הנקראות ביותר

עלייה במספר תביעות רשלנות מקצועית נגד עו"ד בתחום הנדל"ן

נדמה שהתהפכו היוצרות: מי שאמונים על ייצוג הצדדים הניצים בבתי המשפט מוצאים עצמם יותר ויותר בשנים האחרונות על "ספסל הנתבעים" ■ תופעה 

נבחנים בבחינת לשכת עורכי הדין  / צילום :אילוסטרציה אלון רון
נבחנים בבחינת לשכת עורכי הדין / צילום :אילוסטרציה אלון רון

בימים אלה, הימים האחרונים בשנת 2016, מחדשים עשרות אלפי עורכי הדין הפעילים את ביטוח האחריות המקצועית שלהם. מקצוע עריכת הדין טומן בחובו ועימו אחריות רבה. חירותם של אנשים המואשמים בפלילים, גורל עסקאות בהיקפים של מיליונים, פיצויים בסכומים שונים, גובה תשלומי מס ועוד - הכול מוטל על כתפיהם של עורכי הדין. טעות בסעיף בהסכם, בטיעון המשפטי, בפרטים - עלולה להוביל להפסדים משמעותיים ללקוח, ובהמשך, לתביעות רשלנות של מיליוני שקלים נגד עורך הדין הרלבנטי. במציאות הזאת, ביטוח "מקצועי" יכול לשנות את גורלו של עורך הדין, ולהכריע בין פשיטת-רגל להמשך פעילות.

על הרקע הזה מתנהלת בימים אלה "מלחמה" בין חברות הביטוח המנסות לפתות את עורכי הדין לרכוש את מרכולתן, כשגם לשכת עורכי הדין נמצאת בקלחת, וממליצה לחבריה לרכוש פוליסת ביטוח אחריות מקצועית. עורכי הדין לא תמיד מייחסים לבחירת חברת הביטוח את החשיבות הראויה, ובוחרים כמעט בעיוורון, ובלי לבצע בדיקות מיוחדות, את פוליסת הביטוח שנקרית בדרכם. אך מגמות שמתרחשות בשנים האחרונות בשוק עריכת הדין מלמדות שכדאי להם לשנות את הגישה.

לדברי עו"ד דודי זלמנוביץ, בעלי חברת GLawBAL, המתמחה בייעוץ ואסטרטגיה לסקטור המשפטי, "בשנת 2016, הועצמה המגמה של הגבהת הרף של תביעות אחריות מקצועית נגד עורכי דין ועורכי פטנטים. תביעות מורכבות שונות, ובתחום המקרקעין פרשיות 'ענבל אור' ופרשת 'אדמה' (מדובר בסיפוריהם של יזמי הנדל"ן ענבל אור ואורן קובי שחשודים כי איבדו או גזלו את כספי לקוחותיהם, א' ל"ו), כמו גם התייחסויות בית המשפט לנושאים אלו, תרמו רבות למגמה זו".

עו"ד זלמנוביץ מוסיף כי "גם אירועי הסייבר הגדולים שהגיעו למחוזותינו, מהדליפה הגדולה של משרד עורכי הדין הפנמי דרך תקיפת 48 המשרדים הגדולים בארה"ב, ועד תקיפה שחוו משרדים גדולים ובינוניים בישראל ונסחטו או איבדו מידע, תרמו להחמרה בתביעות נגד עורכי דין".

המגמה הזאת מחלחלת, כך זלמנוביץ, גם אל חברות הביטוח, ומשפיעה על שווי הביטוחים של עורכי הדין. "ההחמרה גדולה עד כדי כך שבתחומי המקרקעין עברנו לעידן שבו חברות ביטוח מסוימות אינן מוכנות לבטח משרדים שבהם אופי הפעילות כרוך במעל 50% פעילות מקרקעין (בפרט שתחומי הליבה הם עסקאות מקרקעין לסוגיהן), או משרדים אשר נתבעו בתחום, או מצב שבו חברות הביטוח מציבות תנאים וקשיים (שונים ומגוונים), בעת החיתום וחידוש הפוליסות".

