הפתרון של המדינה ל-47 פועלים שנהרגו באתרי בנייה: רחפנים

הרחפנים אמורים לתעד בזמן אמת ליקויים באתרי בנייה ולהעביר את המידע לחדרי בקרה ■ האם המצלמות באמת יכולות להחליף עין אנושית בשטח?

גיא רז (מימין) ואורי אופק / צילום: כפיר זיו
גיא רז (מימין) ואורי אופק / צילום: כפיר זיו

לאף אחד אין ספק כיום שישראל היא שיאנית של תאונות באתרי בנייה בעולם המערבי. ב-2016 לבדה גבתה התופעה את חייהם של לא פחות מ-47 בני אדם. אחת הסיבות לכך, שמשום מה קיבלה ביטוי רק אחרי שחניון שלם קרס על פועליו בתל-אביב בספטמבר האחרון, היא שאין מספיק פקחי בנייה. "אין מספיק" זה אנדרסטייטמנט: מדובר על 14 פקחים לכ-13 אלף אתרי בנייה. לאף אחד מהם, אגב, אין רכב צמוד.

רק אחרי אסון החניון החלו בעלי התפקידים במדינה לשחרר הצהרות על טיפול בנושא. אחת מהן נראית כמו בשורה של ממש, אבל היא תלויה בעוד הרבה פרמטרים כדי להתממש: בתחילת החודש שעבר הודיע שר הרווחה חיים כץ - שהאחריות לפקחי הבנייה עברה למשרדו ממשרד הכלכלה - על מכרז חירום להפעלת רחפנים, שיסייעו בפיקוח על אתרי הבנייה.

עבור חלק מהגורמים בתחום, בוודאי בקרב הקבלנים, ההודעה הזו התקבלה בציניות: במקום לתקצב עוד פקחים, מבטיחים לנו שרובוטים יחליפו אותם. אבל בדיקה מקיפה יותר של הנושא מראה שהטכנולוגיה בהחלט קיימת. השאלה היא אם ואיך היא תמומש - ובעיקר מתי.

השר כץ, שגם התחייב בשיחה עם G כי יפעל להקציב כלי רכב לפקחים וכן להעלאת שכרם ולאיוש תקנים נוספים, מסביר כי הרעיון לרחפנים באתרי בנייה ותעשייה אינו זר לו: "אני הרי בא מהתעשייה האווירית ואני יודע מה רחפנים ומזלט"ים יכולים לעשות".

רן כהן, האחראי לבטיחות במשרד הרווחה ומי שהוביל את המכרז (בשיתוף עם מיזם "ישראל דיגיטלית" במשרד לשוויון חברתי), אומר כי על-פי לוח הזמנים, אמור להתקיים פיילוט כבר במארס הקרוב - לאחר שהזוכים במכרז יוכרזו בסוף החודש.

בשלב הראשון, כהן מסביר, הפיילוט יכלול 100 פרויקטים והרחפנים יצטרכו לזהות ולתעד כשלים ועבירות בטיחות (למשל, עבודה במקומות גבוהים ללא גידורים; פיגומים שלא הורכבו היטב; אי שימוש בציוד בטיחות אישי ועוד), ויעבירו את המידע לחדר בקרה, ומשם לניתוח אנושי שבו יוחלט איך לטפל באירוע. במהלך שנת הפיילוט תיבדק היכולת הזו, לרבות ניתוח של טעויות וכשלים והסקת מסקנות. אם הכול ילך כמו שצריך, החל ממארס 2018 ימלאו רחפנים את אתרי הבנייה הרבים ברחבי הארץ. "יש כבר כמה מיקומים אפשריים להשקת הפיילוט", אומר כהן, "הרעיון הוא לבחור תנאי שטח שישקפו אזור בנייה טיפוסי".

- הכול טוב ויפה, אבל בדקתם עלויות מול תועלת? מי אמר, למשל, שרחפנים זולים ויעילים יותר מהוספה משמעותית של פקחים?

"תראי, אנחנו צריכים עכשיו 1,500 פקחים - באירופה יש מאות פקחים שעושים זאת בכל מדינה - אבל ברור לך שהמדינה לא תיתן לנו את זה. אז אנחנו רוצים לייצר 'מכפילי כוח' לפתרון המצב באופן כולל. ברור שהיוזמה הזו לא באה לבד: אנחנו רוצים במקביל להוסיף תקנים לפקחים ולשפר את התנאים שלהם. אבל אנחנו גם יודעים שיש ליקויים שאפשר לראות מרחוק, וזה משהו שרחפן ותוכנה נלווית בהחלט יכולים לעשות. הרחפנים אמורים לזרז ולהדק את עבודת הפיקוח. הרעיון הוא לייצר כמה שיותר גיבוי טכני מבחוץ כדי לאפשר בדיקה מבפנים".

