ההמלצה שמאיימת על העסקה למכירת חלל תקשורת לסינים

ועדת החלל של משרד המדע: להבטיח בעלות ישראלית על חברות לוויינים ישראליות ■ חלל אמורה להימכר לתאגיד התקשורת הסיני Xinwei תמורת 190 מיליון דולר

שאול אלוביץ / צילום: רפי קוץ
שאול אלוביץ / צילום: רפי קוץ

העסקה למכירת חלל תקשורת  טרם נחתמה, וכבר היא נתקלת במשוכות אותן היא עלולה שלא לעבור.

כבר בתחילת החודש עדכנה החברה על מחלוקות בינה לבין תאגיד התקשורת הסיני Xinwei, שמעכבות את העסקה למכירתה לתאגיד הסיני תמורת כ-190 מיליון דולר.

אתמול (ב') פורסמו מסקנות ועדת החלל, שהקים משרד המדע בראשות השר אופיר אקוניס, בעקבות השמדת הלוויין "עמוס 6" של חלל תקשורת בפיצוץ טיל השיגור שלו בספטמבר האחרון. בין המלצותיה מציינת הוועדה כי חברה ישראלית, המפעילה לוויינים, נדרשת להיות בבעלות ישראלית.

פרץ וזאן, מנכ"ל משרד המדע ויו"ר הועדה, אמר היום בעניין כי "הוועדה סבורה שהגוף המחזיק בפעילות לוויינים, נדרש להיות בידיים ישראליות, בגלל כל מיני סיבות, לאומיות ואחרות, וכל חברי הוועדה, שכללה נציגים בכירים ממקומות שונים, סבורים כך".

בעניין העסקה העומדת על הפרק, אמר וזאן כי "אין לנו יד ורגל באישור או בעצירת העסקה. קביעת הוועדה בנושא היא כוללת ולא נכנסה לרזולוציות".

נציין כי על פי הידוע, עסקת מכירת פעילותה של חלל תקשורת דורשת אישורים רגולטוריים שונים, בהם גם של משרד התקשורת ומשרד הביטחון.

דרושה: "התאמה ביטחונית"

חלל תקשורת, הנמצאת בשליטת חברת יורוקום של שאול אלוביץ' (בעל השליטה בבזק), עוסקת באספקת שירותי תקשורת לוויינית באמצעות לווייני "עמוס", וחלק מפעילותה כולל עבודה הדוקה עם גורמים ביטחוניים ישראלים.

כבר בתיקון רישיון החברה, שהתקבל ממשרד התקשורת במאי 2015, נוספו לו הוראות חדשות "הדורשות קיום מרכיב ישראלי בניהול החברה בכל עת".

עוד נקבע אז כי בחברה יהיו "בעלי תפקידים ונותני שירותים, אשר עליהם להיות אזרחי ישראל ותושבי ישראל, ובעלי התאמה ביטחונית מתאימה בהתאם לרמת הסיווג הביטחוני שתקבע הרשות הביטחונית המוסמכת", וכן הוא קובע כי "הניהול השוטף של חלל תקשורת ומרכז עסקיה נדרש להיות בישראל, ומקום מושב הנהלת החברה ומשרדה הראשי יהיו בישראל".

עוד מתייחס הרישיון, שתוקפו נקבע לעשר שנים ממועד התיקון, להרכב הדירקטוריון וקובע כי שליש מחבריו "יהיו אזרחי ישראל ותושביה ובעלי התאמה ביטחונית מתאימה לרמת הסיווג הביטחוני שתקבע על-ידי הגורם הממשלתי המוסמך", וכן כי "דירקטורים שאינם דירקטורים מסווגים - לא יקבלו מידע בענייני ביטחון ולא ייחשפו אליו וכן לא ישתתפו בדיוני דירקטוריון בעל הרישיון בנושאים מסווגים".

בחלל תקשורת ציינו אז, בהתייחס להוראות הרישיון המעודכן, בין היתר כי הן "מטילות עליה דרישות 'ישראליות' ודרישות ביטחון שונות המציבות מגבלות על שינויים בשליטה בחברה".

חלל תקשורת מתמודדת כבר כמה חודשים עם כמה אירועים דרמטיים, שהשפיעו בצורה קריטית על פעילותה.

בחודש אוגוסט הודיעה החברה כי חתמה על הסכם למכירתה, באמצעות מיזוג משולש הופכי, לידי התאגיד Xinwei תמורת 285 מיליון דולר - הסכם שאחד מתנאיו כלל את שיגורו המוצלח של הלוויין "עמוס 6" לחלל.

אולם, כאמור, שבועות ספורים לאחר מכן העסקה הפכה ללא רלוונטית בעקבות כישלון השיגור, שגרר צניחה של כ-30% בשווי החברה.

 

בשבועות האחרונים, כפי שנחשף ב"גלובס", העסקה מול Xinwei חזרה להיות רלוונטית, לאחר הפחתה של כשליש ממחיר העסקה המקורי, אולם זמן קצר לאחר מכן עדכנה חלל תקשורת על מחלוקות בין הצדדים ועל ניסיונות להגיע להבנות "בנושאים עיקריים המצויים במחלוקת אשר טרם נפתרו". מאז לא עדכנה חלל בנושא.

מניית חלל תקשורת איבדה כמחצית מערכה מאז הודיעה על העסקה הראשונה, שתוכננה להתבצע מול Xinwei, ומשקפת כיום לחברה שווי של כ-510 מיליון שקל.

עיקרי המלצות ועדת החלל:

- תוספת של 120 מיליון שקל בשנה לתקציב סוכנות החלל הישראלית לפיתוח לוויינים ופרויקטים בחלל

- הקמת מערך של ארבעה לווייני תקשורת פעילים בו-זמנית

- תמיכה בפיתוח מוצרים בתעשיית החלל שיתחרו בשוק העולמי

- חברה ישראלית, המפעילה לוויינים, נדרשת להיות בבעלות ישראלית