על רקע השינויים הללו בשוק, ערכה חברת GLawBAL, בחינה של מצב השוק נכון לסוף שנת 2016, תוך התמקדות במגמות החדשות בנושא ניהול הסיכונים הכולל במשרדי עורכי הדין, עורכי פטנטים ומחלקות משפטיות, ובתחום התביעות וביטוחי האחריות המקצועית. הממצאים והמסקנות נאספו ממאות חיתומים, תביעות והודעות שאותם בחנה החברה במהלך כ-15 שנים.

מהממצאים עלה, בין היתר, כי בראש ההודעות והתביעות המוגשות נגד פוליסות ביטוח של עורכי דין בשל אחריותם המקצועית, עומדות התביעות בגין רשלנות בעסקאות מקרקעין. 23.7% מכלל תביעות האחריות המקצועית קשורות לענף זה, המתגלה כאחד "המסוכנים" לעיסוק. התחום ידוע כתחום מועד לטעויות, שכן בעסקאות מקרקעין ישנם היבטים שאינם נדל"ניים בלבד, בהם היבטי מס, היבטי רישום ועוד, שאינם מצויים תמיד בתחום ידיעתו המלאה של עורך דין העוסק בנדל"ן, או עלולים "ליפול בין הכיסאות" ולהוביל להפסדים כבדים ללקוח.

במקום השני - ובפער משמעותי - נמצאות ההודעות ותביעות האחריות המקצועית בתחום ניהול ההליכים בבית משפט, בהן אי-התייצבות של עורך דין לדיון (9.3%); ובמקום השלישי (8.2%) תביעות הרשלנות בנושאי ניסוח חוזים ועסקאות. עוד בין הנושאים שבגינם נתבעו עורכי הדין בשנה החולפת: תחום הנאמנויות ופעולה בהיעדר הרשאה (6.9%); חדלות-פירעון (6.4%); מצגים בהסכם שכר-טרחה בנוגע להיקף השירות (5.3%); ניגוד אינטרסים (4.8%); אי-קבלה או הפרה של הוראות לקוח (4.5%); ענייני מחשוב, לרבות אובדן מידע ותיקים (4.3%) ועוד.

עו"ד זלמנוביץ: "בשנים האחרונות נצפית עלייה משמעותית בתביעות אחריות מקצועית המוגשות נגד עורכי דין. עלייה זו מתבטאת בכמות התביעות, בסוגן ובגובהן, ואף במידת 'היצירתיות' שאותה נוהגים הלקוחות המגישים תביעות, הן בתום-לב והן בחוסר תום-לב".

לדברי זלמנוביץ, גם לבתי המשפט יש תרומה לאווירה ה"אנטי-עורכי דין" החדשה. "לצערנו הרב, התבטאויות של שופטים ועיסוק עיתונאי, בחלקו גם 'צהבהב', מגביהים את הלהבות הן בקרב התובעים והן בציבור הלקוחות. חלקן של התבטאויות אלו מציבות לבחינה, או חורגות מעצם מהות שליחות ופעילות עורך הדין בתיק, בעת ייצוג לקוח. לדוגמה, התבטאויותיו של השופט איתן אורנשטיין בתיקי 'אדמה' ו'ענבל אור' בדבר היות עורך הדין 'שומר-סף', בעוד המינוח של שומר-סף הוא מינוח הדורש עיון עמוק יותר בדיני השליחות, ובהבדל בין תפקידו של עורך דין לתפקידו של רואה החשבון, לדוגמה".

- מדוע להערכתך קיימת עלייה בתביעות בגין אחריות מקצועית?

זלמנוביץ: "לעליית התביעות הסברים רבים. בין היתר, מורכבותן של עסקאות והדין וכן ההליכים הפרוצדוראליים, יוצרים מספר לא מבוטל של דגשים שעליהם על עורך הדין להקפיד. לדוגמה, בתחומי המקרקעין, המיסוי, ניירות הערך, הקניין הרוחני וכיוצא-באלה. שגיאות או טעויות בתחומים אלו מובילות לתביעות רשלנות מקצועית. בנוסף, בקרב השופטים יש 'המותחים' את תפקידו של עורך הדין, מעבר למה שקובעים החוקים העוסקים בתפקיד עורך דין - דיני השליחות, דיני הנאמנות, חוק לשכת עורכי הדין ואפילו חוק השומרים ועוד.

