו ושאנחנו יודעים איך להתמודד איתו - הגדלת מספר המהנדסים כדי לסייע להתרחבות ההייטק הישראלי".

- איך עושים את זה?

"לדוגמא, מעלים את היעד של הכשרת מהנדסים באוניברסיטאות המובילות, כי הביקוש הגדול זה לסטודנטים האלה, ולהציב יעדים מאוד שאפתניים בהגדלת מספר הסטודנטים והמהנדסים שהאוניברסטאות מכשירים".

עוד חמש שנים מה יהיה מצב הפריון בישראל לעומת מדינות ה-OECD ?

"אני חושב שיהיה יותר טוב".