- הזכרת שבאירופה יש מאות פקחים. האם בזמן בניית המכרז בדקתם אילו מודלים יש בעולם בנושא הזה?

"בעולם זה לא קיים כי יש רבדים של רגולציה שאצלנו אין. למשל, יש אחריות של הרשות המקומית, אחריות של הקבלנים. לכן שם לא מצאנו מודל כזה. מה שכן מצאנו הוא שיש עיריות בארצות-הברית שמשתמשות ברחפנים לפיקוח על חריגות בנייה. אז אנחנו הוספנו את נושא ליקויי הבטיחות, שדורש נתונים נוספים שנקבל מהחברות. צריך לזכור שבנושא הבטיחות נדרש סל פתרונות ופעילויות. הפתרון הוא רב-ממדי ואנחנו עובדים בכמה ערוצים במקביל".

- אתם יודעים כבר איך זה יתוקצב אם תחליטו להפעיל את המיזם ברחבי הארץ?

"אחרי הפיילוט ייבנה כל העסק. נראה לאוצר את התוצרים ונבקש תקציב. אני מניח שזה יגיע לכמה עשרות מיליוני שקלים. את יכולה לקבל סדר גודל: הפיילוט עצמו עולה 5 מיליון שקל על 100 פרויקטים, בזמן שבישראל בונים משהו כמו 13 אלף. אז אמנם לא יהיה רחפן לכל בניין, אבל יהיו רחפנים באזורים צפופים ובנקודות תורפה. בשעות מסוימות יעלו לאוויר יותר רחפנים - עשרות".

 

ניתוח עומק בזמן אמת

בקצהו השני של המכרז הזה עומדות חברות הסטארט-אפ, ולפי מדגם של החברות שיש בתחום, מדובר בשוק פורח ומתפתח.

המוצר של חברת דרונומי, למשל, מאפשר להשתמש בטכנולוגיית הרחפנים כדי לעשות דיגיטציה מוחלטת כמעט של אתר בנייה. "המוצר שלנו מאפשר לדגום נתונים מאתרי בנייה ולייצר מודל תלת ממדי מפורט", אומר ד"ר גיא רז (44), פיזיקאי בוגר מכון ויצמן שהקים את החברה לפני כשנה וחצי עם שותפו (וחברו לפרויקט תלפיות המשותף לחיל המודיעין ולחיל האוויר) אורי אפק. "מבחינה בטיחותית, הטכנולוגיה שלנו מייצרת צילום מצב של האתר כמעט ברגע אמת, ואפשר לראות בו סריקה מהצד הפנימי והחיצוני של השלד, פיגומים ומעקות בטיחות. מה שכן, אנחנו רק מגישים את המידע - מישהו יצטרך לשבת ולקבל החלטה בהתאם לנתונים".

- איך זה עובד?

"הרחפן מרחף מעל בניין כרבע שעה עד עשרים דקות ומצלם את כל המבנה. כל נקודה מכוסה בשתיים או שלוש זוויות, והתוכנה שלנו יודעת לקחת את התמונה, להפוך את מה שרואים בה לנתונים לפי כל מיני פרמטרים - בורות, חפירות, גובה הבניין מהקרקע וכן הלאה - ולתרגם אותם למידע. למשל, אם הכניסו מספיק ברזלים לעמודים, או אם תבניות היציקה נמצאות במקומות הנכונים, או איך בנויים הפיגומים בבנייה לגובה. כל דבר כמעט".

רז מזכיר עוד משהו חשוב: כשאנשים יודעים שהם מפוקחים ומצולמים - הם גם משנים את ההתנהגות שלהם, וזה כשלעצמו יכול להגביר את הבטיחות. באותה נשימה, רז מזכיר שהדבר הזה גם יכול ליצור תופעה של "התנהגות רק למצלמות", כזו שתיעלם ברגע שזמזום הרחפן יפסיק להישמע בשטח.

"מי שמדמיין רחפן שממש מתריע בזמן אמת שפועל נמצא בסכנה - טועה. הרי אי אפשר להחזיק רחפן באוויר כל הזמן מעל מבנה אחד. אבל לפחות יכולה להתקבל תמונת מצב מדי כמה ימים, וזו התקדמות משמעותית. ענף הבנייה מאגד את התעשיות הכי פחות דיגיטליות שיש. העובדה שיש תיעוד לכל מה שמתרחש באתר הבנייה - יכולה לעזור מאוד לכל הגורמים המעורבים. בבנייה נוצר מצב שהליך התכנון הוא דיגיטלי, והביצוע רחוק מזה, ואנחנו רוצים לצמצם את הפערים".