בנוסף לכך, בחלק מהמקרים מדובר ב'אייטם עיתונאי' שמעצים את ה'עליהום' על עורכי הדין. ויתר על כן, ישנה היום במערכת המשפט התנהלות מוקפדת מאוד של שופטים בנושא של שמירת מועדים (ברוב המקרים בצדק), ביקורת סמויה ואף גלויה של שופטים כלפי עורכי דין, המייצרת מוטיבציה ואף 'ראיות' לכאורה לרשלנותו של עורך הדין".

סיבות נוספות, להערכת זלמנוביץ, הן חשיפה רבה של עורך דין בעת שהוא ממלא תפקידים מטעם מינויי בית המשפט, כגון מנהל מיוחד, מפרק או כונס מפעיל, הדורשים ממנו להפעיל מיומנויות ניהוליות שסיכון בצידן, להבחין בין מצבים שבהם הוא נאמן להמשך פעילותה והבראתה של חברה, לבין מקום שבו הוא נאמן לנושיה בעת פירוקה; פעילותו של עורך הדין בעת ובעונה אחת כנושא משרה וכיועץ משפטי, או לחלופין 'קצין ציות', מבקר פנים, מזכיר חברה, ממונה על הלבנת הון ותפקידים דומים; וכן פעולותיו של עורך דין בעת ובעונה אחת כעורך דין וכנאמן על נכסים וזכויות הלקוח.

בין השאר, מקומות שבהם עורך דין נדרש לפעולות פיננסיות החורגות מתחום כיסוי פוליסת האחריות המקצועית. לעניין זה, מתווספת רגולציה החלה על עורכי הדין ככלל, ו/או רגולציה ממגזרים אחרים, כגון ענייני טיפול בכספים ורגולציה בנקאית בתחום הלבנת הון.

עניינים נוספים המשפיעים על ריבוי התביעות, לדברי זלמנוביץ, "הם עליית סף המודעות בקרב לקוחות לתבוע עורכי דין בגין אחריות מקצועית, ובמקרים רבים בכריכתם של תביעות האחריות המקצועית עם סכסוכי שכר-טרחה. יותר ויותר לקוחות רואים בעורכי הדין שלהם ובחברות הביטוח 'כיס עמוק'. יצוין כי פוליסות האחריות המקצועית אינן מכסות את עורכי הדין בגין תביעות להשבת שכר- טרחה".

בעת הבדיקה של הנושא, בחן זלמנוביץ, בין היתר, גם את ההליכים המשפטיים והפסיקות של בתי המשפט המלמדים על עליית מדרגה בנכונות בתי המשפט להכיר ברשלנות של עורכי דין, מקום בו לא נעשה כן בעבר. "די בכך ששופט ולעיתים אף פרשן משפטי, התבטא בנושא מסוים כדי להעלות את סף המוטיבציה אצל הלקוחות לתבוע", הוא אומר ומסביר כי בין המקרים שבהם חויבו עורכי דין השנה באחריות היה חיוב של עורכי דין באחריות כלפי צד לא מיוצג (לדוגמה, בעסקאות מקרקעין), חיוב עורכי דין באחריות מקום שבו אין זה תפקידו, והוא אף נסמך על בעלי-מקצוע, כגון אדריכלים, שמאים רואי חשבון וכדומה"

עוד פסיקות שהיו הן - חיוב עורך דין באחריות מקום שבו פעל על-פי ייפוי-כוח מזויף, או כאשר אין מדובר ברשלנות אלא אחריות מוחלטת, חיוב עורך דין באחריות מכוח תפקידו כמפרק או כנאמן על נכסי חברה, בפרט בעת כינוס מפעיל או הבראה; חיוב עורכי דין גם מקום שבו הם פועלים ללא תשלום שכר-טרחה, וכן חקירת חשד בעורך דין מקום שבו לדעת רשות חקירה הוא מעורב בפעילות הלקוח, ועד כדי ייחוס חשד לפלילים.

