האקדמיה כיעד מרכזי

הגם שהגדלת הייצוג של החברה הערבית באקדמיה בישראל נמצאת ברשימת היעדים של הממשלה ואף שהוצבו לה יעדים בתוכנית החומש הקודמת (2010), הפערים עדיין גדולים. על פי נתוני המועצה להשכלה גבוהה, שיעור הסטודנטים הערבים מקרב הלומדים לתואר ראשון הנו 14.1% בלבד, כששיעורם באוכלוסייה עולה על 20%.

ההשלכות הן על החברה והמשק הישראלי כולו. כוח עבודה שאינו מנוצל, פריון עבודה נמוך, ירידה בתל"ג, פגיעה בהכנסות ממסים - הן רק כמה דוגמאות. לאלו יש להוסיף גם את ההשלכות החברתיות העמוקות של הדרה של חלקים רחבים באוכלוסייה ממוקדי קבלת ההחלטות ומתחומים חשובים בחיים הכלכליים. לכן דרוש ריכוז מאמץ, כדי להביא לצמצום הפערים ולשפר את המוביליות החברתית וההשתלבות של הצעירים הערבים חברה הכללית.

מה בעצם מונע מצעיר ערבי להיכנס בשערי המוסד האקדמי? אי עמידה בתנאי הסף בשל ציוני בגרות או פסיכומטרי נמוכים, דימוי עצמי נמוך הרואה את ההשכלה כדבר שאינו בר השגה, קשיים משמעותיים בשפה העברית ברמה הנדרשת ללימודים אקדמיים, קשיי מימון - בשל העלויות הגבוהות של הלימודים, הקושי ביציאה מה"חממה" הביתית אל מציאות לא מוכרת בחברה הישראלית, היעדר מידע, ייעוץ והכוונה אקדמית בימי טרום ההרשמה, שיעור השתתפות נמוך במכינות קדם אקדמיות, חוסר נגישות פיזית בתחבורה ודיור - אלה רק חלק מהחסמים השונים שעימם מתמודדים צעירים במגזר הערבי.

החסמים והקשיים הרבים מחייבים התייחסות ופתרונות מקיפים. ההיבטים התרבותיים והחברתיים וחוסר המודעות מצריכים עבודה מאומצת כבר בתיכון, כאשר הליווי וההכוון של הצעיר יימשכו עד לכניסתו לאקדמיה.

בין היתר יש לפעול להגברת המוטיבציה לרכישת השכלה אקדמית באמצעות החדרת המודעות להשפעה האישית, התעסוקתית והכלכלית של הצעיר בעתיד. בנוסף, הצעיר הערבי זקוק לרוב להכוונה אישית להתאמת מסלול לימודים ובחירת מקצוע מתאימה. הנגשת מידע, מיצוי מלגות וסיוע כלכלי - נדרשים גם כן כחלק מסל שירותים רחב.

אך מענה אישי אינו מספק. העבודה חייבת להתבצע גם ברמה הקהילתית. עבודה פרטנית מול כל צעיר וצעיר עלולה להפוך לשינוי נקודתי בלבד ללא הירתמות של הקהילה והחברה הערבית. הסתייעות באנשי מקצוע והירתמות דמויות מובילות בהנהגה המקומית והארצית הן אלו שיובילו לשינוי תפיסתי והגברת המודעות לנושא בקרב צעירי המגזר.

נראה כי גלגלי השינוי החלו לנוע והממשלה סימנה יעד מתבקש בדרך לשינוי אמיתי. תוכנית "רואד", התוכנית הלאומית שמפעיל המל"ג להנגשת ההשכלה הגבוהה בחברה הערבית, והחלה לפעול לפני כשנתיים, כבר הצליחה להנגיש את האקדמיה לאלפי צעירים, אך זוהי רק ראשית הדרך. יש להרחיבה ולקדם תוכניות נוספות שבבסיסן מטרה אחת - הגדלה משמעותית של מספר הסטודנטים הערבים באקדמיה בכל התארים והמוסדות. שילובם באקדמיה הוא צעד ראשון בדרך לבנייה של חברה שוויונית, מכבדת ומכילה, חברה שבה מוביליות חברתית אפשרית והזדמנות שווה אינה רק סיסמה.

הכותבת היא מנכ"לית ארגון אלומה, הפועל להנגשת ומיצוי השכלה גבוהה לצעירים מהפריפריה