במקום לעלות על מנוף

חברת דרונומי מונה כיום שבעה עובדים, והיא גייסה כספים בשני סבבים: בראשון מקרן הורייזן וממשקיעים פרטיים, ובשני מקרן Mitsui Fudosan, קרן הנדל"ן הגדולה ביפן. כמוה יש עוד חברות רבות (בישראל ישנן כיום קצת יותר מ-10 חברות המפעילות רחפנים בתחומי התמחות שונים; למכרז של משרד הרווחה ניגשו חמש מהן, ועוד שבע חברות המציעות טכנולוגיות חלופיות) - רובן ככולן רואות בפיילוט התחלה מבטיחה לשוק עם הזדמנויות רבות.

חברת אירובוטיקס מפתח תקווה, למשל, המתמחה בפיתוח רחפן אוטונומי לחלוטין שמסוגל לשהות באוויר במשך זמן רב, עלתה לכותרות כשגייסה בקיץ האחרון סכום של 28 מיליון דולר, בין היתר מאחד ממייסדי ווייז נועם ברדין. לאירובוטיקס שני מתקנים בפתח תקווה (משרדים ראשיים הכוללים מחקר ופיתוח, ואתר נוסף למתקן בדיקות) שבהם בונה החברה את הרחפנים ואת תחנות העגינה בעצמה, וכן מטיסה טיסות בדיקה של המערכות מסביב לשעון. "הרחפן שלנו עורך בדיקות תחזוקה מקיפות", אומר רן קראוס, מנכ"ל החברה. "הוא מצלם ומשדר סרטוני וידיאו ויכול לצלם באוויר יותר זמן ובשטחים נרחבים יותר".

דוגמה נוספת היא חברת דאטומייט (datumate), שהוקמה ב-2012 על-ידי ד"ר ג'אד ג'רוש. את הגיוס העיקרי לדאטומייט השיגו ג'רוש ועמיתיו מקרן ההון סיכון אל-בוואדר, שהוקמה ב-2010 על-ידי קרן פיטנגו בסיוע של המדינה כדי לעודד השקעות בסטארט-אפים מהמגזר הערבי. דאטומייט בעצם משווקת ערכה של רחפן עם תוכנה ורישיון, שמסוגלים להפוך כמעט כל מחשב נייד למערכת ניטור ניידת של אתרי בנייה. באמצעות האפליקציה מתכננים שטח מדויק לכיסוי על-ידי הרחפן, עם כל הפרמטרים הנדרשים לבחינה, והוא כבר עושה באופן אוטומטי את העבודה.

"לרחפן יש יתרון ענק בכל הקשור למדידות", אומר ג'רוש, "עכשיו, למשל, התחלנו פיילוט רציני עם 'שיכון ובינוי' בכביש 77 לגילוי עיכובים בבנייה ובתשתית. התוכנה שלנו מוזילה את עלות המדידה, כי היא ממפה את המצב הקיים ומשווה אותו לתכנון. רמת הדיוק והידע היא גבוהה מאוד, והיא מאפשרת למערכת לגלות חריגות בפיתוח, בבנייה ובחפירה תוך כדי עבודה".

קשה להסביר באופן מדויק את הטכנולוגיה שמאפשרת לחברות כמו דאטומייט לתרגם תצלומי אוויר לנתונים מדידים, אבל אפשר לומר על קצה המזלג שהחברה משתמשת, בין היתר, בשיטות חדשות לצד ותיקות: למשל, הרחפן של דאטומייט משתמש בשיטה המכונה אורתופוטו (אורתו = ישר; פוטו = צילום), שהיא בעצם שילוב של תצלום אוויר ומפה. על תצלום אוויר קשה להסתמך מבחינת מדידות, מפני שישנם עיוותים שונים הנובעים מהמעבר מתלת ממד לדו ממד. האורתופוטו "משטח" את התמונה לכדי סקאלה אחת, וכך אפשר למדוד מרחקים, גבהים ונתונים שונים. טכנולוגיה נוספת, מורכבת יותר, היא "ענן נקודות" (point cloud), שבאמצעותה הרחפן והתוכנה מצלמים "תמונה תלת ממדית" באמצעות נקודות בשלושה צירים - גובה, אורך ורוחב.

זה אולי נשמע עמום ומסובך, אבל יש פה עובדה אחת מרתקת מבחינה טכנולוגית: מצלמת הרחפן והתוכנה שעובדת איתה - בעצם לא "רואות" שטח ולא "מצלמות" אותו. מבחינתן, השטח הנסרק הוא אוסף של נתונים, והנתונים האלה יכולים להיות מתורגמים לתמונה כמובן, אבל גם לתוצאות אחרות לגמרי - שמהן אפשר להגיע למסקנות בנוגע להיבטים רבים באתרי הבנייה.