לדברי זלמנוביץ, עניין נוסף ששם את עורכי הדין תחת הזרקור התביעתי, יותר מתמיד, הוא המשך הגידול במספרם והקושי להתפרנס. חיפוש העבודה משסה את עורכי הדין זה נגד זה. "דומה, שיחד עם עליית מספר עורכי הדין בסקטור, והחיפוש אחר תיקים ועבודה, קיימת תחושה כי עורכי הדין עצמם קלים יותר בידם על ההדק, בהגשת תביעה נגד חבריהם. כך רואים יותר ויותר תביעות המוגשות על-ידי עורכי הדין נגד חבריהם, מקום שבו עילת התביעה אינה בהכרח אחריות מקצועית, אך התובע מודע הן להשפעת תביעה כזו על הצד השני והן לעובדה כי מדובר בכיסה העמוק של חברת הביטוח.

"במקרים הקשים יותר, אף רואים 'שידול' ממש של לקוחות להגיש תביעות שלעיתים - יהיו מופרכות ככל שיהיו - דוחקות את משרד עורכי הדין לפשרות המונעות פגיעה במוניטין שלהם או ייקור פרמיית הביטוח שלהם, ואף עד התלייתה של פוליסת הביטוח".

עשר תביעות מייצגות

עילת תביעה: עורך דין נתבע לאחר שבעסקת מקרקעין במסגרת קבוצת רכישה, היה על עורך הדין להציג לרוכשים מצב תכנוני מלא של הקרקע, לרבות עובדות אשר כלל לא היו ידועות לו בעת עריכת ההסכם, ולמרות נוכחות אדריכל בפרויקט אשר היה אחראי על הליכי התכנון

עילת התביעה: הפרקליטות חקרה מעורבות של עורך דין בדיווחי מס שגויים ואף חקרה אותו באזהרה וערכה לו שימוע. נגד עורך הדין לא מוגש כתב אישום, והוא פונה לקבל החזר הוצאות מחברת הביטוח בגין ייצוגו בהליך פלילי על-פי הרחבה מיוחדת בפוליסה

עילת תביעה: מופנית למשרד עורכי דין טענה כי לא הקפיד על פתיחת חשבונות נאמנות ספציפיים, בגין כל עסקה ועסקה שאותה ליווה ועירב בהן כספי נאמנויות שונים

עילת תביעה: בעסקת מקרקעין מופנית למשרד עורכי דין טענה כי אף שהסתמך על הודעת רשות מקומית על היעדר חבות להיטל השבחה, לימים הסתבר כי אכן קיימת חבות כזו, ועורך דין נתבע בגין "רשלנותו" לכאורה

עילת תביעה: יועמ"ש של חברה ועורך הדין החיצוני שלה, נתבעים עקב "רישום כפול". התביעה נובעת מדיווח טכני שגוי לרשות ניירות הערך האמריקאית. במקרים אלה, חברות הביטוח טוענות כי פעולת הדיווח אינה מכוסה בפוליסות האחריות המקצועית

עילת תביעה: חברה מגייסת כספים ממשקיעים, ומציגה בפניהם מצגת. במצגת נוכחים המנכ"ל, מנהל הכספים והיועמ"ש, שאינו סמנכ"ל. לימים, מגישים המשקיעים תביעות נגד המנהלים והיועמ"ש. למנהלים קיים ביטוח נושאי משרה, אולם חברת הביטוח מסרבת לכסות את אחריותו המקצועית של היועמ"ש, בטענה כי פעל כ"מנהל" ולא כעורך דין 

עילת תביעה: מופנית למשרד עורכי דין תביעה לטיפול שמועד התיישנותה כשנה מיום הפנייה. המשרד מנהל מו"מ לפשרה, ושוכח את ההתיישנות. בחלוף שנה, מודיע הצד שכנגד כי אינו מעוניין בפשרה. המשרד מוצא עצמו מעבר לתקופת ההתיישנות

עילת התביעה: נחתמת עסקה ערבות בעלי מניות. אחד מבעלי המניות חולה ביום החתימה ועורך-דינו מבטיח להחתימו על הערבות. עורך הדין של הצד שכנגד שוכח לוודא זאת. בעת סכסוך על בסיס העסקה מתגלה כי לעסקה 'ערב יחיד'

עילת תביעה: רשות ניירות ערך מנהלת חקירה נגד חברה ציבורית. במסגרת החקירה נדרש עורך הדין החיצוני של החברה להיחקר באזהרה. עורך הדין אינו יכול לספק לחברת הביטוח מידע על החקירה, בנוסף, למשרד אין כיסוי לייצוג במקרה של חשד בפלילים

