הלמ"ס: ירידה של כ-7% ביצוא ההיי-טק ב-2016

אחד הגורמים לנתונים החלשים ביצוא ההיי-טק הוא העבודות להרחבת מפעל אינטל בקריית גת שגרמו להשבתת קווי ייצור במפעל ■ נתוני הסחר מצביעים על גירעון מסחרי של 50 מיליארד שקל ב-2016 - הגירעון הגדול ביותר מאז 2012

משה כחלון, שר האוצר (צילום: תמר מצפי)
משה כחלון, שר האוצר (צילום: תמר מצפי)

ירידה של 7.1% ביצוא תעשיות טכנולוגיה עילית בשנת 2016, בהשוואה לשנת 2015, כך עולה מסיכום נתוני סחר החוץ של ישראל ל-2016 שמפרסמת היום (ה') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. מהנתונים עולה כי יצוא תעשיות טכנולוגיה מעורבת עילית ירד ב-9.7% ויצוא תעשיות טכנולוגיה מסורתית ירד ב-0.5%. לעומת זאת, יצוא תעשיות טכנולוגיה מעורבת מסורתית עלה ב-13.9%.

אחד הגורמים לנתונים החלשים ביצוא ההיי-טק, הוא העבודות להרחבת מפעל אינטל בקריית גת שגרמו להשבתת קווי ייצור במפעל בעיקר במחצית הראשונה של השנה. היקף היצוא בענף ייצור מחשבים, מכשור אלקטרוני ואופטי ירד ב-2016 ב-5 מיליארד שקל (10.1% מסך היצוא בענף הזה) מתוך ירידה כוללת של 6 מיליארד שקל שנרשמה ביצוא הטכנולוגיה העלית, המהווה 49% מסך יצוא הסחורות של מדינת ישראל, העומד נכון לסוף 2016, על כ-200 מיליארד שקל. יש לזכור כי עיקר עוצמתה של תעשיית ההייטק הישראלית באה לידי ביטוי בשנים האחרונות בנתוני יצוא השירותים (שטרם פורסמו)  הכולל מוצרי תוכנה יותר מאשר ביצוא הסחורות המבוסס על חומרה.  

נתוני הסחר מצביעים על גירעון מסחרי של 50 מיליארד שקל ב-2016 - הגירעון הגדול ביותר מאז 2012, כאשר מול הירידה של 4.6% ביצוא הסחורות נרשמה עליה של 8.7% ביבוא סחורות שאינן אניות, מטוסים, יהלומים וחומרי אנרגיה. ביבוא הדלקים (חומרי אנרגיה) נרשמה ירידה של 22%, בין היתר בעקבות ירידת מחיר הנפט והרחבת השימוש בגז טבעי, על-חשבון הפחם המיובא.

בלמ"ס מציינים כי התפתחות סחר הסחורות בשנת 2016 הושפעה משינויים בשער השקל  לעומת המטבעות בהן נערכות עסקאות יבוא ויצוא הסחורות. בשנת 2016 התחזק השקל (שער ממוצע) ביחס לדולר של ארה"ב ב-1.2%, ביחס לאירו ב-1.5%, ביחס ללירה שטרלינג התחזק ב-14.1%. לעומת זאת, נחלש השקל ב-9.2%, ביחס לין היפני.