לדברי איתי שגב, סמנכ"ל מוצר ואסטרטגיה בחברה, הצילום מהרחפן הוא רק ההתחלה: "אנחנו בעיקר חברת תוכנה שמעבדת את התמונות לתרשימים ולדוחות, ואנחנו בודקים לא רק אתרי בנייה, אלא כל מבנה - אנטנות סלולריות, וכל מבנה גבוה שצריך לבדוק אם לא נסדק ואם לא נפגע בפגעי מזג אוויר".

את התוכנה המתרגמת מוכרת החברה זה שנתיים בארצות-הברית, "וכעת", ממשיך שגב, "אנחנו בשיתוף פעולה עם חברת רחפנים סינית בשם DJI".

החברה ממוקמת ביוקנעם, יש בה כיום 25 עובדים, והיא במגמת התרחבות: "השוק רחב מאוד", אומר שגב, "ואנחנו מאמינים שגם בישראל יש רצון להכניס את הצילום והמדידות לתחום הבנייה. בארץ אמנם מתחילים בפיילוט של 5 מיליון שקל, אבל זה צעד ראשון".

ג'רוש מסכים: "ברגע שרגולציות יאפשרו צילום של רחפנים באזורי בנייה - וזה הולך לשם - תהיה התקדמות מאוד גדולה".

"בדיוק כמו מצלמות מהירות"

סימן השאלה הגדול הוא כמובן כיצד ישתלב חזון הרחפנים עם תרבות הבנייה הישראלית, שלא בדיוק ששה אלי חדשנות - ואולי במידה מסוימת של צדק: "אין תחליף לגורם האנושי", אומר גורם בהתאחדות הקבלנים. "מישהו צריך להכריז אם האתר בטוח או לא".

- אין תחליף, אבל זה בהחלט יכול לעזור, לא?

"אם נצמצם אפילו באחוזים בודדים את התאונות - ברור שזה שווה, אבל בינתיים זה פיילוט, ובמקביל אנחנו מבקשים להעלות תקציבים ולפעול בכנסת כדי שיהיה פתרון משולב, ולא רק עתידני".

שאלה משמעותית נוספת בנוגע לרחפנים היא השאלה המשפטית. רשות התעופה האזרחית אמנם אחראית לקביעת תקנות בתחום, וכבר קבעה כמה כללים - למשל: שעל המפעיל לשמור על קשר עין עם הרחפן, ועל הכלי להיות לפחות 30 מטרים מעל הקרקע ולא יותר ממאה מטרים - אבל מעבר לכך, הרגולציה עדיין לא טיפלה באופן מהותי בנושא. מה דינו, למשל, של תצלום מפרויקט תמ"א 38 שכולל חלונות המשקיפים אל תוך דירות פרטיות?

"נכון", מודה כהן, "החוק הישראלי צריך להתמודד עם הסוגיה הזו, אבל מבחינתנו אין הבדל בין זה למצלמות מהירות, למשל. בעיקרון, אתרי בנייה הם אזור מבודד, ובדרך כלל לא גרים שם אנשים - כך שמצבנו טוב, אבל אנחנו בהחלט מנסים להשיג הכשרה משפטית".

כך יעבוד פיילוט הרחפנים

שלב ראשון: שיבוץ

החברה שתזכה במכרז תקצה כ-10 רחפנים שיכסו כ-100 פרויקטים שונים, בשטח כולל של 700 דונם (בהמשך, אם הפיילוט יצליח, יוקצו עשרות רחפנים כדי לכסות כ-13 אלף אתרי בנייה ברחבי הארץ)

שלב שני: תיעוד

כל רחפן ישהה כחצי שעה באוויר מעל האתר, ויצלם את מה שמתרחש באתר לפי פרמטרים של בטיחות, תקינה והתקדמות בבנייה

שלב שלישי: עיבוד

הצילומים מגיעים לחברה, שמתרגמת אותם למסקנות (למשל: פועלים ללא קסדות; מנוף ללא אבטחה; בורות, חפירות, גובה, דיוק - וכן הלאה). היא מפיקה דוח מפורט ומעבירה אותו למשרד העבודה והרווחה

שלב רביעי: הגורם האנושי

חדר פיקוח שמופעל על-ידי משרד העבודה והרווחה מקבל את הנתונים ומצליב אותם מול התקנות

שלב חמישי: סנקציות

אם מתגלים ליקויי בטיחות, פקח משרד העבודה והרווחה שולח צו הפסקת עבודה מיידי לקבלן. ליקוי חמור יותר ילווה גם בקנס כספי של 40 אלף שקל לכל ליקוי בנפרד

שלב שישי: מעקב

על הקבלן לשלוח צילומים והוכחות לתיקון הליקוי