עילת תביעה: נושים של חברה הנמצאת בהליכי הבראה, מייחסים אחריות מקצועית לעורך הדין המפעיל את החברה, מכיוון שנטל סיכונים עסקיים אשר לימים פגעו בנושים. עמדת חברת הביטוח גורסת כי את שיקוליו העסקיים השונים, נטל עורך הדין, בעת שחבש כובע של "מנהל" ולא של עורך דין

פרשיות ענבל אור וקובי אורן כמשל

פרשות "ענבל אור" ו"אורן קובי" יכולות להיות משל מושלם גם לאיך מסתבכים עורכי דין. לא מעט מילים נכתבו בחודשים האחרונים על הדמיון הרב והלא-משמח במיוחד שבין אנשי הנדל"ן החשודים בפלילים, אור וקובי. אור "החלה" ראשונה, עם חקירה פלילית בחשד לעבירות מס ברשות המסים, משם התגלגלו הדברים לקריסה כלכלית, ולחשיפת מעשי המכירה בכפל של זכויות לדירה בקבוצות הרכישה שלה, ועוד שלל פרקטיקות עסקיות מפוקפקות ספק-מרמתיות, של הטעיית המשקיעים, פרסום דוחות כספיים בלתי מהימנים, החזקה של הון רב בצורת תכשיטים, שעונים, רישום דירות בבעלות החברות על שמה הפרטי של אור, ועוד ועוד - מעשיות שהתבררו במסגרת תיק הפירוק של חברותיה ותיק פשיטת-הרגל שלה עצמו.

קובי "התגלה" לציבור קצת אחרי אור, בעקבות טענות של לקוחות על מעילה בכספי חשבונות הנאמנות בעסקאות המקרקעין ששיווק ללקוחות. משם הדברים התגלגלו לתיק פירוק ופשיטת-רגל; ובגדרו - הסיפורים על בזבוז כספי המשקיעים ועל מסע קניות שכלל שעונים, בגדים, טיסות ליעדים נחשקים בחו"ל על-חשבון החברה ורכישות נכסי נדל"ן יוקרתיים בכספים שהיו אמורים לשלם על הקרקעות החקלאיות של לקוחותיו. בהמשך, גם קובי נחקר במשטרה בחשד לגניבת כספי לקוחותיו.

אך הדמיון בין הפרשיות לא מסתיים כאן. הוא עובר גם דרך ריבוי התביעות נגד היועצים המשפטיים שליוו את שני אנשי הנדל"ן.

בשיאה של המהומה הציבורית סביב פרשת עוקץ הקרקעות לכאורה של קבוצת "אדמה" בבעלות קובי, הגישו יותר מ-30 לקוחות של החברה תביעה נגד קובי, נגד חברת א. ר. לוגיסטיק ("אדמה") ונגד אחד ממשרדי עורכי הדין של החברה - שרקון-בן-עמי-אשר. בתביעה נגד משרד עורכי הדין נטען, בין היתר, כי המשרד לא עמד בחובתו המקצועית לברר את טיב העסקאות שבלב החוזים שנוסחו במשרד.

לטענת התובעים, שרקון התרשל בכך שלא גילה כי הקרקע שנמכרה לאותה קבוצת לקוחות בכרכור, איננה אותה קרקע שהראו אנשי המכירות של "אדמה" ללקוחות בשטח (הלקוחות סברו כי רכשו קרקע במיקום א', אבל רכשו חלקת קרקע אחרת); עוד נטען כי משרד שרקון לא בדק כלל, ולכן גם לא הזהיר את הלקוחות, שהקרקע הזו בכלל הייתה מיועדת להפקעה לטובת כביש.

במקביל, גם עורכי הדין שליוו את הפרויקטים של אור עלו על הקנה, כאשר החל מאפריל השנה ועד היום הוגשו מספר תביעות נגד עורכי דין שליוו קבוצות רכישה שארגנה היזמת. ייתכן שבימים אלה נרקמות תביעות נוספות נגד עורכי דין בפרשת אור, לאחר שהמפרק של קבוצת ענבל אור אמר לאחרונה: "אני ממליץ לעורכי הדין ולרואי החשבון של הקבוצה לנער את האבק מעל פוליסות האחריות המקצועית שלהם".

התפלגות

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות