מפחיד: מי השפכים הלא בדיוק מטוהרים שכולנו צורכים

אחרי שנים ארוכות שבהן נאבקה ישראל במשבר המים, נראה שנמצא הפתרון - מתקני ההתפלה מספקים כ-40% מצריכת המים בארץ ■ כ-80% ממי השפכים בישראל מטוהרים ונעשה בהם שימוש חוזר, אך חומרים מסוכנים רבים "שורדים" את הטיהור

מחוץ לקופסא, מי שפכים/ צילום יחצ
מחוץ לקופסא, מי שפכים/ צילום יחצ

אחרי שנים ארוכות שבהן נאבקה ישראל במשבר מים קשה, נראה שבשנים האחרונות היא מצליחה לפתור חלק ניכר מבעיות המים שלה. מתקני ההתפלה מספקים כיום כ-40% מצריכת המים בארץ, אך הם רק חלק קטן מהסיפור.

במתקן טיהור השפכים מסננים את המים ומטהרים אותם. המים המטוהרים שיוצאים מהמתקן מוזרמים לנחלים, ומשמשים גם להשקייה של גידולים חקלאיים. נתונים חדשים מלמדים ש-87% מכלל השפכים המטוהרים בישראל יכולים לשמש למטרות השקיה, ואכן, שליש מהמים הנצרכים בחקלאות הם מי שפכים מטוהרים. ישראל נחשבת למובילה בעולם בתחום, אך עדיין יש בעיה - מתקני טיהור השפכים לא מצליחים לטהר את כל החומרים.

יש אלפי חומרים בקוסמטיקה ובתחליבים להגנה מהשמש שנשטפים מאיתנו במקלחת ומגיעים גם כן למים. חומרים כמו תרופות, כמו הורמונים או דמויי הורמונים למיניהם, חומרי פלסטיק שונים ומשונים, ובעצם הבעיה בחומרים האלה שהם לא מתפרקים שהם מגיעים לנו או לסביבה, או יחד עם מי הקולחין מגיעים לנו לחקלאות.

בעיה מאוד גדולה קיימים בחומרים כמו הורמונים, שצריכים כמות מאוד מאוד קטנה בשביל להשפיע. אנחנו מכירים מקרים ממים שהוזרמו לנחלים למשל, שהיו שינויי מין בדגים או בחסרי חוליות, גם בנחלים וגם אפילו ראינו את זה בים.

בעיה קשה אחרת היא שרידים של תרופות שלא מתפרקים, ומוצאים את דרכם למי הקולחין ומשם לסביבה. מחקרים שנערכו בארץ בשנים האחרונות מצאו שפירות וירקות שהושקו במי שפכים מטוהרים הכילו שרידים של תרופות. עם זאת, מדובר בכמויות קטנות מאוד, וההשפעה הבריאותית שלהם על האדם עוד לא ידועה.

התהליך המהיר שבו ישראל הפכה למעצמה של מיחזור מים, מחייב אותה להקפיד ולבדוק כיצד המים האלו משפיעים על הסביבה ועל הבריאות ולנטר את החומרים שנמצאים בהם.

כשמשתמשים לקרוב ל-80 אחוז במי שפכים, מי קולחין מטוהרים, להשקייה, אנחנו כבר מכניסים את מי הקולחין למחזור ההידרולוגי של המדינה שלנו. זה לא דבר שולי, אחוזים בודדים, זה כמות בלתי רגילה של מים שאנחנו מחזירים חזרה לטבע, וצריך לקחת את הזיהומים שהם עשויים להביא בחשבון.

במעבדה שלו באוניברסיטת תל אביב, עובד פרופ' אבישר על מציאת פתרונות טכנולוגיים לבעיית המיקרו-מזהמים.פרויקט הדגל של המעבדה הוא טיהור של חומרים כימותרפיים, שהם חומרים רעילים במיוחד.

"בנינו מתקן שמוצמד לשפכים של מרכז הסרטן בבית החולים תל השומר, שאוסף את השפכים שלו הרעילים מאוד שיש בהם ריכוז גבוה מאוד של הרבה מאוד חומרים כימותרפיים. הקולחין הללו עוברים את הטיפול המתקדם, תהליכי חמצון מתקדם, ולמעשה אנחנו מיצרים קולחין נטולים חומרים כימותרפיים, נטולים חומרים רעילים".

 גם המגזר הפרטי בישראל מוביל בייצור טכנולוגיות לטיהור מים. חברת אקווייז הישראלית פועלת בישראל ולמעלה ב-40 מדינות ברחבי העולם, לאחר שפיתחה טכנולוגיה יעילה לטיהור של מי שפכים עירוניים ותעשייתיים.

זאת למעשה הליבה הטכנולוגית של אקווייז. בעצם אנחנו מדברים על אותן יחידות פלסטיק, נשאי ביומסה כמו שאנחנו קוראים להם, קטנים עם שטח פנים מאוד גבוה, שמאפשרים פעילות ביולוגית מאוד אינטנסיבית בנפח מוגבל, ובאמצעות הליבה הזאת יודעים לתת מענה לדרישות של ערים או מפעלי תעשייה בכל העולם ולתכנן להם תהליך שפותר להם בעצם את הבעיה הסביבתית.

הפיתוחים הטכנולוגיים של אקווייז גם מאפשרים גם לטהר מי נהר מזוהמים. וכך, בשנים האחרונות פועלת החברה בעיר אגרה שבהודו, וממחישה איך ההתקדמות הישראלית בתחום טיהור השפכים יכולה לסייע למדינות אחרות בעולם.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988